הגורל עצמו זימן את הוועידה השנתית של התאחדות הרובאים הלאומית (NRA) לטקסס באותו השבוע שבו התרחש הטבח העקוב מדם בבית ספר יסודי בעיירה יובלדי (Yuvalde) במדינה.
הרבה מאורחי הכבוד העדיפו שלא להגיע אל המאורע הזה, אף כי נודעת לו חשיבות פוליטית מיוחדת במינה. אבל אורח אחד שלא הדיר את רגליו היה דונלד טראמפ. הוא עדיין לא הודיע את כוונתו לחזור ולהתמודד על הנשיאות ב-2024, אבל נראה שהוא אכן יתמודד.
טראמפ נשא נאום נלהב בשבח הזכות לשאת נשק ללא הגבלה. לתכלית הזו קיימת NRA, לפחות בגלגולה הנוכחי. היא המגינה הנאמנה של התיקון השני לחוקה, אשר נוסף ב-1791, שלוש שנים לאחר אישרורה. הוא נועד להבטיח את זכותם של אזרחי ארה"ב להתגונן מפני עריצות ממשלתם. המנסחים חשבו שרובה בבית הוא אמצעי מועיל.
החשד העמוק
קשה להבין את אמריקה מבלי להבין את החשד העמוק, שחלק ניכר של האמריקאים רוחשים לממשלתם. חוקתם ביטאה את החשד הזה. הטראומה הדורית של כותביה הייתה עריצותו של הכתר הבריטי. הם גמרו אומר להבטיח את עצמם מפני שרירות לבו של כל שלטון.
מלכתחילה הם התכוונו לכונן קונפדרציה רופפת של מדינות, עם צל קלוש של ממשלה מרכזית, ללא צבא, אפילו ללא מטבע לאומי. היו נחוצות להם רק חמש שנים מניצחונם על הבריטים כדי להבין שככה אי אפשר. הם כתבו אפוא חוקה מודרנית, ויצרו מוסדות פדרליים. אבל כדי שהיא תעבור את משוכתן של 13 המדינות המייסדות היה עליהם לכלול בה גם אלמנטים לא-מודרניים. אחד מהם היה 'התיקון השני'.
מנסחי החוקה (לא היו מנסחות) הקיפו אותה בחומות הגנה, כדי להקשות על תיקונה. ואמנם, ככל שהתרבו מדינות הברית כך גדל הקושי להכניס שינויים מהותיים. באמריקה התפתח פונדמנטליזם חוקתי, והחוקה היתה לשוות-ערך חילונית של כתבי הקודש. מציאות פוליטית מסובכת הוציאה חלקים גדולים של החוקה אל מחוץ להישג ידם של בני-תמותה. משנות ה-70 ואילך, הימין השמרני מינה את עצמו לשומר-הסף של החוקה.
התפתחה אסכולה שיפוטית, שלמליצי היושר שלה ניתן הכינוי 'האוריגינליסטים', מפני שהם קראו את החוקה כפשוטה, וכפרו בלגיטימיות של כל סטייה מכוונתם "המקורית" של המנסחים. הם התייצבו נגד "האקטיביזם" של בית המשפט העליון, ודרשו למנות אוריגינליסטים. בהדרגה, מבוקשם ניתן להם.
חותם של נצחיות
יעד קבוע של מאמצי הימין היה להגן על התיקון השני מפני כל ניסיון להגביל אותו. התיקון הזה התקדש בחותם של נצחיות. ב-1791 היו רובים שהצריכו טעינה ידנית של כל קליע. ב-2022 אפשר להפוך רובים למכונות ירייה כמעט כלאחר יד. אבל רצונם של המנסחים בעינו עומד. המחוקקים אינם מעיזים לגעת בו, ובתי המשפט מסרבים להפקיע את נצחיותו.
רשויות מקומיות, בין אם הן מדינות או ערים, עשו ניסיונות חוזרים להקטין את בית הקיבול של התיקון השני. חוקים מחמירים אומצו בניו יורק, בשיקגו ובוושינגטון הבירה. אבל לא עלו יפה הניסיונות להטיל הגבלות ארציות, או אפילו לצמצם במקצת את הקלות שבה אמריקאים יכולים לרכוש נשק.
בהדרגה, הרפובליקאים נעשו נושאי הדגל של התיקון השני. כמעט כל הטוענים לכהונות פוליטיות במפלגה נשבעים אמונים לתיקון הזה. טראמפ העמיד את ההגנה עליו במרכז מערכות הבחירות שלו ב-2016 וב-2020.
