המחקר שמלמד: "גל ההתפטרויות הגדול" לא התחיל בקורונה

בשנת 2021, לפי נתוני הלשכה האמריקאית לסטטיסטיקה של העבודה, יותר מ-47 מיליון אמריקאים עזבו את עבודתם מרצונם. היציאה ההמונית וחסרת התקדים הזאת מכוח העבודה, שדחפה אליה מגפת הקורונה, ידועה כיום בשם גל ההתפטרויות הגדול.

גל ההתפטרויות הגדול, כך מספרים לנו, שיפר את היחסים בין העובדים לשוק העבודה. זה נכון שמספר שיא של עובדים עזבו את עבודתם בשנת 2021, ועם זאת, כאשר מסתכלים על נתוני התעסוקה בתריסר השנים האחרונות, ברור שאנו לא חיים בסערה קצרת טווח שחוללה המגפה, אלא בהמשך של מגמה ארוכת טווח.

משנת 2009 עד 2019 גדלה ההתפטרות החודשית הממוצעת בעשירית האחוז מדי שנה. אז, בשנת 2020, קצב ההתפטרות הואט בגלל אי-​​ודאות הקשורה למגפה. ההפסקה הזאת הייתה קצרת מועד. בשנת 2021, כאשר נכנסו לתמונה תמריצים כספיים והאי-ודאות פחתה במידה מסוימת, מספר שיא של עובדים עזבו את עבודתם, מה שיצר את גל ההתפטרויות הגדול. אבל המספר הזה כולל עובדים רבים שאולי היו מתפטרים ב-2020 גם אלמלא הייתה מגפה. כעת שוב חוזרת המגמה שראינו לפני המגפה, שאיתה מעסיקים אמריקאים צפויים להתמודד במשך שנים רבות.

חמישה גורמים - שהוחרפו על ידי המגפה - יצרו יחד את השינויים בשוק העבודה של היום: פרישה, מעבר דירה, חשיבה מחדש על העבודה, ערבוב מחדש וחוסר רצון. עובדים פורשים במספרים גדולים יותר, אך אינם עוברים דירה במספרים גדולים; הם שוקלים מחדש את האיזון בין העבודה לחיים ואת תפקידיהם כגורם מטפל; הם מערבבים מחדש את הקלפים, כלומר, מבצעים מעברים מקומיים בין תעשיות; ובגלל פחדים הקשורים למגפה, הם מפגינים חוסר רצון לחזור למשרות שדורשות את נוכחותם.

בחינת האופן שבו גורמים אלה תרמו לגל ההתפטרויות הגדול יכולה לעזור להבין את הכוחות המעצבים את התנהגות העובדים.

1. פרישה: לא מתפטרים, אלא פורשים

מחקרים אקדמיים וסקרים מקוונים מצאו בעקביות שיש לשנות את שמו של גל ההתפטרויות הגדול לגל הפרישה הגדול. בשנת 2021, עובדים מבוגרים עזבו את עבודתם בקצב מואץ ובגילים צעירים יותר. הם קיבלו את ההחלטות הללו מתוך רצון לבלות יותר זמן עם יקיריהם ולהתמקד בדברים שאינם עבודה; הם ביצעו את המהלכים שלהם בביטחון, הודות לעלייה בשוקי המניות ושל שווי נכסי המגורים. כמו כן, קבוצה מבוגרת משמעותית עזבה בגלל רגישותם הגדולה יותר לסיכונים בריאותיים הקשורים לקורונה.

הדפוס הזה שונה מהמשבר הגדול האחרון. במהלך המיתון הגדול, בין 2007 ל-2009, חלה עלייה של 1% במספר העובדים בני 55 ויותר. במהלך גל ההתפטרויות הגדול נרשמה ירידה של 1.9%.

  

2. מעבר דירה: אנשים נשארו במקום

חוסר הרצון לעבור דירה מילא תפקיד מהותי בגל התפטרויות הגדול. קצב התנועה הכולל בשנת 2021 היה הנמוך ביותר זה יותר מ-70 שנה. שיעורי מעבר הדירה ירדו בהתמדה מאז שנות ה-80, והקורונה לא הפכה את המגמה הזאת. אנשים שכן עברו, נשארו באותו אזור, באופן לא פרופורציונלי; מעבר למדינה אחרת נותר המעבר הכי פחות תכוף.

