זה לא רק אתם: למה כולם שוכחים כל הזמן?

גרנט שילדס בדיוק העביר שיעור במכללה ל־24 סטודנטים, כשהראש שלו פתאום התרוקן. הוא פשוט שכח איך קוראים לעוזר ההוראה שלו. "זה היה מביך", נזכר שילדס, שנדמה לו ששמע סטודנטים צוחקים כשקרא לעוזר בשם הלא נכון ואז ניסה לחלץ את עצמו מהסיטואציה. "הלוואי שהזיכרון שלי היה טוב כמו שהיה פעם", הוסיף. ד"ר שילדס בן ה־32 הוא חוקר זיכרון, ובדיוק לימד שיעור שעסק בהשפעת המתח הנפשי על הקוגניציה.

אירועים קטנים וזמניים של שכחנות, הרגעים האלה שבהם אנחנו מרגישים שאנחנו זקנים או צוחקים שאנחנו סניליים, קורים להרבה אנשים ביותר ויותר הזדמנויות בימים אלה, כך אומרים חוקרי זיכרון. אנחנו מגלים שפתאום קשה לנו להיזכר בדברים פשוטים כמו שמות של חברים קרובים או של עמיתים למשרד שלא ראינו זמן מה, מילים שאנחנו אמורים לשלוף בקלות ואפילו ביצוע פעולות שגרתיות שפעם היו לנו כטבע שני.

אנחנו חיים כעת בתקופה של שינוי היסטורי גדול - ימים של אחרי מגפה, של חזרה למשרדים, הסתגלות לשגרה חדשה וניסיון למצוא את עצמנו בתוך מה שמכונה "הנורמלי החדש" (כשבמקביל, מלחמה עקובה מדם מתרחשת באירופה). כל השינויים הללו מצריכים אנרגיה קוגניטיבית, לעיתים הרבה יותר מכפי שאנחנו חושבים, כך אומרים מדעני מוח. וכשהמוח שלנו כל כך עסוק במעברים, לא פלא שאנחנו לא זוכרים מה אכלנו לארוחת בוקר.

סטרס ושחיקה: תרומתה של הקורונה

"המוחות שלנו הם כרגע כמו מחשבים עם המון המון המון עמודים פתוחים", מגדירה זאת שרה ס' מדניק, מדענית מוח ופרופסור למדעי המוח הקוגניטיביים באוניברסיטת קליפורניה, אירוויין. "זה מאט את כוח העיבוד שלנו, והזיכרון הוא אחד התחומים שהכי נפגעים מכך".

הסטרס הכרוני והמצטבר של השנתיים האחרונות עשה גם הוא את שלו. מחקר שהוביל שילדס מצא כי אנשים שחשו במתח בחיים לאחרונה סובלים גם מפגיעה בזיכרון. בנוסף, המתח משפיע לרעה על תשומת הלב שלנו ועל השינה, שגם הם משפיעים על הזיכרון. "וסטרס כרוני יכול לפגוע במוח ולגרום לבעיות זיכרון נוספות", אומר שילדס, פרופסור במחלקה למדעי הפסיכולוגיה באוניברסיטת ארקנסו.

מבול המידע שמציף אותנו מכל עבר מעמיס גם הוא על המוח שלנו, וגורם לבלבול. אנחנו מתקשים להתמקד בדבר אחד, גוללים כל הזמן את הסמארטפון בזמן שאנחנו עושים דברים אחרים, ומדענים אומרים שזה מקשה על המוח לקודד זיכרונות לכתחילה. פתאום נהיה קשה להיזכר במשהו מחוץ להקשר שלו, כמו למשל שמו של הקולגה במשרד כשפוגשים אותו פנים אל פנים, ולא בזום.

ואז יש עניין נוסף, האופן בו הימים נהיו דומים זה לזה בזמן המגפה. איך אנחנו אמורים לזכור אירוע מסוים כשכל יום נראה בדיוק כמו קודמו? "הזיכרון מרוויח מחידושים", אומר זכריה ריג, חוקר קוגניטיבי ועוזר פרופסור לפסיכולוגיה ומדעי המוח באוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס. "כשכל החוויות שלנו מתערבבות, קשה לזכור אותן כייחודיות".

