איך ייגמר ההימור של אלטשולר שחם ומגדל על מניות ההייטק הישראליות?

התקופה האחרונה הייתה לא פשוטה למשקיעים ברחבי העולם, ובוודאי בחברות טכנולוגיה. מדד נאסד"ק, שמזוהה עם הענף, איבד 28.2% מערכו מאז השיא שרשם בחודש נובמבר שעבר, כאשר חלק ניכר מהירידה התרחש בחודש האחרון לבדו.

הגופים המוסדיים הישראליים הגיעו למפולת שחווים השווקים בשבועות האחרונים עם החזקות גדולות במניות הטכנולוגיה בחו"ל, שנאמדו נכון לסוף 2021 בכ-21 מיליארד דולר, כ-43% מסך ההחזקות הישראליות במניות מעבר לים. לשם השוואה, החזקות המוסדיים במניות של חברות בסקטור הצריכה הבסיסית הסתכמו ב-4.6 מיליארד שקל, פחות מרבע.

● ענקית ההון סיכון סקויה: "המשבר בהייטק יהיה ממושך. זה הזמן לקצץ"
● הפרוטוקולים מגלים: הפד שוקל העלאת ריבית מהירה וחדה יותר

אין ספק כי מאז הם ביצעו התאמות ומכרו חלק מההחזקות, כאשר בנוסף לנפילה בשווקים הועלתה הריבית בחודשים האחרונים, הן בארץ בשתי פעימות ל-0.75%, והן בארה"ב שם העלה הבנק המרכזי את הריבית ל-1% במהלך מרץ ומאי.

ניסיון העבר מלמד כי העלאת ריבית פוגעת בסקטור הטכנולוגיה, לעומת התרומה החיובית שלה לענפי הפיננסים לדוגמה, שנהנים מהשפעתה על המוצרים צמודי המדד.

ואכן להחזקה הגדולה הזו במניות טכנולוגיה הייתה השפעה מהותית על התשואות שהציגו גופי ניהול הכספים מתחילת השנה - תשואה שלילית של כ-1.25% במסלולי ההשתלמות הכלליים ומינוס 3% במסלולים המנייתיים, גם אם לא בקורלציה מלאה בין שיעור ההחזקות לתשואה הסופית.

נדגים בעזרת המקרה של אלטשולר שחם, אשר לו חשיפה למניות של 55%, יותר מיתר בתי ההשקעות המקומיים, וחשיפה לחו"ל של כ-60%, מה שהוביל לפגיעה קשה מאוד בתשואות שהשיג מתחילת השנה בעקבות הנפילות במניות הטכנולוגיה (מינוס 4.6% בחודשים ינואר-אפריל). מנגד, חברת כלל החזיקה נכון לסוף 2021 שיעור גדול אף יותר במניות הטכנולוגיה בחו"ל מזה שמחזיק אלטשולר שחם - 3.7 מיליארד דולר לעומת 3.4 מיליארד דולר, אך רשמה תשואה שלילית של 1.9% בלבד בתקופה זו.

הפערים הללו בתשואות מוסברים בעיקר בהיקפי ההחזקות השונים של הגופים המוסדיים בישראל. כלל היא המשקיעה הגדולה ביותר מקרב המוסדיים בשוק הישראלי, עם החזקות בשווי של כ-10.5 מיליארד דולר (35.6 מיליארד שקל), בעוד שלאלטשולר שחם החזקות של כ-6 מיליארד דולר (20.1 מיליארד שקל). לזכותו של אלטשולר שחם ייאמר כי הם זיהו את המגמה והגדילו את החזקות בישראל ב-55% בתוך שנה, אך במקביל הגדילו החזקות בשוקי ההון האמריקאיים, לפני שאלה איבדו מערכם באופן דרסטי.

אצל כלל למשל, ההחזקות הגדולות שלה הן במניות לאומי, הפועלים ודיסקונט (1.25%, 1.18% ו-0.75% מסך הנכסים, בהתאמה), בעוד שבמניית נייס היא מחזיקה 0.5% מסך הנכסים בבורסה בת"א (חברת הטכנולוגיה הגדולה בהחזקות של כלל) ועוד 0.13% במניית החברה הנסחרת בוול סטריט.

בתקופת הקורונה הטק נהנה מהריחוק החברתי

אם כך, התקופה האחרונה הייתה מאתגרת עבור חברות הטכנולוגיה, ובקרב החברות הישראליות הנסחרות בוול סטריט קשה למצוא חברה שלא ירדה בשיעור דו-ספרתי מהשיא שלה, וחלקן אף איבדו 80%-85% מערכן. הירידות מגיעות לאחר תקופה חזקה למניות הטכנולוגיה - ב-2020, לאחר זמן קצר של בלבול וחשש מהתפשטות הקורונה ברחבי העולם, מניות הסקטור התאוששו והתחילו לזנק, כשהמשקיעים הבינו את הצורך הגובר בפתרונות שהן מציעות.

