חברת NeoTX הישראלית הודיעה לאחרונה על רכישת InterX האמריקאית, בעסקת מניות שלפי גורמים בשוק, מעניקה שווי של כ-60-70 מיליון דולר לנרכשת. שתי החברות עוסקות בתחום פיתוח תרופות בגישות חדשניות, ויש ביניהן קשר נוסף: חתן פרס נובל פרופ' רוג'ר קורנברג הוא סמנכ"ל הטכנולוגיה של נאוטקס הישראלית ואחד המייסדים של אינטרקס האמריקאית. כאן לא נגמר הייחוס הנובליסטי של המיזוג: אינטרקס מבוססת על מחקריו של פרופ' מייקל לויט, ישראלי במקור שזכה בפרס נובל עבור פיתוחיו בתחום הביולוגיה הממוחשבת (ואחר כך זכה לביקורת רבה בעקבות התחזית שלו ב-2020 שהקורונה עומדת להסתיים והערכת החסר המשמעותית שלו את מספר המתים מהמגפה בארה"ב).
הגישה זוכת פרס הנובל של לויט מאפשרת שימוש בשיטות מתורת הקוואנטים כדי להגיע לדיוק רב בהרבה לגבי המתרחש במגע בין המולקולה שמתוכננת להיות תרופה לבין המטרה בגוף שאליה היא אמורה להיקשר. היום, תחום הביולוגיה החישובית נמצא בתחילת דרכו, ורוב התרופות עדיין מפותחות בשיטות של ניסוי וטעיה. אם תתאפשר התאמה מדויקת מאוד של "מפתח" (התרופה) ל"מנעול" (אתר הקישור בגוף), אפשר יהיה, כך נראה, לפתח תרופות הרבה יותר יעילות ועם פחות תופעות לוואי.
מלבד לויט וקורנברג מעורב באינטקס נובליסט שלישי, פרופ' אריה ורשל, גם הוא ישראלי במקור, שזכה יחד עם לויט בפרס עבור גילויים משלו בתחום הביולוגיה החישובית. כעת, שלושת הנובליסטים מעורבים בחברה הממוזגת.
קורנברג, שימונה ליו"ר החברה אחרי המיזוג, אומר ש"אינטרקס תרוויח מהניסיון ומהתשתיות של נאוטקס, ותשמור על תרבות החדשנות והיצירתיות שלה".
לעטוף סרטן בחלקי חיידק
חברת נאוטקס, המנוהלת על ידי אשר נתן, עוסקת בתחום האימונותרפיה, כלומר, שימוש במערכת החיסונית עצמה כדי להילחם בסרטן. החברה מנצלת את העובדה שמערכת החיסון יעילה יותר בהרג של חיידקים מאשר של תאים סרטניים: היא עוטפת את הגידול הסרטני בחלקי חיידק, וכך גורמת להפעלה של מערכת החיסון האנטי-חיידקית נגד תאי הסרטן. בחברה אומרים שגם חולים שלא הגיבו לטיפולים אימונותרפיים אחרים מגיבים לזה, והיא פועלת להוכיח זאת בניסוי שלה. הטכנולוגיה נרכשה מחברה שוודית שפיתחה אותה כמוצר יחיד לטיפול בסרטן. נאוטקס מעריכה כי הוא יהיה יעיל יותר בשילוב עם אימונותרפיה. המוצר כבר נתן תוצאות מבטיחות בשלב I של הניסויים, שבו נבדק בחולי סרטן קשים מאוד, וכעת הוא נבדק בשלב II של הניסויים, וגם כבר מראה סימנים מבטיחים, אומר נתן.
עד היום גייסה החברה כ-83 מיליון דולר, מהם כ-45 בגיוס יחיד בתחילת 2020. נתן, ישראלי יליד ארה"ב, ייסד בעבר שתי חברות ביומד, Intelligene ו-EvoRx. כמו כן, הוא שימש מנהל בקרן Parmount Biocapital של המשקיעים האמריקאים לינדזי רוזנוולד ומייקל וייס (נתן ניהל את קרן ההשקעות האמריקאית Zoticon Bioventures). בחברה מועסקים בכירים נוספים מתעשיית התרופות העולמית.
לחסוך שלוש שנים בפיתוח תרופה
"אינטרקס פיתחה טכנולוגיות שיכולות להאיץ את תהליך פיתוח התרופות, לשפר את התהליכים הקיימים של פיתוח תרופות ממוחשב, וליתר חלק מן התהליכים ה'רטובים' שדרושים כהשלמה לפיתוח תרופות ממוחשב היום", אומר נתן. "אנחנו מאמינים שהטכנולוגיות הללו יכולות לחסוך כשלוש שנים מתהליך פיתוח התרופות הטיפוסי". לדבריו, הטכנולוגיה תשמש גם לקיצור תהליכי פיתוח תרופות בפלטפורמה של נאוטקס, וגם לתרופות חדשות. "בשתי החברות יחד יש כ-50 תרופות לפיתוח. מאוד משמעותי מבחינתי שהקמתי את החברה בישראל, כי אין כאן הרבה חברות כאלה".
נתן מספר שהקשר בינו לקורנברג התחיל לפני 40 שנה. "הוא היה בן זוג של מישהי מהמעבדה שלי, ביקשתי ממנו לעזור לי בהקמה של חברה, ומאז שיתפנו פעולה בחברות רבות", הוא אומר ומוסיף: "הגאון של פיתוח התרופות הוא בסופו של דבר רוג'ר. המחשב יכול לשפר או לבדוק את התרופה, אבל מי שחושב מה יכול להיות רלוונטי לבדוק הוא בן האדם".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
