בנק ישראל יצטרך להמשיך ולהפתיע את הציבור ואת עצמו עם קצב העלאות ריבית שיקדים את התחזיות

הכותב הוא הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב

בשנת 2008 התקיים בוורמונט ארה"ב כנס שאסף יחד בכירי בנקים מרכזיים, חוקרים מובילים ומקבלי החלטות אחרים מרחבי העולם לדון בסיבות לאינפלציה הגדולה של שנות ה-70-80 במדינות שונות בעולם ובשיעורים שניתן ללמוד ממנה כדי למנוע הישנות המקרה בעתיד. המסקנות העיקריות של הכנס רלוונטיות מאוד למצב שבו אנו נמצאים היום.

ראשית, כמה שזה לא ישמע משונה, גם שלושים שנה אחרי אירועי האינפלציה הגדולה ומאות מחקרים שפורסמו בעניין, אין אחדות דעים לגבי הסיבות להתפרצות והימשכות לאורך שנים של אותה האינפלציה. הדעות נחלקו בין הסיבות המוניטאריות לפיסקאליות, בין זעזועים חיצוניים לטעויות הבנקים המרכזיים. לכן, כשאתם שומעים היום ניתוחים חותכים על הסיבות לאינפלציה הנוכחית ותחזיות לגביה, תיקחו אותם בערבון מוגבל.

האינפלציה מעל הכל

משתתפי הפאנל המסכם בכנס בכל זאת הציגו מספר מסקנות שכולם היו שותפים להן. קודם כל, במלחמה באינפלציה על הבנקים המרכזיים לשים את שיקול מיגור האינפלציה בראש סדר העדיפויות על פני כל שאר השיקולים ולא לנסות להיאחז בהסברים כגון שהאינפלציה תהיה זמנית, שהאינפלציה עלתה רק בגלל הסיבות מצד ההיצע ולכן אין על הבנקים המרכזיים להילחם בה, שאסור לפגוע בשוק העבודה וכו'. עוד מסקנה בולטת שצוינה היא שהבנקים המרכזיים צריכים להיות צנועים ביחס למה שהם חושבים שהם יודעים.

איך מסקנות אלה מתחברות להחלטות הריבית של הבנקים המרכזיים בתקופה הנוכחית ולהחלטה האחרונה של בנק ישראל בפרט?

קודם כל, עליית ריבית ל-0.75%, מעל תחזית השווקים כבר בפעם שנייה, מעידה שבנק ישראל מוטרד יותר מהאינפלציה ורואה אותה כאיום משמעותי. זאת בשורה חשובה שמעלה סיכוי שהאינפלציה לא "תברח" בישראל, כפי שקרה בארה"ב ובמדינות האחרות. נזכיר, שכשהאינפלציה בארה"ב הגיעה ל-4% באפריל 2021 ה-FED היה עדיין שרוי בגישה "הטרנזיטורית" שלו ביחס לאינפלציה ואפילו לא התחיל לחשוב על עליית ריבית.

יחד עם זאת, בינתיים, הריבית הנוכחית בישראל רחוקה מלהיות מרסנת. צריכים לזכור שעוד לא קרה בעבר שאינפלציה גבוהה משמעותית מהיעד, כפי שהיא נמצאת היום, חזרה אל תוך היעד כאשר גובה הריבית הייתה משמעותית נמוכה מהאינפלציה. לכן, ההערכות שהציג בנק ישראל לגבי חזרת האינפלציה אל תוך היעד ברבעון הראשון של השנה הבאה, לאחר שהריבית תעלה, לפי התחזית של הבנק, בסה"כ ל-1.5%, הן יותר תקוות מאשר הערכות מבוססות על ניסיון העבר או תוצאה של מודל כלכלי שנבחן במציאות.

אין גורם אחד

אילו האינפלציה בישראל הייתה תוצאה של גורם בודד כלשהו, נניח עלייה במחירי נפט, לתחזיות של בנק ישראל היה יותר סיכוי להתממש. אולם, האינפלציה בישראל מתפרסת על מוצרים ושירותים רבים. היא תוצאה גם של הלחצים מצד מחירי היבוא, גם לחצי השכר בסקטור העסקי, גם צריכה פרטית חזקה וגם שוק הדיור הרותח. אינפלציה כזאת לא ניתנת לריסון בקלות.

בסיכוי די טוב, בנק ישראל יצטרך להמשיך ולהפתיע את הציבור ואת עצמו עם קצב העלאות ריבית שיקדים את התחזיות הקודמות שלו. המסקנות של התמודדות עם האינפלציה הגדולה של שנות ה-70 מלמדות שכדאי לבנק ישראל פחות להסתמך על התחזיות ולפרסם ההערכות לעתיד, אלא פשוט לבשר לציבור שהוא יעשה כל מה שצריך כדי לעצור אינפלציה.