למה להן וול סטריט עכשיו? החברות הישראליות שבוחרות להנפיק בניו יורק למרות הסערה בשווקים

האם חלון ההנפקות בוול סטריט פתוח, או שהמצב הנוכחי בשווקים סגר את האפשרות להגיע לשוק הציבורי בארה"ב בתקופה הקרובה? נראה שהתשובה לכך אינה חד משמעית: מצד אחד, הנפקות גדולות במספרים כמו שהיו בשנה שעברה אין, ולא נראה שיהיו כאלה בתקופה הקרובה. מצד שני, הנפקות קטנות ממשיכות להתבצע, גם של חברות ישראליות. אם ב-2021 ההנפקות שיצאו מישראל היו בשווי של לפחות מיליארד דולר וכללו גיוסים של מאות מיליוני דולרים (כמו במקרים של סנטינל וואן, מאנדיי, גלובל-אי ואחרות), הרי שהיום לרוב מדובר בהנפקות בשווי של עשרות מיליוני דולרים וגיוסים של מיליונים בודדים.

לפי נתוני חברת המחקר האמריקאית Renaissance Capital, מעל 60% מההנפקות שבוצעו מתחילת 2022 כללו גיוסים בגובה עד 50 מיליון דולר, כאשר היסטורית, גיוסים כאלה היוו פחות מרבע מההנפקות.  

ובזווית הישראליות, בתקופה האחרונה השלימה חברת ציוד התקשורת אקטליס הנפקה לפי שווי של 70 מיליון דולר שבה גייסה כ-17 מיליון דולר, מריס-טק מתחום הזרמת הווידיאו והאודיו גייסה כ-18 מיליון דולר לפי שווי של 33 מיליון דולר, Rail Vision המפתחת טכנולוגיה לרכבות גייסה כ-16 מיליון דולר לפי שווי של כ-24 מיליון דולר (כולן אגב נסחרות היום בשווי נמוך יותר), והשבוע חברת האנרגיה המתחדשת ברנמילר, שכבר נסחרת בבורסה בתל אביב, נרשמה למסחר והחלה להיסחר בנאסד"ק.

עוד חברות קטנות שהגישו תשקיפים לאחרונה הן חברת הטכנולוגיה Wearable Devices, חברת המסחר המקוון Jeffs' Brands, חברת הרחפנים ParaZero וחברת מוביליקום שמפתחת פתרונות סייבר לכלי טיס בלתי מאוישים ונסחרת בבורסה האוסטרלית בשווי של כ-32 מיליון שקל. סייברוואן, שפיתחה פלטפורמה למניעת הסחות דעת מהטלפון בזמן נהיגה ונסחרת בבורסה בתל אביב, נמצאת גם היא בדרך לוול סטריט, וכבר הייתה אמורה להיסחר בנאסד"ק אך דחתה את מועד התמחור בשל מצב השווקים, והיא מצפה להשלים אותו בזמן הקרוב.

  

"אין ספק שזה טרנד, ואנחנו רואים בצבר העסקאות שלנו שיהיו עוד כאלה", אומר לגלובס עו"ד עפר בן יהודה, שותף ומוביל פרקטיקת ההייטק בשבלת ושות'. עו"ד עדי זלצמן, שותף ומוביל פרקטיקת שוק ההון בשבלת ושות', מוסיף כי "לכל חברה קטנה שמגיעה לוול סטריט יש סיפור קצת אחר". הוא מספר על מקרה שליווה ובו חברה ישראלית הגישה בקיץ שעבר תשקיף לקראת גיוס בת"א, אך זה לא צלח. "עלה הרעיון לגייס בנאסד"ק", הוא מספר. "לי אישית זה היה נשמע כמו בדיחה, אבל הם באו לנאסד"ק והתברר שאפשר לגייס סכומים צנועים, בשוויים נמוכים מאשר פה, זה פשוט קשה להאמין. תמיד פחדו מההוצאות שיש לחברות בנאסד"ק; ההוצאות אמנם גדולות אבל ההבדלים לא תהומיים, ומוצאים לזה פתרון. ואם אפשר לגייס בנאסד"ק - החברה מעדיפה את זה".

"אלטרנטיבה נוחה לעולם הגיוסים הפרטיים"

בן יהודה מזכיר את האלטרנטיבות: "אין כרגע הנפקות בתל אביב בסקטור הטכנולוגיה. זה יכול להשתנות, אבל כרגע אין. בתחום ההנפקות הפרטיות נכנסים לסטרס גדול, כל הקרנות מפעילות תוכניות ומלחיצות, הסכמי term sheet (הסכמים מוקדמים) נמשכים מהשולחן. פתאום האופציה של להיסחר בשוק הכי גדול בעולם, גם אם בשוויים נמוכים שלא היו קודם על השולחן, נראית כמו אלטרנטיבה מתאימה. מעדיפים אפילו מיזוג ל-SPAC שלא יצליח לגייס PIPE נורמלי (הנפקה פרטית שנלווית למיזוג ל-SPAC, ש.ח.ו). הסיבה היא שחברה ציבורית תוכל לגייס בשווי כלשהו, מתישהו בעתיד".

