שותפות אפרודיטה מקדמות פיתוח המאגר בטרם הושגה הסכמה עם ישראל

אתמול (ב') חברת ניו מד אנרג'י (לשעבר דלק קידוחים) פירסמה את הדוחות שלה, וסעיף אחד תפס את העין במיוחד. מדובר בסעיף 11.3.7 שכותרתו: תוכנית לפיתוח מאגר אפרודיטה. בסעיף נכתב "נכון למועד אישור הדוח, פועלים השותפים במאגר אפרודיטה מול ממשלת קפריסין לעדכון תוכנית הפיתוח וההפקה למאגר, באופן בו ישולב פיתוח המאגר עם מתקנים קיימים ו/או תוכניות פיתוח של נכסים סמוכים. במסגרת זו, קיבלו השותפים החלטה בדבר התקשרות עם אוניית קידוח לצורך ביצוע קידוח אפרודיטה A-3. בשטח בלוק 12 ,אשר ישמש בהמשך כקידוח הפקה , ובכלל זה פועלים לעדכון מועד ביצועו".

קידוחים למיצוי שדות הגז הטבעי במזרח הים התיכון, כמקור האנרגיה המוביל למעבר למתחדשות, הם דבר חיובי, ועל הצמא האירופי לגז הזה והצורך בהפקתו כבר כתבנו. היכן הבעיה?

מאגר אפרודיטה נמצא במחלוקת כבר עשר שנים בין מדינת ישראל וקפריסין, שכן חלקו הקטן שוכן במים הכלכליים של המדינה ושמו בישראל "שדה ישי" . לאחר ששתי הקבוצות המחזיקות בזיכיונות בשני הצדדים לא הצליחו להגיע להסכמה, בחודש פברואר השנה החליטה שרת האנרגיה קרין אלהרר להחזיר את המחלוקת למישור הבין מדינתי. 

היא הודיעה לחברות המחזיקות בחלקו הקפריסאי של מאגר הגז אפרודיטה-ישי, בהן דלק, של ושברון, ולחברות המחזיקות בישי (צדו הישראלי של המאגר), בהן החברות "הזדמנות ישראלית" ונאממאקס, כי היא מקציבה עוד חודש בלבד להגעה להסכם על תשלום פיצוי לצד הישראלי במאגר כנגד ויתור מלא על זכויותיו ונכסיו.

"מדינת ישראל לא ויתרה על זכויותיה במאגר אפרודיטה"

המו"מ לא צלח והמשמעות הדברים היא חזרה לשולחן המו"מ בין המדינות, לרבות יוניטיזציה (איחוד) של המאגר המשותף, עליה כבר הוסכם עקרונית באמנה שנחתמה בין המדינות בשנת 2010. במכתב ששלחה השרה אלהרר נאמר כי "מדינת ישראל לא ויתרה על זכויותיה במאגר אפרודיטה, לרבות הדרישה שהמאגר לא יפותח חד צדדית [ע"י קפריסין]". בשותפות ישי הביעו שביעות רצון רבה מעמדתה זו של השרה ומציינים כי הדבר נעשה בניגוד לקודמה בתפקיד השר יובל שטייניץ.

מאגר הגז אפרודיטה-ישי ממוקם על גבול המים הכלכליים שבין ישראל וקפריסין, כשרובו נמצא בתחום המים הכלכליים של קפריסין. כמות הגז בחלקו הישראלי של המאגר, המכונה מוערכת ע"י משרד האנרגיה ב-10 עד 12 BCM, בעוד כמות הגז בחלקו הקפריסאי של המאגר, נאמדת בכ-120 BCM. מאחר שהגז שבחזקת ישי מהווה חלק אינטגרלי גיאולוגי ממאגר אחד החוצה את הגבול בין קפריסין וישראל, הרי שפיתוחו והפקתו תלויה בהסכמות בין שתי המדינות.

לגלובס נודע כי בשבוע שעבר נפגשו בעלי הזכויות במאגר ישי עם שרת האנרגיה, קארין אלהרר, בפעם הראשונה. בפגישה השתתפו גם מנכ"ל המשרד, ליאור שילת, הממונה על הנפט, גיא סמט, ואנשי מקצוע נוספים במשרד. לפי המשתתפים הפגישה התקיימה באווירה טובה מאד ובמהלכה חזרה השרה על מחויבות המדינה לשמירת כלל זכויותיה במאגר ישי לרבות זכויותיהם של בעלי החזקה. הצדדים חזרו והצהירו על מחוייבותם לתהליך שקוף המבוסס על שיתוף פעולה מלא מתוך מטרה למצות את זכויות המדינה במאגר, אם במסגרת מתווה לפיצוי הולם עבור חלקה של המדינה במאגר או במסגרת פיתוח משותף.

