ממשלת הולנד הודיעה כי בכוונתה להגביר משמעותית את פיקוח המחירים על דירות להשכרה ברחבי המדינה, כך שב-90% מהדירות הפנויות שכר הדירה ייקבע על ידי הרשויות לפי מדד מורכב, ולא על ידי בעלי הדירות. הממשלה הודיעה על הכוונה בעקבות עלייה משמעותית במחירי הדיור בשנה האחרונה, שמשפיעה בתורה גם על העלייה במדד. האינפלציה בהולנד היא בין הגבוהות ביותר באירופה, עם שיעור של 11.2% באפריל האחרון (לעומת אפריל אשתקד).
במדינה נרשמת מתחילת השנה מצוקה חמורה של דירות, ושר הבינוי והשיכון ההולנדי הוגו דה-יונג, הודיע השבוע על "תנופת בנייה" חדשה שאמורה ליצור קרוב למיליון דירות ובתים חדשים בהולנד עד שנת 2030. מחירי הדירות ומחירי השכירות מטפסים במדינה, שנחשבת לאחת הצפופות ביותר באירופה. "תושבים רבים אינם יכולים למצוא דיור בר-השגה, או ניצבים בפני עלויות מגורים גבוהות מדי", אמר דה-יונג, לפי האתר ההולנדי בשפה האנגלית "DutchNews". "זו הסיבה שיש לבנות יותר דיור בר-השגה, גם בדיור סוציאלי אך גם למעמד הביניים. וזו הסיבה שאנחנו מתכוונים להחיל רגולציה גם עם שוק הדירות למעמד הביניים - ולהגן על דיירים וקונים".
התוכנית הממשלתית, כפי שפורסמה עד כה, כוללת הרחבת הפיקוח הממשלתי על דירות להשכרה. כיום, כל דירה להשכרה מדורגת לפי מדד מורכב של עשרות פרמטרים שונים, כמו שטח (1 נקודה לכל מ"ר), רמת גימור, מספר חדרי שינה, גיל הבניין, אופי השירותים ועוד, ומקבלת ציון כלשהו. דירות שהניקוד שלהן הוא עד 143 נחשבות לדיור סוציאלי, ומחיר המקסימום שיכול להיגבות עליהן הוא 763 אירו לחודש. כעת הממשלה תגדיל את המקסימום למספר כלשהו בין 188 ל-232, ושכר הדירה המקסימלי המפוקח יהיה בהתאם בין 1,000 ל-1,250 אירו. כלי התקשורת ציינו כי הרפורמה תהפוך כ-90% מהדירות להשכרה למפוקחות.
בינתיים, הרשויות המקומיות נוקטות בצעדים עצמאיים
למעשה, כיום רק מיעוט מהדירות בשוק ההולנדי מוצעות להשכרה. קרוב ל-60% מהמגורים בדירות ברחבי המדינה הם בבעלות הדיירים, תמונה יוצאת-דופן לעומת השכנה גרמניה, שבה רוב התושבים שוכרים, ובערים כמו ברלין שיעור השוכרים מגיע ל-80%. רוב מעמד הביניים ההולנדי, כולל מהגרים אירופיים שעוברים למדינה, העדיפו עד כה לקנות דירות, בעקבות תנאי מימון טובים מאוד מצד המדינה, הטבות מס ומצוקת דירות להשכרה. מחירי הנדל"ן בהולנד (לקנייה) עלו ב-15.1% בשנת 2021, וצפויים לעלות ב-13.5% בשנה הנוכחית.
עד כה, כמה רשויות מקומיות כמו אמסטרדם החליטו לנקוט צעדים עצמיים. אמסטרדם החליטה לפני קרוב לשנה כי תחייב כל מי שרוכש דירות בשווי עד 512 אלף אירו (דירות קטנות יחסית) לגור בהן בעצמו במשך ארבע שנים לפחות, לפני שניתן להוציא את הדירה לשכירות בשוק החופשי. הצעד נועד למנוע ספסרות מהירה בנדל"ן בעיר. במקביל, העירייה הכפילה את הקנס על הותרת דירה ריקה בלי דיירים למשך חצי שנה או יותר, והעלתה אותו לקרוב ל-9,000 אירו.
מתוך 3.4 מיליון הדירות שבהן חיים שוכרים בהולנד, לפי נתוני בנק ING, כ-76% נמצאות כיום תחת הרגולציה המוזכרת (שיטת הנקודות). יתר הדירות נחשבו עד כה למגורים יוקרתיים יחסית, בין היתר לעובדים שעוברים להולנד וצריכים מגורים באופן מהיר. איגוד בעלי הדירות הפרטיים אמר כי המדיניות הממשלתיות, שצפויה להיות מיושמת בהדרגתיות וייתכן כי תפעל רק ב-2024, תביא למגמה של מכירת דירות. "משמעות הצעדים הללו היא שההכנסה משכירות כבר לא תהיה פרופורציונלית לעלויות", אמר ראש האיגוד לעיתון כלכלי הולנדי. לדבריו, מהלך זה יוביל למחסור גדול עוד יותר בדירות להשכרה. איגוד השוכרים, מנגד, דורש להעלות את שיעור הדירות שעליהן יהיה פיקוח.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.