קיסינג'ר נגד סורוס על רוסיה ואוקראינה

שני מהגרים לארה"ב, שניהם ניצולים של חיים תחת השלטון הנאצי, עדיין מעוררים גלים בשנות ה־90 לחייהם, וקובעים את הטון לדיונים בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, שווייץ.

הנרי קיסינג'ר, שחוגג השבוע יום הולדת 99, הופיע בשידור וידאו מארה"ב ודחק בצופים לא לנסות להסית את רוסיה לשוליים או להביס אותה, וקרא לאוקראינה להשלים עם אובדן השטחים מ־2014 כדי להביא לסיום המלחמה. כמה שעות אחר כך, ג'ורג' סורוס, שנוכח בפורום באופן אישי בגיל 91, הזהיר שניצחון המערב במלחמה נגד רוסיה של ולדימיר פוטין חיוני כדי "להציל את הציביליזציה" ודחק במערב לספק לאוקראינה כל מה שהיא זקוקה לו כדי לנצח.

לשניהם יש מרשמים שונים מאוד להשבת השלום, אבל לתפישות שלהם יש גם הרבה מן המשותף. שניהם מאמינים שהערכים והאינטרסים של ארה"ב הופכים את השמירה על השלום באירופה ליעד ראשון במעלה של מדיניות החוץ של ארה"ב. שניהם רואים את המלחמה כזעזוע עמוק למערכת העולמית וחוששים מההשלכות של מאבק צבאי ממושך. גם קיסינג'ר וגם סורוס מאמינים שרוסיה היא בסופו של דבר בעיה משנית למדיניותה של ארה"ב, ושהיחסים העתידיים של ארה"ב עם סין הרבה יותר משמעותיים בטווח הארוך.

הנקודה בה הם חלוקים בדיעותיהם היא איזה סדר עולמי וציביליזציה רצוי לשמר. סורוס, בדומה לממשל ביידן במידה רבה, רואה את הנושא הדומיננטי בפוליטיקה העולמית כמאבק בין דמוקרטיה לרודנות. דמוקרטיות מחויבות לפי חוק לכבד את זכויות האזרחים שלהן וחייבות להתנהל במסגרת מגבלות החוק הבינלאומי בעולם.

שליטים רודניים דוחים מגבלות כאלה הן במדינות שלהם והן במדיניות החוץ, והפלישה של פוטין לאוקראינה היא לא חוקית בדיוק כמו הדרך בה הוא מטפל במתנגדים פוליטיים ברוסיה. ההתקפה שלו נגד אוקראינה היא מתקפה נגד העקרונות הבסיסיים של הסדר הבינלאומי, ואם היא תצליח, הפוליטיקה הבינלאומית תחזור לחוק הג'ונגל, לפיו, כפי שהאתונאים אמרו לאנשי מלי במלחמות הפלופונז, "החזקים עושים מה שביכולתם והחלשים סובלים מה שהם חייבים".

העמדה של קיסינג'ר פחות אידיאולוגית. תמיד היו ותמיד יהיו סוגים רבים של ממשלות בעולם. תפקידה של ארה"ב הוא ליצור ולהגן על מאזן עוצמה, המגן על החירות שלנו והחירות של בנות בריתנו, בסיכון והעלות המינימליים הנחוצים. אין לנו משימה להמיר את הסינים והרוסים לבשורת הדמוקרטיה ואנחנו חייבים להכיר בכך שלמעצמות יריבות זכויות ואינטרסים שעלינו לכבד. רוסיה, כפי שאמר קיסינג'ר למאזינים בדאבוס, מהווה כיום וצפויה להישאר מרכיב חשוב במערכת המדינות של אירופה, ושלום בר קיימא חייב להכיר בעובדה בלתי נמנעת זו.

"קודם כל, לכדו את הארנב"

במבט על ההיסטוריה, הדבר הברור ביותר הוא שאף אחת משתי הגישות לא מבטיחה הצלחה. המנהיגים הצרפתיים והבריטים שניסו לפייס את היטלר בשנות ה־30 אמרו דברים מאוד קיסינג'ריים על הצורך לכבד את האינטרסים הלאומיים של גרמניה. הניאו־שמרנים שדחפו את ג'ורג' וו' בוש לפלוש לעיראק טענו טענות דומות לשל סורוס על השלטון הרודני של סדאם חוסיין. כפי שיסכימו גם קיסינג'ר וגם סורוס, יישום מכני של כל תיאוריה היסטורית על המציאות המבולגנת של הפוליטיקה הבינלאומית זו דרך מצוינת להיכנס לצרות.

כשווינסטון צ'רצ'יל, איש שהדגים גם תכונות קיסינג'ריות וגם סורוסיות בקריירה הארוכה שלו, נשאל על התכנון לימים שאחרי המלחמה בשנת 1942, ענה במלים שיאה למנהיגי המערב לזכור כיום. "אני מקווה שהמחקרים הספקולטיביים האלה יופקדו בידי מי שיש להם הרבה זמן פנוי, ושלא נשכח את המתכון מספר הבישול של גב' גלאס לארנב מבושל בקדירה - 'קודם כל, לכדו את הארנב'".

 ג'ורג' סורוס / צילום: Associated Press, Ronald Zak

הארנב שלנו עוד לא נלכד. פוטין לא קרוב לבקש תנאים להפסקת אש, וכנראה מתכונן למלחמת התשה - ומלחמה ארוכה כוללת הרבה סכנות למערב. הטקטיקה החדשה של רוסיה לאיים על אספקת המזון של העולם על ידי חסימת הנמלים באוקראינה מזכירה לנו שלפוטין עדיין יש קלפים בשרוול ונראה שמדינות באירופה חוששות יותר מאמברגו על הגז הרוסי יותר משרוסיה חוששת מחרם אירופאי.

אוקראינה לא תצליח להילחם מלחמה ממושכת בלי עזרה עצומה מהמערב, כלכלית וצבאית. מה יקרה למטבע האוקראיני בזמן שהמדינה מוציאה כל גרוש שיש לה על מלחמת קיום? כמה חבילות סיוע בעלות של 40 מיליארד דולר מוכן הקונגרס להעביר? כמה סיוע כלכלי מוכן האיחוד האירופי לספק בתקופה בה הרבה כלכלות של האיחוד האירופי נאבקות באינפלציה ובמחירי מזון עולים? אם המלחמה תגרום למחסור במזון ואפילו לרעב במקומות מסוימים, וחוסר היציבות הפוליטית יתפשט למדינות כמו מצרים, האם יהיה מוכן המערב לתאם תגובה עולמית בזמן שהוא ממשיך לסייע לאוקראינה?

הנרי קיסינג'ר וג'ורג' סורוס אולי בלטו בדיונים בדאבוס, אבל המילה האחרונה תהיה של מחברת ספרי הבישול, גב' גלאס.