זלצמן מוסיף כי "השוק זמין וזול יותר, ומהווה אלטרנטיבה נוחה לעולם הגיוסים הפרטיים. בואו לא נשכח ש'להרים' היום גיוס של 10-15 מיליון דולר בנאסד"ק, יותר קל מאשר להרים גיוס כזה בת"א".

בן יהודה: "לכך צריך להוסיף את העובדה שלפני שנה וחצי פירמות בארה"ב, שמתמחות בהנפקות, לא רצו לעבוד עם חברות ישראליות אלא במחיר מלא. עכשיו המספרים אחרים והמחירים (שגובות הפירמות) אחרים".

אבל יש סיכון שחברה תתחיל להיסחר בשווי נמוך ולא תעלה אף פעם על הרדאר של המשקיעים הרציניים יותר.
בן יהודה: "יש גם הסיכון להפוך ל-Penny stock (חברה קטנה שנסחרת במחיר מניה נמוך, לעיתים מעבר לדלפק, שח"ו). אבל חלק מהחברות הקטנות, בניגוד למדדים השליליים בשוק, ביצעו היטב. החברות מאמינות שיוכלו להראות צמיחה משמעותית בהכנסות ובשורת ההפסד או הרווח, ויש תקווה שהשוק לא לעולם יהיה במצב של היום, והן יוכלו לגייס כסף גם אם במחיר נמוך. הציפייה היא שעם הפלטפורמה הציבורית וההיכרות - אם תעשה טוב, תוכל לקבל כסף. האם זה יוכח כנכון? נראה".

מי המשקיעים בהנפקות הקטנות האלה?
זלצמן: "בדרך כלל מי שמוביל אותן הם חתמים אמריקאים שהם לא טיר 1 או 2 (לא מהגדולים ביותר, שח"ו). אני מניח שהמשקיעים הם גופים שקשורים אליהם. אין ספק שיש שם גם משקיעים ישראלים או ישראלים לשעבר וגופים אמריקאים קטנים".

 עו''ד עפר בן יהודה, שותף ומוביל פרקטיקת ההייטק בשבלת ושות' / צילום: אורן דאי

בן יהודה: "יש משקיעים פיננסיים עם מכשירים כמו סטרקצ'רים או שילוב של חוב עם דיסקאונט. פחות מעניינת אותם הטכנולוגיה של החברה. ככל שהחברות יידעו להציג ביצועים - והיום בניגוד לשנה-שנתיים האחרונות עם שוויים לא מנופחים - אז יש סיכוי שכשהשוק ירים ראש החברות יוכלו לגייס כסף של משקיעים שמסתכלים על מה שהחברה עושה".

"עבור הבורסה בתל אביב המשמעות בשוליים"

מה המשמעות של התופעה הזאת לבורסה בתל אביב? אם שווי שהתאים בעבר לבורסה המקומית מתאים היום לוול סטריט, זה ישפיע לרעה על הבורסה?
זלצמן: "המשמעות היא בשוליים. חלק מהחברות מגיעות למסחר בארה"ב דרך ת"א ברישום הכפול, וחלק באיזשהו שלב ירצו להירשם גם למסחר בת"א. יש לנו לקוח שהגיע בכלל דרך בורסה שלישית ונרשם למסחר בארה"ב, ועכשיו הוא רוצה להירשם למסחר בתל אביב כי למשקיעים המוסדיים נוח כשהחברה דואלית.

"להערכתי, מרבית החברות האלה, אם לא יהפכו ל'פני סטוק' או לשלדים בורסאיים, יגיעו בשלב כלשהו לרישום הכפול. אין להן פריבילגיה כמו צ'ק פוינט לא להירשם".

 עו''ד עדי זלצמן, שותף ומוביל פרקטיקת שוק ההון בשבלת ושות' / צילום: אורן דאי

מה לגבי הבורסות האחרות שחיזרו בשנים האחרונות אחרי החברות הישראליות? - קנדה, אוסטרליה?
"בקנדה הניסיון היה בעיקר של חברות קנאביס. באוסטרליה, ממספר דו-ספרתי של חברות ישראליות, אחת או שתיים רשמה תשואה חיובית. בכל מקרה חברות יעדיפו בוודאי את נאסד"ק על פני אוסטרליה, בעקבות פערי השעות והמרחק, וגם הבורסה בקנדה היא לא נאסד"ק, עם כל הכבוד".