 הנפילות בוול סטריט הורגשו היטב גם אצל מנהלי הכסף בישראל / צילום: Associated Press, Ted Shaffrey

המעבר החד לריחוק חברתי הוליד צורך בפתרונות טכנולוגיים לעבודה ולימודים מהבית, לרכישות אונליין מאובטחות, לשירותי תקשורת אמינים, לאבטחה מפני איומי סייבר ועוד ועוד. המניות נהנו ממומנטום חיובי, וחברות טכנולוגיה רבות הגיעו לשוק לראשונה במהלך השנה שלאחר מכן - כולל כ-20 חברות טכנולוגיה מישראל שהצטרפו למסחר בוול סטריט באמצעות הנפקות או מיזוגים לחברות SPAC.

עם זאת, לקראת סוף 2021 המגמה החלה להשתנות. העלייה באינפלציה והחשש מפני העלאות ריבית בארה"ב ובמקומות אחרים בעולם הובילו משקיעים לחפש אפיקים בטוחים יותר - מניות מסקטורים מסורתיים יותר, חברות רווחיות ופחות חברות "חלום", שגם אם ההכנסות שלהן צומחות במהירות לא תמיד הן רווחיות. כבר אז החלה ירידה במחירי המניות הללו, כולל הישראליות.

בשבועות האחרונים הירידות התגברו על רקע המצב המאקרו כלכלי, שכולל מלבד נושא האינפלציה והריבית גם את הקשיים בשרשרת האספקה העולמית, את המלחמה באוקראינה ואת החשש מפני מיתון. חלק מחברות הטכנולוגיה הישראליות הורידו תחזיות שנתיות או פרסמו תחזיות רבעוניות פושרות על רקע המצב, והדבר רק הוסיף למומנטום השלילי במניותיהן.

כך לדוגמה, קורנית דיגיטל, המספקת מערכות דפוס דיגיטליות לעולם האופנה, איבדה ביום שלאחר פרסום הדוחות 33% משווי השוק שלה בעקבות תחזית חלשה לרבעון השני, ומנכ"ל החברה, רונן סמואל, אמר כי "אנחנו לא חסינים ללחצים המאקרו-כלכליים ולתנודות בטווח הקצר".

החל מ-2015 - התגברות ההשקעה בתחום

עד כמה השפיעו הירידות במניות הטכנולוגיה הישראליות על הגופים המוסדיים מישראל? אם בעבר המוסדיים נטו פחות להשקיע בחברות טכנולוגיה, נראה שהמגמה השתנתה במידה מסוימת בשנים האחרונות, כשמשנת 2015 החלה להתגבר מגמת ההשקעה בחברות אלה.

  

מבדיקת גלובס עולה כי בסוף 2021, הגופים המוסדיים הישראליים החזיקו במניות בשווי מאות מיליוני דולרים בחברות קורנית, סולאראדג', נייס ו-Wix, כך לפי נתוני הפלטפורמה של חברת סמארטבול. נתוני הרבעון הראשון של 2022 עדיין לא פומביים.

Wix - המוסדיים הגדילו החזקה ב-2021

חברת האינטרנט Wix, שהוקמה ומנוהלת על-ידי אבישי אברהמי, מאפשרת לעסקים קטנים ובינוניים להקים ולנהל אתרי אינטרנט בקלות. בשיא הקורונה ב-2020, החברה נהנתה ממומנטום חיובי ומצמיחה גבוהה, כשעסקים רבים הקימו לראשונה נוכחות אונליין או הגבירו נוכחות קיימת, בעקבות הסגרים ברחבי העולם. בהמשך, כשברחבי העולם החלו להתרגל לשגרה חדשה לצד הקורונה, התמונה הפכה למורכבת יותר. Wix לא פרסמה השנה תחזית שנתית, בניגוד להרגלה בעבר, בשל האי-ודאות בשווקים. בדוחות הרבעון הראשון שפורסמו לאחרונה, Wix דיברה על "רמות אי-ודאות גבוהות שמשפיעות על שיעורי הצמיחה" וסיפקה תחזית מאכזבת לרבעון השני. במקביל, החברה הודיעה על תוכנית שמטרתה להביא לתזרים חופשי של 20% מההכנסות עד 2025 (ברבעון הראשון התזרים החופשי היה שלילי), אך הכחישה כוונה לקצץ בכוח האדם.