14 מיליון קנו נשק
ליחה של שדולת הרובאים נס בשנים האחרונות בגלל גילויים סנסציוניים על בזבוזי כספים מופלגים. לפני כמעט שנתיים, מדינת ניו יורק פתחה בהליכים לפירוק השדולה. אבל לא התמעט אף כמלוא הנימה תאבונם של האמריקאים לנשק. בשנתיים האחרונות, 14 מיליון אמריקאים רכשו כלי נשק, 8.4 מיליון מהם בפעם הראשונה. שלטונות הבריאות בארה"ב דיווחו כי ב-2018 (השנה האחרונה שיש בשבילה נתונים), כלי נשק קיפדו את חייהם של למעלה מ-38 אלף בני אדם - 24 אלף ומעלה התאבדו, כמעט 14,000 נרצחו. 109 נהרגו מדי יום ביומו.
לפני שנה ויותר, בית הנבחרים בוושינגטון הצביע לטובת הצעת חוק שתחייב "בדיקת רקע" של כל רוכש נשק, לפני השלמת הרכישה. חקיקה מחייבת הסכמה של שני בתי הקונגרס, אבל הסנאט, החצוי שווה בשווה בין שתי המפלגות, מסרב להצטרף.
זמן קצר לאחר שהושבע לנשיא, ג'ו ביידן קרא לקונגרס להטיל איסור על מכירה של רובי-סער, לאחר שרובה כזה שימש (לא בפעם הראשונה) לרצח עשרה בני אדם בבולדר, קולורדו. לשווא.
בשנים האחרונות, שורה של מדינות ביטלו את ההגבלות המקומיות על רכישת נשק. הגדולה בהן היא טקסס. מושל טקסס, גרג אבוט, הוא אחד הלוחמים הנלהבים ביותר להגנת התיקון השני. הוא קרא זה לא כבר לתושבי מדינתו להגביר את קצב הרכישה של נשק. אחד מהם, נער בן 18 בעיירה יובאלדי, נענה לו, ורצח 19 ילדים ושתי מורות.
ילד בוחן רובה בכנס ה־NRA בסוף השבוע בטקסס / צילום: Reuters, SHANNON STAPLETON
התיאבון גדל מטבח לטבח
פרופסורים מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס בדקו ומצאו, כי בין 1990 ל-2014, הונחו לא פחות מ-20 אלף הצעות חוק בעניין כלי נשק על שולחנן של אסיפות מחוקקות במדינות השונות של ארה"ב. 3,200 מהן אומצו. למרבה העניין, באסיפות מחוקקות הנמצאות בשליטת הרפובליקאים, קצב החקיקה גבר ב-50% מיד לאחר מעשי טבח. לשון אחר, שימוש בנשק לרצח המונים הגדיל את תאבונו של הימין להקל על רכישת נשק.
אף כי סקרים חוזרים ומראים, שרוב האמריקאים תומכים בהגבלות על נשק, מכון מחקר בולט מצא ירידה מסוימת בשיעור התמיכה מאז 2019, מ-60% ל-53%. ההבדל בין דמוקרטים לרפובליקאים הוא דרמטי: 81% לעומת 20%. אפשר כמעט להגיד שהנתונים האלה מייצגים שתי אומות נפרדות, אם לא כוכבי לכת נפרדים. האומנם יתכן איזשהו מכנה משותף?
ניסיון העבר מראה שטבח אכזרי של ילדים בכתותיהם עושה רושם מוגבל, או לפחות קצר מועד, על דעת הקהל האמריקאית. הנוסחה הרגילה של הימין היא להציע "רגשות ותפילות", לייחס את הטבח ל"חולי-נפש" ולפטור "אזרחים שומרי חוק" מכל החמרה של חוקים או של תקנות. אין כל סיבה להניח שהפעם ישתנה משהו.
פזמון אנטי-גלובליסטי
לעומת זאת, טראמפ עשה משהו לא צפוי בנאומו בפני ה NRA: הוא קשר את הסכנה לשלומם של ילדי בתי ספר באמריקה בסיוע לאוקראינה. "אם יש לארה"ב 40 מיליארד דולר" בשביל אוקראינה, הוא אמר, הכיצד זה אין לה הכסף להגן על בתי הספר שלה? והוא חזר אל פזמון ישן שלו, מן הרפרטואר האנטי-גלובליסטי, "לפני שאנחנו בונים ארצות מעבר לים, הבה נבנה בתי ספר בטוחים לילדינו בארצנו שלנו".
יהיה מעניין לראות אם הטענה הזו תמצא אוזניים קשובות. היא מצטרפת אל מגמה המסתמנת בשבועות האחרונים בחלק של הימין של פקפוק בצורך להגן על אוקראינה כאשר ארה"ב עצמה נאבקת נגד אינפלציה. אמנם קצת קשה להבין את הקשר בין רצח המוני בבית ספר בעיר קטנטנה בטקסס למלחמה אכזרית מעבר לאוקיינוס. אבל בשביל זה יש פוליטיקאים. אפשר שתחזור ותתאמת מימרה אמריקאית מפורסמת, "כל פוליטיקה היא מקומית".
_________________
רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב-https://tinyurl.com/yoavkarny-globes
ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny
כתבות
ני"ע