3. חשיבה מחדש: מה תפקיד העבודה בחייינו?

מי שבחנו את התופעה העלו את ההשערה שמקרי המוות הרבים והתחלואה הקשה בעקבות המגפה גרמו לאנשים לשקול מחדש את תפקיד העבודה בחייהם. סביר להניח שהשינוי בפרספקטיבה הניע חלק מהעובדים לעזוב, במיוחד אלה שנשחקים בעבודות תובעניות ששיבשו את יכולתם להיות מעורבים בחיי המשפחה. נשים נפגעו יותר מגברים, וקבוצות גיל צעירות יותר ממבוגרים.

שחיקה התרחשה בעיקר בקרב עובדי החזית, הורים, מטפלים ומנהלים בארגונים. כיוון שחובות הטיפול נופלת באופן לא פרופורציונלי על נשים, ענפים כמו אירוח, שבהם נשים מאיישות את רוב המשרות השעתיות, רשמו מספר גדול יותר של התפטרויות. דוח משנת 2021 מצא כי 1 מכל 3 נשים שקלה לעזוב את כוח העבודה, להחליף עבודה או לקצץ בשעות העבודה. לעתים קרובות זו בחירה מאולצת - לנשים רבות אין ברירה מלבד לעזוב כדי לעמוד בהתחייבויות הטיפול.

4. ערבוב מחדש: עובדים עוברים תעשיות

בהראט רממורטי, סגן מנהל המועצה הלאומית לכלכלה, טבע לאחרונה את הביטוי "השדרוג הגדול", כדי להתייחס לדפוס של שיעורי התפטרות גבוהים יותר בתעשיות בשכר נמוך. שירותי לינה ומזון, כמו גם פנאי ואירוח, היו בעלי שיעורי ההתפטרות הגבוהים ביותר; המסחר הקמעונאי והייצור חוו את הצמיחה הגדולה ביותר בתעריפי המשכורות שלהם.

אבל לא כל העובדים האלה עוזבים את שוק העבודה. יש עדויות לכך שרבים "מערבבים מחדש" - נעים בין משרות שונות באותו מגזר או אפילו בין מגזרים. על פי ניתוח שנערך על ידי המכון למדיניות כלכלית בנובמבר 2021, שיעורי הגיוס עולים על שיעורי ההתפטרות במגזרים רבים, מה שמצביע על כך שגידול בשכר מושך מועמדים חדשים למשרות פתוחות - ועובדים רבים גם רוצים וגם מסוגלים לקבל משרות אטרקטיביות מספיק.

5. חוסר רצון: מסרבים למשרות לא-היברידיות

החשש מהידבקות בקורונה במקום העבודה גרם לעובדים רבים להסס לחזור למשרד. בסקר שנערך לאחרונה ב-Pew Research Center בקרב 5,858 מבוגרים עובדים, 64% מהעובדים דיווחו על תחושת אי-נוחות לחזור למשרד, ו-57% דיווחו שבחרו לעבוד מהבית בגלל דאגה מחשיפה לקורונה. מחקר שפורסם ב-Harvard Business Review מצביע על כך שעובדים רבים מוכנים להתפטר, אם המעסיק שלהם לא מציע אפשרות לעבודה היברידית.

גל ההתפטרויות הגדול לא הופיע משום מקום. הוא תוצאה טבעית של פרישה, מעבר דירה, שיקול מחדש, ערבוב מחדש וחוסר רצון. מנהלים בכל התעשיות ירוויחו מהבנת הגורמים התורמים לתחלופה בארגונים שלהם, ומפיתוח תגובות ייחודיות כדי לבלום את הגאות הזאת כאשר הקורונה תפסיק להתפשט. במהלך המשמרת הזאת,  חברות בעלות החזון והמשאבים להציע גמישות לעובדיהן הן בעלות הסיכוי הגבוה ביותר לשמור על כוח עבודה יציב ותחרותי.

© Harvard Business School Publishing Corp