מניית Wix שנסחרה בשיא ביותר מ-350 דולר, איבדה מאז 82%. שווי החברה בשיא, בתחילת 2021, היה קרוב ל-20 מיליארד דולר, לעומת 3.6 מיליארד דולר כעת. מנתוני סמארטבול עולה כי במהלך 2021 רוב הגופים המוסדיים מישראל הגדילו את ההחזקות שלהם ב-Wix בהתמדה לאורך שנת 2021. ההחזקה הגדולה ביותר בקרב המוסדיים מישראל ב-Wix בסוף השנה הייתה של אלטשולר שחם, כ-938 אלף מניות Wix בגמל ובפנסיה (ועוד כ-49 אלף מניות בקרנות הנאמנות נכון לפברואר השנה). בגמל ובפנסיה מדובר על גידול של כ-175 אלף מניות Wix שנרכשו במשך השנה שעברה, ובסך הכול על 1.26% מהנכסים באפיק ו-0.19% מסך הנכסים. בהנחה שלא היה שינוי בהחזקה, שווי ההחזקה הנוכחי של אלטשולר שחם ב-Wix מגיע ל-61.3 מיליון דולר, לעומת שווי של כ-156 מיליון דולר בסוף 2021, ולעומת החזקה בשווי כ-173 מיליון דולר רק בגמל ובפנסיה בסוף 2020.

גם מיטב הגדיל את ההחזקה שלו ב-Wix ב-2021, כשרכש כ-102 אלף מניות לאורך השנה. בעוד שבסוף שנת 2020 החזיק מיטב בכ-105 אלף מניות Wix (שווי החזקה של כ-26.2 מיליון דולר), במהלך המחצית הראשונה של 2021 - תקופת השיא במניית Wix - הוא מכר מניות בשווי כ-10.9 מיליון דולר, ואילו במחצית השנייה של 2021 הגדיל שוב את ההחזקה, כשקנה מניות בשווי כ-16.1 מיליון דולר. בהנחה שהחזקת מיטב  נותרה ללא שינוי, הרי ששווי ההחזקה הנוכחי שלו במניות Wix (בגמל ובפנסיה) מגיע ל-12.3 מיליון דולר.

מלבד אלטשולר שחם ומיטב, לפי נתוני סמארטבול, בסוף השנה ההחזקות הגדולות ביותר של גופים מוסדיים מישראל במניות Wix היו של מנורה, מגדל והכשרה ביטוח, שמחזיקים במניות ששוויין הנוכחי 10.8 מיליון דולר, 10.3 מיליון דולר ו-5.6 מיליון דולר, בהתאמה, ושהיו שוות בסוף השנה שעברה 27.4 מיליון דולר, 26.1 מיליון דולר ו-14.3 מיליון דולר, בהתאמה.

קורנית דיגיטל: ההחזקה הגדולה היא של כלל

קורנית דיגיטל איבדה כאמור שליש משווי השוק שלה ביום פרסום דוחות הרבעון הראשון - 932 מיליון דולר נמחקו משווי החברה. ביחס לשיא שנרשם במניה בנובמבר שעבר, המניה כבר נחלשה ב-78%. הנתונים מצביעים על כך שהגוף המוסדי בעל ההחזקה הגדולה ביותר בקורנית, נכון לסוף 2021, היה כלל שהחזיק באפיקי הביטוח, גמל ופנסיה מניות קורנית בשווי 221 מיליון דולר. מדובר בירידה בהחזקת כלל במניות קורנית לעומת שנה קודמת, אז הוחזקו מניות בשווי 309 מיליון דולר, אך במהלך השנה נמכר חלק גדול מההחזקה של כלל בקורנית. בהנחה שמאז לא היה שינוי במספר המניות המוחזקות, שווי ההחזקה הנוכחי של כלל בקורנית מגיע ל-55.7 מיליון דולר.

מגדל והראל גם הם מחזיקים במניות קורנית ובדומה לכלל, גם הם הפחיתו את ההחזקות בחברה זו במהלך 2021. לפי הנתונים, במגדל ההחזקה היא של כ-1.2 מיליון מניות קורנית, ששוויין הנוכחי הוא 44.7 מיליון דולר, לאחר שב-2021 נמכרו מניות בשווי 32 מיליון דולר. בהראל, ההחזקה היא בכ-883 אלף מניות בשווי נוכחי של 33.9 מיליון דולר, לאחר מכירת מניות בשווי כ-12.5 מיליון דולר ב-2021. מיטב דווקא הגדיל החזקות בקורנית ב-2021 כשרכש מניות בשווי כ-2.7 מיליון דולר, ובסוף 2021 החזיק ב-341 אלף מניות, שהשווי הנוכחי שלהן מגיע ל-13.1 מיליון דולר.

