"אנחנו גרים בכלא ולא יודעים איך להיחלץ ממנו": איך הכלכלה הקורסת של מדינות המזרח התיכון משפיעה עלינו

בעוד שבאירופה ובארה"ב נאבקים כיום באינפלציה שנושקת ל-10%, וגם בישראל המחירים בעלייה מתמדת, הרי שבמדינות המזרח התיכון - למשל, בלבנון, סוריה ואיראן - האינפלציה מגיעה לשמים. בלבנון ובסוריה מדובר באינפלציה של מאות אחוזים ובאיראן היא גבוהה מ-35%. למעשה, המצב הכלכלי הקשה שהיה עוד טרם המשבר במדינות המזרח התיכון - איראן, מצרים, ירדן, סוריה ולבנון - וגם ברשות הפלסטינית, הורע עוד יותר על רקע התהליכים של החודשים האחרונים: המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, המשבר בשרשראות האספקה והאינפלציה שהוא הביא עמו. לבד מאינפלציה גבוהה, רואים גם אבטלה גבוהה: 7.5% במצרים, לפחות 14.5% בלבנון, 23% בירדן, 11% בסוריה ו-9% באיראן.

שתי המדינות השכנות שמצבן הכלכלי הוא הגרוע ביותר הן לבנון וסוריה. רב סרן א', ראש התחום הכלכלי בחטיבת המחקר של אמ"ן, אמר בסוף השבוע בראיון לגלובס, שלבנון יכולה "להמשיך ולקרוס כלכלית לנצח". כך לדבריו יהיה גם לאחר תוצאות הבחירות שהתקיימו בה השבוע. חיזבאללה אמנם איבד את הרוב שהיה לו ולשותפיו בפרלמנט, וכמה מהמפלגות החדשות של דורשי הרפורמות נכנסו לבית המחוקקים בביירות, אבל הניצחון שלהם לא מספיק גדול כדי להחיל רפורמות של ממש. זאת ועוד, מדובר בממשלת מעבר שאיבדה את את הסמכות שלה בשל כך. כרגע לא נראה באופק אף פוליטיקאי שרוצה לקחת על עצמו את תפקיד ראש הממשלה, והנשיא אמור לסיים את תפקידו באוקטובר. החשש הוא שבשל אובדן הכוח של חיזבאללה, הוא ינסה לטרפד כל נסיון לרפורמה במדינה ולכן עוד לא רואים את סופו של המשבר.

האזרחים הלבנונים חסרי אונים

בשנים האחרונות וביתר שאת בשנה האחרונה, החיים בלבנון הפכו קשים מנשוא עד כדי חרפת רעב ומחסור בתרופות. חשמל יש רק שעתיים ביום, ובשל המצוקה, יש אנשים שעברו לחיות ממשקים אוטרקיים-חקלאיים: גידול עצמי של בעלי חיים וחקלאות והתקיימות מהתוצרת שהם מעניקים. "אנחנו גרים בכלא ואנחנו לא יודעים איך להיחלץ ממנו. יש לי ילדה בת שש ואני לא יודע מה אוכל לתת לה", כך סיפר באחרונה בייאוש ל-BBC גבר לבנוני מביירות כבן 50. "אני באמת לא יודע מה אני יכול לעשות".

לצד זאת יש עדיין ענפים כלכליים פעילים כמו מסחר ובנקאות, אך גם חלקם של הסמים בתעשייה הלבנונית גדל מאוד. אזור בקאע בלבנון מלא בשדות מריחאונה ובגידולי סמים נוספים, וישנם גם נמלים שפועלים להעברת סחורה לסוריה. על רקע הנסיבות האלה, השכבות המבוססות והמשכילות יותר של לבנון ברחו ממנה בשנים האחרונות, ומחאות שפרצו בה באחרונה מצד מעמד הביניים והצעירים ככל הנראה לא יחזרו בקרוב. במדינות המזרח-התיכון ככלל מחאות לא נפוצות והן כלי לא אפקטיבי כי הציבור תלוי בממשל מבחינה כלכלית, ולכן הוא חושש לצאת נגדו. בכל זאת, ראינו הפגנות סוערות באיראן בימים האחרונים על רקע עלייה של פי 10 ואפילו פי 13 במחירי הלחם. מוצרי פסטה ושמן הפכו לנדירים או אפילו נעלמו מעל המדפים בחנויות גדולות וקטנות ברחבי איראן.

