בנק ישראל: החזרי המשכנתאות לא מסכנים את המערכת הבנקאית

שיעור הלווים שעלולים להיכנס לקשיים כתוצאה מעליית הריבית והעלייה בהיקפי המשכנתאות אינו גבוה ולא צפוי לפגוע ביציבות המערכת הבנקאית. כך לפי מבחן קיצון שערך הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל ופורסם הבוקר (ד').

● בנק ישראל חושף את ההקלות המפליגות שנותנים הבנקים לקבלנים ואת הסכנות

משקל ההלוואות בריבית קבועה שאינה צמודה (כלומר, מסלול שמקבע את שיעור הריבית לאורך תקופת ההלוואה כך שאינו מושפע מהעלאת הריבית או המדד) היה נכון לסוף דצמבר האחרון רבע מיתרת המשכנתאות. משקל ההלוואות בריבית משתנה שאינה צמודה למדד (כולל מסלול הפריים) עומד על 40% מהיתרה, ומשקל המסלולים בריבית צמודה עומד על 34% מהסך הכל.

אלא שרוב נוטלי המשכנתאות משלבים את המסלולים הללו ומשכך בבנק ישראל מצאו כי 75% מיתרת המשכנתאות במערכת הבנקאית מושפעת משינויים שמשפיעים על המשכנתה, כמו האינפלציה, הריבית והתשואות בשווקים.

העלייה באינפלציה והעלאת הריבית מצד בנק ישראל צפויה לייקר את ההחזר החודשי של נוטלי המשכנתאות, אך בבנק ישראל לא רואים בכך בעיה יציבותית.

השפעת עליית ריבית היא חיובית בכל בחמשת הבנקים הגדולים

יחד עם זאת, אחת מהשלכות העלאות הריבית היא הסיכון שהתווסף לרשימת המאיימת על המערכת הבנקאית ב-2022, כך עולה מתוצאות סקר שערך הפיקוח על הבנקים לנושאי משרה בכירים במערכת הבנקאות. עם זאת, גורם סיכון הריבית מדורג בתחתית הרשימה, כאשר הסיכון מספר אחת שאותו מדרגים במערכת הבנקאית הוא סיכון הסייבר ואבטחת מידע.

סיכון הריבית הוא הסיכון הנשקף להון ולרווחי הבנקים כתוצאה מתנועות בשיעורי הריבית שמשפיעות על הפוזיציות הקיימות בכל אחד מהבנקים. כאשר שיעורי הריבית משתנים, משתנים עמם הערך הנוכחי והעיתוי של תזרימי המזומנים העתידיים. אלה, בתמורה, גורמים לשינוי בערכם הבסיסי של הנכסים, ההתחייבויות והפריטים החוץ־מאזניים ומשנים בכך את ערכו הכלכלי של הבנק. שינויים בשיעורי הריבית משפיעים גם על רווחי הבנקים, על־ידי שינוי ההכנסות וההוצאות הרגישות לריבית, דבר שמשפיע על הכנסות הריבית נטו.

סיכון הריבית ברמה מופרזת יכול להוות איום משמעותי על בסיס ההון של הבנק, ומדידת סיכוני הריבית מתבצעת לפי גישת השווי - כלומר השפעת עליית הריבית על השווי ההוגן, לא מצביעה על הרעה במצב הבנקים אלא להיפך. השפעת עליית ריבית היא חיובית בכל בחמשת הבנקים הגדולים. על פי שיטת השווי, גידול מקביל של נקודת אחוז אחת בשיעורי הריבית, צפוי להגדיל את השווי ההוגן נטו של חמשת הבנקים בישראל ב-760 מיליון שקל לעומת השפעתו הצפויה ב-2020, שבה גידול כזה היה צפוי להביא לירידה בשווי ההוגן.