הזיכרון מתדרדר עם הגיל, השאלה מתי

מישל טריאנט, בת 39, מאשימה את השנתיים של הקורונה בכך ששכחה לאחרונה איך אומרים שם של אחד מאיברי הגוף. זה קרה כשביתה בת ה־4, שאלה אותה: "אמא, גדלתי בבטן שלך?", וטריאנט שחשבה שזו הזדמנות לשיעור אנטומיה החלה להסביר לה: "לא מתוקה, למעשה, את גדלת ב..." אבל שכחה מה לומר. היא גמגמה לרגע בתקווה לשלוף את המילה הנכונה. ואז הבת הגדולה, בת ה־7, התערבה בשיחה: "היא מתכוונת לרחם", אמרה לאחותה הקטנה. "תינוקות גדלים ברחם של אמא אבל הבטן שלה גדלה וזו הסיבה שזה מבלבל". "אח, לו רק היה לי זיכרון כמו של ילדה בכיתה א'", נאנחת טריאנט, המתגוררת בעמק ספוקיין בוושינגטון.

הזיכרון אכן מתדרדר עם הגיל, אבל המחקר המדעי לא לגמרי סגור מתי בדיוק. מה שברור הוא שאנשים מזדקנים מבחינה קוגניטיבית בקצב שונה זה מזה. ישנם מחקרים המראים שכושר הזיכרון מגיע לשיא בשנות העשרים ולאט לאט נחלש בהדרגה; מחקרים אחרים אומרים שהדעיכה המשמעותית ביותר מתרחשת סביב גיל 60, מסביר ד"ר ריג. כך או כך, אם אתם מודאגים לגבי הזיכרון, כדאי שתלכו להיבדק אצל רופא, במיוחד אם אנשים אחרים מבחינים באובדן הזיכרון שלכם.

אז מה עושים?

הנה כמה עצות מהמומחים לשיפור הזיכרון:

● אל תלחצו. להכריח את עצמכם לנסות להיזכר במשהו זה לא מועיל, אלא רק גורם לתסכול. והתסכול הזה מאפשר לחלק הרגשי במוח להשתלט על החלקים שאחראים לשליפות מהזיכרון, כך אומרת ג'ניפר קילקוס, פסיכולוגית לבריאות קלינית, עמיתת מחקר בפסיכיאטריה בביה"ס לרפואה של אוניברסיטת ייל. אם שכחתם משהו, שחררו לרגע; קחו כמה נשימות עמוקות כדי להרגיע את המוח ונסו שוב אחר כך.

● די למולטיטסקינג. תפסיקו לנסות לבצע כמה משימות במקביל. קשה להיזכר במשהו, או לקלוט משהו לכתחילה, כשאתם עושים שני דברים בו זמנית, אומרת ד"ר קילקוס. התרחקו מהסמארטפון (זה יעזור גם להימנע מעומס מידע), ונסו לעשות דבר אחד בכל רגע נתון. בנוסף, בזמן שאתם מבצעים משימות קטנות על טייס אוטומטי, כמו צחצוח שיניים, נסו למקד את תשומת הלב שלכם בפעולה. "כשאתה מתרגל להתמקד ברגעים הקטנים שלא באמת משנים, יהיה קל יותר למקד תשומת לב ברגעים היותר משמעותיים", אומרת קילקוס.

● עזרו לראש להירגע. זה יחזק את האונה הקדמית, המעורבת בקליטת הזיכרונות ושליפתם, וגם יסייע לכם בניהול המתח הנפשי, אומרת פרופ' מדניק. מדניק ממליצה על מדיטציה, יוגה, או פשוט נשימות עמוקות למשך 10 דקות לפחות פעם אחת ביום. צאו לטייל, עדיף בטבע. התחברו עם מישהו אהוב - נהלו שיחה ארוכה, תנו חיבוק, תעשו סקס. האינטימיות מפחיתה מתחים בכך שהיא גורמת לנו לחוש בטוחים ואהובים, אומרת מדניק. ותישנו טוב. זה מנקה רעלנים במוח שיכולים לחסום פעילות מנטלית, היא אומרת.

● היו בנוכחות מלאה. הקדישו את מלוא תשומת הלב לאנשים כשאתם מדברים איתם. זה יעזור לכם לזכור טוב יותר מה רציתם לומר בשיחה - בגלל שהמוח שלכם לא יהיה מוסח או עמוס - ולזכור מה נאמר בה, כך מציעה ג'נין טרנר, פרופסור לתקשורת באוניברסיטת ג'ורג'טאון שבוושינגטון.

אז שוב: הניחו את הטלפון. כבו את הטלוויזיה. שימו לב באמת למה שאומרים האנשים האהובים עליכם; אל תחכו רק לתורכם להגיב. "אנחנו צריכים לגשת לכל שיחה מתוך כוונה", אומרת טרנר. "אם לא יהיו לנו קשרים עמוקים, איך אפשר לצפות לזכור מה קרה?".