מבנה השכר במגזר הממשלתי מעודד בינוניות

הכותב הוא חוקר בפורום קהלת לכלכלה

כשנתיים מפרוץ מגפת הקורונה ברור לכולם - המגזר הממשלתי עומד בפני אתגרים חדשים ומורכבים. כדי לעמוד בהם, המגזר הממשלתי נדרש להיות יעיל, חדשני ובעל יכולת ולמשוך אליו צעירים מבטיחים שיוכלו להצעיד אותו קדימה. עם זאת, בדוח שפורסם לאחרונה על-ידי הממונה על השכר במשרד האוצר, נראה כי הפער בין הרצוי לבין המצוי גדול מאוד - מבנה השכר במגזר הממשלתי מעודד בינוניות, מוביל להוצאת שכר גבוהה מדי ביחס לתפוקה ולא מצליח לגייס לשורות המגזר הממשלתי צעירים בעלי יכולות גבוהות. חשוב לציין כי הדוח מנגיש את הנתונים בצורה שקופה ובהירה, ולא חוסך את ביקורתו כלפי הסכמי השכר הקיימים.

באופן כללי, ותק העובדים קובע במידה ניכרת את שכרם במגזר הממשלתי ומבנה השכר מתאפיין בתנאים סוציאליים נרחבים, כמו למשל קביעות, אחזקת רכב ועוד. בפועל, הציבור משלם משכורות גבוהות עבור עובדים ותיקים ומממן תנאים סוציאליים יקרים שאינם קיימים במגזר הפרטי (נאמדים בכ-18,000 שקלים יותר בשנה לעומת המגזר הפרטי), כשספק גדול אם ההוצאה הגבוהה משתווה לתועלת שהציבור מקבל מאותם עובדים.

ממצאים מטרידים

הדוח מציג מספר ממצאים מטרידים, למשל שכרם של מקבלי ההשלמה לשכר המינימום. המגזר הממשלתי מעניק השלמה לשכר המינימום עבור עובדים ששכר הבסיס שלהם נמוך משכר המינימום. מה קורה בפועל? עובדים המשתכרים בשכר הגבוה יותר מהשכר הממוצע במשק, כלומר כמעט פי שניים משכר המינימום ולעתים הרבה יותר מכך, מקבלים את אותה השלמה. איך הגענו למצב האבסורדי הזה? על אף שהותק הוא גורם משמעותי מאוד בקביעת השכר במגזר הממשלתי, ההשלמה לשכר המינימום מתעלמת ממנו. אותה התעלמות מובילה לכך שמשכורתם של העובדים הזכאים לאותה השלמה גבוהה בעשרות ומאות אחוזים משכר המינימום, והדבר מתבטא בעיקר בקרב עובדים מנהליים עם שנות ותק רבות. איך אמרו "הגשש"? ישראבלוף. אם כן, במקום להעלות את שכר הבסיס בצורה רוחבית, שקופה והוגנת, הסכמי העבודה שהמדינה חתמה עליהם גורמים לכך שקבוצות מסוימות ייהנו משכר גבוה יותר על חשבון משלם המיסים ועל חשבונן של קבוצות אחרות במגזר הממשלתי.

יתרה מכך, הדוח מראה כי מבנה השכר הנוכחי במגזר הממשלתי לא מתאים לשוק העבודה המודרני, ולכן אין זה מפתיע שאינו מצליח לגייס צעירים מבטיחים. דוגמה פשוטה תמחיש את הפער - דניאל בוגרת תואר במדעי המחשב מאוניברסיטת תל אביב, ושוקלת את האפשרויות לתחילת הקריירה שלה. בעוד שהמגזר הפרטי מציע לה בממוצע כ-28,100 שקלים ותהליך גיוס מהיר ויעיל, המגזר הממשלתי יציע לה רק כעשרת אלפים שקלים בממוצע, תוך תהליך גיוס ארוך ומייגע, שיכול להימשך חודשים רבים. במצב הזה, השאלה על הבחירה של דניאל היא כמעט ידועה מראש - דניאל תבחר במגזר הפרטי, אלא אם כן בוערת בה שליחות עמוקה - ששווה לאובדן הכנסה של עשרות ומאות אלפי שקלים - לעבוד במגזר הממשלתי. בהתאמה, לא מפתיע שהמגזר הממשלתי התקשה לגייס עובדים לשורותיו בשנה האחרונה.

עידוד מצוינות

הדור הצעיר, שמסיים בימים אלו את לימודיו האקדמאיים, מתעניין בקריירה משמעותית, מאתגרת, טכנולוגית ופורצת דרך. כדי למשוך את הצעירים המבטיחים, על המגזר הממשלתי לעודד מצוינות, הישגים וחדשנות על ידי הגמשה של השכר ויצירת תחרות למול המגזר הפרטי, הטמעת מערכות טכנולוגיות מתקדמות ויצירת שקיפות בכל הקשור למבנה השכר. הטבות מפליגות ויקרות בתנאים הסוציאליים ומתן קביעות ל-40 שנים אינם דרך הגיונית למשיכת צעירים מוכשרים. לכן, כדי ליצור שירות ציבורי איכותי עבור הדורות הבאים, נבחרי הציבור ובכירי המגזר הממשלתי צריכים לשבת על המדוכה וליצור רפורמה משמעותית ואמיצה בכל הקשור למבנה השכר של עובדי המגזר הממשלתי.