סולאראדג': הראל ומגדל צמצמו החזקה

חברת סולאראדג' מספקת פתרונות טכנולוגיים לניטור ואופטימיזציה של אנרגיה סולארית, וכן לתחום אגירת האנרגיה. החברה, שמנוהלת על-ידי צבי לנדו, הפכה בשנים האחרונות לאחת מהחברות הישראליות הגדולות ביותר שנסחרות בוול סטריט, וכיום היא נסחרת בשווי של 13.7 מיליארד דולר. מניית סולאראדג' נסחרה בשיא בנובמבר שעבר במחיר של מעל 368 דולר, והיום המחיר שלה הוא כ-248 דולר, ירידה של מעל 30%. דוחות הרבעון הראשון שלה שפורסמו לאחרונה הראו המשך צמיחה מהירה וגידול בביקושים, ומנגד, שחיקה ברווחיות בשל קשיי שרשרת האספקה הגלובלית.

הראל הוא הגוף המוסדי שהחזיק בהכי הרבה מניות סולאראדג' בסוף 2021, עם החזקה של קרוב ל-700 אלף מניות באפיקי ביטוח, גמל ופנסיה, ועוד החזקה קטנה בקרן נאמנות. לפי נתוני סמארטבול, במהלך 2021 הראל מכר חלק מההחזקה שלו בסולאראדג', בשווי 11.6 מיליון דולר, ובסוף השנה החזקתו הייתה בשווי 196 מיליון דולר - דומה לשווי ההחזקה בסוף השנה הקודמת, אך עם פחות מניות. נכון להיום, שווי ההחזקה כ-173 מיליון דולר.

למגדל הייתה בסוף השנה החזקה בשווי כ-148 מיליון דולר בסולאראדג', גם שם לאחר מכירת חלק מההחזקה (בשווי 20.2 מיליון דולר) בשנה החולפת. שווי ההחזקה הנוכחי הוא כ-130 מיליון דולר.

כלל ביטוח, שבסוף 2020 החזיק מניות סולאראדג' בשווי 163 מיליון דולר, ניצל את הגאות במניה ומכר במשך השנה שעברה את רוב ההחזקה שלו בשווי כ-135 מיליון דולר. שווי ההחזקה הנוכחי של כלל, בהנחה שמספר המניות לא השתנה מאז, מגיע ל-33.5 מיליון דולר. הנתונים מראים גם שמנורה, מיטב והפניקס הגדילו החזקות במניית סולאראדג' ב-2021, כל אחד בשווי מיליוני דולרים בודדים.

נייס: מגדל בעל ההחזקה הגדולה

בניגוד לחברות האחרות שנבדקו, נייס, ספקית פתרונות לניהול קשרי סיכונים ולקוחות, היא חברה דואלית - היא נסחרת גם בבורסה בת"א ולא רק בוול סטריט ומהווה חלק מהמדדים המובילים בבורסה. נייס הייתה בין החברות שבלטו ברבעון הראשון כשהעלתה את התחזית השנתית שלה, ב-1% בהכנסות וב-2.5% ברווח למניה.

מניית נייס נסחרה בשיא ב-315 דולר, לעומת כ-191 דולר היום, מחיר שמשקף לחברה בניהולו של ברק עילם שווי של 12.1 מיליארד דולר. לפי נתוני סמארטבול, מגדל הוא הגוף המוסדי הישראלי עם ההחזקה הגדולה ביותר. בסוף 2021 שווי ההחזקה של מגדל הייתה כ-359 מיליון דולר, לאחר שמכר במהלך השנה חלק קטן מההחזקה בשווי כ-12.5 מיליון דולר. נכון להיום מדובר על החזקה בשווי של 225 מיליון דולר.

הראל וכלל מחזיקים במניות נייס ששוויין הנוכחי מגיע ל-17.8 מיליון דולר ו-15.9 מיליון דולר, בהתאמה, ומיטב מחזיק במניות בשווי נוכחי של 10.6 מיליון דולר.

חברת הפינטק שמאחורי ניתוח החזקות המוסדיים

הנתונים שעליהם מתבסס ניתוח החזקות הגופים המוסדיים מישראל בחברות טכנולוגיה ישראליות ואחרות הנסחרות בוול סטריט, התקבלו מחברת סמארטבול. מדובר בחברת פינטק שהוקמה בשנת 2015 המספקת לפעילים בשוק ההון פתרונות טכנולוגיים במגוון תחומים, דוגמת ניתוח החזקות משקיעים מוסדיים, ניתוח הנפקות, חיזוי שינויי מדדים וניהול הנפקות.

בין היתר מייצרת הפלטפורמה של החברה, SmartBull Insights, סקירה מקיפה של שינויי ההחזקות של כל גוף מוסדי ומנהל קרנות נאמנות ישראלי, בבורסה בתל אביב ובעולם. נוסף על כך, לחברה מערכת המאפשרת את בדיקת השפעתם של תרחישים שונים על הביקושים וההיצעים הצפויים. בסמארטבול מועסקים כיום שמונה עובדים, והיא נמצאת בתהליך גיוס עובדים נוספים.