האם מחיר החשמל בישראל הוא בין הזולים בעולם?

שם: מוסי רז
מפלגה: מרצ
מקום פרסום: טוויטר
תאריך: 2.5
ציטוט: "מחירו של החשמל [בישראל הוא] מהזולים בעולם"
ציון: נכון ברובו

כחלק מהמאמצים להתמודד עם השלכות משבר האקלים, הממשלה מקדמת את "הצעת חוק האקלים" שמציעה לקבוע יעדים להפחתת פליטות גזי החממה. כאשר התכנסה ועדת המשנה לעניין השפעת הסביבה והאקלים על בריאות הציבור כדי לדון בהצעת החוק בהקשרה הרחב של השכלות משבר האקלים, עלה לדיון גם אחד הנושאים החשובים בהקשר זה: מחיר השימוש באנרגיה. היות שהמחיר משפיע על היקף השימוש - וזה בתורו משפיע על שינויי האקלים, עלות צריכת האנרגיה היא משתנה חשוב בהיבטי מדיניות סביבתית. לכן, כחלק מהמלך לשקף את העלויות הסביבתיות של צריכת האנרגיה, נדונה האפשרות להטיל "מס פחמן", כלומר מס שנגבה על פליטות פחמן דו חמצני שמקורן בדלקים.

מטרת פס הפחמן היא לגלם את העלות הסביבתית של פליטות הפחמן במהלך השימוש בדלקים - ולכן זהו צעד שצפוי לייקר את מחיר החשמל. ממשלת ישראל אכן החליטה באוגוסט 2021 על הטלת מס פחמן החל מ-2023, אלא שהיות שהנושא לא קודם בזמן בוועדת הכספים, פג תוקפו של הצו הרלוונטי וכרגע מס הפחמן לא יוטל. לכן, אפשר להבין את טענתו של ח"כ מוסי רז בדיון בוועדת המשנה לעניין השפעת הסביבה והאקלים על בריאות הציבור שביקש לציין שעלות ייצור החשמל בישראל לא משקפת את העלות הסביבתית - וכראיה לכך טען כי "מחירו של החשמל, אני שם נפשי בכפי שיתקפו אותי, [הוא] מהזולים בעולם". אבל האם הנתון הזה בכלל נכון?

כפי שהסברנו בעבר, לפי חוק משק החשמל, רשות החשמל היא זו שקובעת את תעריפי החשמל ומעדכנת אותם מעת לעת "לפי שיקול דעתה המקצועי הבלעדי". על פי החוק, התעריפים נקבעים על בסיס "עיקרון העלות". כלומר, המחיר נגזר מעלויות החשמל הכוללות עלויות ייצור (למשל עלויות הדלקים והוצאות תפעול); עלות ניהול המערכת; עלות ההולכה והחלוקה; ועלות השירות לצרכן (אספקה).

למעשה, כאשר מדברים על תעריפי החשמל, יש שלושה סוגי תעריפים שונים: ביתי, כללי (למשל לתעשייה ולמוסדות ציבור) ומאור רחובות ציבוריים. היות שאין נתונים השוואתיים עדכניים על התעריף התעשייתי, אנחנו נתמקד כאן בתעריף הביתי שאותו משלם הצרכן. התעריף הזה עומד כיום על כ-52.5 אגורות לקילוואט שעה (קוט"ש) - לאחר עלייה של 5.7% בראשית 2022, ולאחר מכן ירידה של 2.2% עם ההפחתה הזמנית של הבלו עם הפחם - אך לצורך ההשוואה הבינ"ל עשינו שימוש בתעריף בתעריף הביתי של סוף 2021, שעמד על 50.7 אגורות לקוט"ש.

העניין סביב מחירי החשמל עלה גם בשנים קודמות - וכבר לפני שנתיים וחצי בדקנו את אמירתו של שר האנרגיה דאז יובל שטייניץ שבדומה לרז, טען כי מחיר החשמל בישראל "הוא בין הנמוכים במערב". באותה בדיקה מצאנו שבהשוואה ל-32 מדינות באירופה, ישראל תופסת את המקום השביעי. אבל האם בחלוף הזמן ישראל שמרה על מקומה?

בבדיקה החלטנו להתמקד במדינות אירופה (בארצות הברית התעריפים משתנים ממדינה למדינה). בדקנו את נתוני eurostat (הלשכה לסטטיסטיקה של האיחוד האירופי) לגבי המחצית השנייה של 2021 וכללנו בה גם מדינות נוספות מהאזור שלא הופיעו בבדיקה הקודמת. כעת, מתוך רשימה של 40 מדינות, ישראל ניצבת במקום ה-14. ה"הידרדרות" בדירוג נובעת בעיקר מהכללתן של מדינות נוספות (רובן מדינות קטנות שאינן חלק מהאיחוד האירופי) בדירוג. כמו כן, גם להתחזקות השקל היה אפקט שלילי על הדירוג, אם כי הוא לא משמעותי. כלומר, ניתן לומר שגם בחלוף הזמן, מדינת ישראל הצליחה לשמור על מחירי חשמל זולים יחסית למדינות אחרות באזור.

שר האוצר אביגדור ליברמן טען טענה ספציפית יותר ובחר להשוות את מחירי החשמל דווקא לגרמניה: "אנחנו משלמים על חשמל פי שלושה פחות מגרמניה", הוא טען. מהנתונים עולה שהוא צודק: מחיר החשמל בגרמניה במחצית הראשונה של 2021 עמד על 0.32 יורו - שהיו שקולים בתקופה זו לכ-1.2 שקלים. כלומר, מחיר יקר פי 2.4 מהתעריף בישראל בתקופה זו, קרוב למספר שבו נקב ליברמן.

מח"כ מוסי רז נמסר: "בהשוואה למדינות אירופה מחירי החשמל אכן אינם יקרים. חשוב לזכור שמעבר למחיר הכספי מכיסו של הצרכן - לשימוש בחשמל יש מחיר סביבתי יקר שכולנו נשלם, ולכן יש לעודד את הציבור להפחית בשימוש בו, בין היתר על ידי הטלת מס פחמן".

לסיכום, במחצית השנייה של שנת 2021, ברוב המדינות שלגביהן מצאנו נתונים, מחיר החשמל היה יקר ממחירו בישראל. מתוך רשימה של 40 מדינות באזור אירופה, ישראל ניצבת במקום ה-14. לכן דבריו של רז נכונים ברובם.