בניו מד אנרג'י מנסים ללחוץ על ישראל ומודיעים שיפעילו את אסדה במאגר ב-2023

שטייניץ ניסה להוביל יחד עם שרת האנרגיה הקפריסאית נטשה פילידס פיתרון שנטה למתווה הפיצוי ולא לפיתוח משותף. בחברות הישראליות התנגדו וראו בכך ויתור מראש של המדינה על משאב לאומי. משרד האנרגיה דחה אז (מאי 2021) את הטענות והזכיר כי יש חשש שהחברות המחזיקות באפרודיטה יחלו בפיתוח ללא הסכמה ישראלית וכי חלקו מהמאגר המשותף קטנה למדי. הנסיון העולמי לימד כי במצבים דומים רוב הפתרונות היו של פיצוי ולא אחזקה משותפת ויוניטיזציה.

העמדה הזו נראה כי מתממשת כעת עם הודעת ניו מד אנרג'י. החברה מתכוונת להעביר אסדת קידוח ממאגר לוויתן אל אפרודיטה ולגלובס נודע כי תאריך היעד להפעלתה הוא במחצית הראשונה של 2023. ההחלטה של שותפות אפרודיטה להניע את המהלך הוא בעקבות הידברות ולחצים מצד ממשלת קפריסין המבקשת לצאת מהפלונטר ואולי בדרך זו ללחוץ על ישראל ולהביא לפתרון שכן זהו המאגר המוכח הגדול של קפריסין ואמור לספק לה הכנסות וכמובן מקור אנרגיה לעשרות השנים הבאות, עד למעבר לאנרגיות מתחדשות. לפי גורמים המעורים בנושא המחלוקת אינה גדולה במיוחד והצורך הגיאופוליטי והכלכלי של כל הצדדים הוא להביא במהירה להפקת גז מאפרודיטה גם כדי לענות על הצורך האירופי הדחוף בגז לשנים הקרובות במקום הגז הרוסי.

בגלובס כתבנו כי האיחוד האירופי וישראל מנהלים מגעים מתקדמים לקידום האפשרות של יצוא גז ממזרח הים התיכון לאירופה, כשברקע שני מכשולים, האחד היכולת השינוע המוגבלת בינתיים, כשהפתרון המהיר הוא הרחבת והוספת צנרת אל מתריים משם הנזלתו והעברתו לאירופה, או הבאה של אסדת הנזלה לחופי ישראל, או צינור מהמאגרים ישירות למתקני ההנזלה שבמצרים. המכשול השני הוא התנגדות בישראל ליצוא עוד גז. לפי עבודה שהכינה מומחית הגז ג'ינה כהן לאיחוד האירופי ולישראל, ישראל וקפריסין יחדיו יכולות לספק 15 BCM גז בשנה לאירופה, לאחר שיפתחו את השדות הקיימים וחדשים ובכך יספקו גם את צרכיהן וצרכי האיזור, זאת למשך 25 שנה. אלא שכל זה תלוי גם בפיתוח הקפריסאי והמהלך של ניו מד אנרג'י, עשוי להביא גם אם באמצעות הפעלת לחץ, לשחרור הפקק.

אלא שהשותפות הישראליות יתנגדו לכך כמובן. תגובת השותפות שנמסרה לנו: "אנחנו נמצאים בקשר רציף עם משרד האנרגיה ועם שרת האנרגיה אשר הבהירה לכל הצדדים המעורבים כי ישראל מתנגדת לפיתוח חד צדדי של המאגר וכי מדינת ישראל תפעל בכל המישורים על מנת לשמור על זכויותיה במאגר לרבות אלה של בעלי חזקת ישי. אנו בטוחים כי משרד האנרגיה והעומדת בראשו, יעשו כל שנדרש על מנת להבטיח את זכויותינו וזכויותיה של מדינת ישראל במאגר וידאגו לכך שהמאגר לא יפותח באופן חד צדדי טרם הגעה להבנות עם קפריסין".

התגובה של משרד האנרגיה וממשלת ישראל תלויה גם בתוצאות המגעים עם אירופה ועם מצרים בהיבטים הרחבים האסטרטגיים של העניין.

ממשרד האנרגיה נמסר כי "עמדת ממשלת ישראל היא שלא יבוצעו פעולות פיתוח המאגר המשותף באופן חד צדדי טרם הסדרת הנושא. עמדה זו הובהרה מספר פעמים לממשלת קפריסין. איננו מכירים את ההודעה שפורסמה והנושא ייבדק במהלך המפגש הקרוב עם הצוות המקצועי הקפריסאי".