איראן מייבאת את מירב החיטה שלה מאוקראינה ורוסיה והמלחמה טרפה את הקלפים בגזרה זו. זאת ועוד, היא גם ביטלה בראשית החודש את סבסוד הקמח לתעשיית המזון, מה שגרם לעלייה דרסטית של מחירי הלחם ומוצרי מזון נוספים. כך שברוב תסכולם, האזרחים מוחים במוקדים רבים במדינה, אך איראן מנסה למנוע את העברת המידע לגבי ההפגנות ולכן אנו יודעים רק על חלקן.

במצרים, שגם היא סובלת ממחסור בחיטה, מנסים להוביל מהלך של ביטול סובסידיות למוצרי מזון כדי לזכות לתמיכה מהבנק העולמי, אך התוצאה היא פגיעה בשכבות החלשות.

"המשטר הסורי פונה לערוצים הכי עלובים בשביל להשיג הכנסות"

ומה קורה בסוריה? משטר אסד הצליח לייצב את עצמו באזורים מסוימים בסוריה של אחרי מלחמת האזרחים. אבל סוריה לא קרובה לתהליך של שיקום סביר. לדברי סרן א', "זה מגיע לניסיון של המשטר להשיג כסף מכל בעל הון או מקורב שנשאר, לנסות לקחת כל רווח של פעילות כלכלית. אנחנו רואים את זה בתורים ענקיים בתחנות דלק ובתורים לקבלת לחם, ואנחנו רואים בסוף שהמשטר פונה לערוצים הכי עלובים בשביל להשיג הכנסות - שזה קודם כל יצוא של סמים, תופעה שאנחנו רואים אותה בשנה האחרונה ביתר שאת. אפילו ברמה של לנסות לסחוט כספים מפליטים".

מצבה של ירדן השתפר מעט אבל המצב שם עדיין רגיש בשל יחס חוב תוצר גבוה (113%), חוב חיצוני גבוה ושיעור אבטלה גבוה (19%). ירדן נמצאת כיום בין הפטיש לסדן: מצד אחד, היא הקשיחה את הקו כנגד ישראל שכן האווירה הציבורית היא אנטי ישראלית. מצד שני, העמקת החוב ועליית המחירים העולמית אילצה את המדינה לפנות לסיוע ממדינות המפרץ, שהן דווקא ביחסים טובים עם ישראל כיום.

ומה ברשות הפלסטינית? בעוד הרשות עצמה במצב כלכלי גרוע, דווקא ברחוב הפלסטיני - בגדה וברצועת עזה - מצבם של האנשים טוב יותר. הסיבה לכך היא התאוששות אחרי היציאה ממגפת הקורונה וגם הקלות כלכליות שהעניקה ישראל באזורים אלה, שמאפשרות לפועלים פלסטינים לעבוד בישראל בהיקפים גדולים. מדובר בכ-180 אלף פלסטינים מיהודה ושומרון ורצועת עזה שעובדים בישראל. הרשות זקוקה יותר מתמיד לתמיכה כלכלית, כי מדינות אירופה כבר כמעט לא מעבירות לה כסף על רקע המשבר הכלכלי שמרים כעת את ראשו באירופה. גם באיחוד האמירויות הפסיקו את העברות הכספים לכיוונה, על רקע הידוק היחסים מול ישראל.

בשורה התחתונה, מצבן הכלכלי הקשה של מדינות האזור משפיע על ישראל באופנים שונים. מצד אחד, יש הידוק של היחסים הכלכליים מול מצרים, ואולי בעתיד גם מול ירדן. מצד שני, חוסר היציבות בלבנון גורם לכך שחיזבאללה ממשיכות להוות גורם עוין כלפינו. כמו כן, אם איראן תשוב לפרויקט הגרעין, ייתכן שהתאוששותה הכלכלית תגרום לכך שיותר כסף יזרום לארגוני טרור שעוינים את ישראל.