פרידה מהאיש שאחראי לתרופה הישראלית הנמכרת בכל הזמנים

פרופ' מיכאל סלע, שהיה ממציאי תרופת הקופקסון של טבע ומדען מוערך במכון ויצמן, הלך לעולמו במהלך סוף השבוע. סלע פיתח את הקופקסון יחד עם פרופ' רות ארנון ודבורה טייטלבוים, ובזכות הקשר החם שהיה בין סלע, מדען מוביל במכון ויצמן, לבין מי שהיה אז מנכ"ל טבע, אלי הורביץ, החליטה טבע לפתח את הקופקסון שהפכה לתרופה המצליחה ביותר שלה. עם הכנסות שנתיות של כ-4 מיליארד דולר לשנה במשך כמעט עשור, הקופקסון נחשבת למוצר שגם השפיע על כל הכלכלה הישראלית.

אבל סלע לא הסתפק בכך: הוא היה ממפתחי תרופת הארביטוקס שנמכרה על ידי החברות בריסטול מאיירס ומרק, ורשמה הכנסות של מאות מיליוני דולרים לפחות עבור מכון ויצמן, הוא היה הנשיא השישי של מכון ויצמן.

• בכירה לשעבר בטבע: "אם היו משקיעים יותר בתרופות חדשניות, החברה הייתה פורחת"

בנוסף כיהן בתפקידים ציבוריים כמו יו"ר האגודה הישראלית לאימונולוגיה, חבר המועצה להשכלה גבוהה, יועץ מקצועי לארגון הבריאות העולמי ועוד. במהלך חייו היה חתום על כ-700 מאמרים מדעים.

סלע קיבל תמלוגים משתי התרופות שפיתח והיה אחד התומכים הראשונים של להקת המחול בת שבע. בנוסף עמד בראש נשיאות התנועה למען איכות השלטון בישראל.

סלע נולד ב-1924 בפולין בשם מייצ'יסלב סולמונוביץ, עבר עם משפחתו לרומניה, ממנה הצליחו לעלות לישראל ב-1941. הוא למד כימיה באוניברסיטה העברית ואחר כך הצטרף למכון ויצמן. ב-1963 מונה לפרופ' וראש החוג לכימיה אימונולוגית. סלע היה אב לשלוש בנות, אירית ואורלי מאשתו המנוחה מרגלית ממנה התאלמן, ותמר מאשתו שרה, לה היה נשוי עד לפטירתו, והיה אב חורג לבנה של שרה.

"סקרנות ואמת"

בשיחה עם "גלובס" ב-2013, סיפר סלע כי "מה שקבע אצלי זו רק סקרנות, סקרנות ואמת. אני אלרגי לשקר ומצד שני יכול לקום בשתיים בלילה כי משהו מסקרן אותי. מה שסיקרן אותי בתקופת גילוי הקופקסון, היה להבין מהי אימונולוגיה - איך עובדת מערכת החיסון".

השנה הייתה 1967, והשניים ניסו ללמוד את מחלת הטרשת הנפוצה בבעלי חיים, כדי להבין איך נוצרת המחלה. הם ניסו לעורר את מערכת החיסון כך שתתקוף את המיילין, המעטפת של תאי המוח הנפגעת במהלך המחלה. אולם, המוצר שפיתחו לא עורר את המחלה ולמעשה - אף אחת מן החיות בניסוי לא חלתה במשך שנה שלמה. זה השלב שבו שנים החוקרים עשו את קפיצת הדרך המחשבתית: אם שיעור התחלואה אף נמוך מן הצפוי - אולי החומר דווקא מרפא את המחלה. עדיין לא ברור המנגנון, אבל כשמדובר במערכת החיסון, זה לא בלתי סביר שבמקום לגרום לעירור יתר שלה, החומר מיקד אותה והפך אותה למועילה.

סלע היה ידוע כמדען המסתובב עם בכירי המשק בישראל, וביניהם גם אלי הורביץ, מנכ"ל טבע. סלע סיפר: "פניתי לחבר שלי אלי הורביץ ז"ל ואמרתי לו: 'אני בא לאכול ארוחת ערב קטנה אצלך עם אשתי, ותכין מקרן שקופיות, כי אני רוצה להראות לך משהו'. אלי אמר: 'אני לוקח את זה'. טבע, חברה מבוססת תרופות גנריות, שמכרה אז בפחות מ-100 מיליון דולר ורשמה רווחים של מיליוני דולרים בודדים, החליטה לקחת על עצמה פרויקט ענק לפיתוח תרופה חדשה למחלה מסתורית ולא מובנת היטב, שעד אז בקושי היו עבורה טיפולים".

"ב-1987 טבע לקחה על עצמה את הפיתוח והמוצר אושר ב-1996 - 29 שנים מהמחקר הראשון. סלע ושותפיו להמצאה עבדו בצמידות עם טבע כדי להביא את המוצר לשוק, וכתוצאה מכך גם מכון ויצמן, שמכר את הפטנט לטבע בעסקה מוצלחת מאוד עבורו, התעשר במיליארדי דולרים מן המוצר. ההסכם הזה אפילו הגיע לבוררות משפטית וכולם התפלאו, איך בתוך כל זה אני ואלי נשארנו ידידים".

החברות עם הורביץ

החברות נותרה איתנה לא רק על פני השטח. סלע כיהן אחר כך כדירקטור בטבע וכחבר הוועדה המדעית של החברה. סלע השקיע בקרן ההון סיכון שהקים הורביץ בשנות ה-2000, פונטיפקס, ואחרי מותו של הורביץ מונה לתקופה מסוימת ליו"ר הקרן.

סלע אמר כי: "בשלב הזה הפכתי להיות סגן נשיא מכון ויצמן ולמעשה ניהלתי את המכון וזה היה הסוף שלי, כי מאז אולי חזרתי למחקר אבל גם עסקתי הרבה בפן הניהולי". אך דברים אלה היו מוגזמים וסלע המשיך לפרסם עוד שנים רבות מאמרים בתחום הטרשת הנפוצה, כולל כאלה שניסו להסביר טוב יותר את פעולת הקופקסון. "עברו 30-20 שנה מאז שהמצאנו את המוצר, כך שאני בכל זאת מקווה שיגיע גם משהו טוב יותר", אמר סלע אז, אבל בינתיים קופקסון, גם בגרסתו הגנרית, עדיין שולט בשוק.