שרת האנרגיה קארין אלהרר הודיעה על פתיחת הליך תחרותי רביעי לזיכיונות חיפושי גז טבעי בים התיכון. אלהרר שינתה בכך החלטה קודמת שלה לחשיבה מחדש על מכרזי הזיכיונות במחצית השנייה של השנה והיא מקדימה את הוצאת המכרזים. היא מסבירה את המהלך החדש הן בביקוש הגובר לגז טבעי באירופה בשל המלחמה והן בצורך לגשר על תקופת הביניים עד למעבר מלא לאנרגיות מתחדשות.
במסיבת עיתונאים בירושלים אמרה השרה : "לצד ההכרח להניע את תחום האנרגיות המתחדשות במדינת ישראל - לאחר שהוזנח במשך שנים - מלחמת רוסיה-אוקראינה המחישה בחודשים האחרונים את הסיכונים והסיכויים של זמינות ומחירי האנרגיה, בתקופת המעבר משימוש בדלקים פוסיליים לאנרגיה ירוקה.
"מצד אחד התלות הבעייתית של אירופה באספקת נפט וגז מרוסיה. ומנגד, חוסר יכולת לספק את צרכי משקי האנרגיה בהישענות בלעדית על אנרגיות מתחדשות בהסתמך על הטכנולוגיה הקיימת. לצד הדאגה הכנה והאמיתית למתחולל באירופה, משבר האנרגיה העולמי מהווה הזדמנות עצומה למדינת ישראל ליצוא גז טבעי".
"צרכי המשק הישראלי יקבלו תמיד עדיפות"
אלהרר אמרה לגלובס כי בעקבות שיחות בחודשים האחרונים עם עמיתיה באירופה ובמצרים, בשבועות הקרובים ייחתם מזכר הבנה שיניח את התשתית למכירת גז ישראלי דרך מצרים לאירופה. מדובר בהסכם מסגרת משולש בין האיחוד האירופי, מצרים וישראל, הסכם שבמידה רבה דומה להסכם המסגרת שכבר קיים בין ישראל למצרים ויאפשר לחברות הגז הטבעי לחתום לאחר מכן על הסכמים מסחריים ביניהן ולהעביר כמויות גדולות יותר של גז טבעי למצרים ומשם, אחרי הנזלה, לאירופה.
השרה הוסיפה כי מירב הגז יעבור בצינורות הקיימים והנבנים לרבות צינור ניצנה למתקני ההנזלה במצרים, אך בימים אלה נבחנות כל הדרכים לשינוע גז לאירפה בדרכים נוספות. בין הדרכים הנשקלות ישנן אניית הנזלה שתעגון בחופי ישראל, או צינורות ימיים שנבחנים במתווים שונים מהמאגרים בים למצרים, טורקיה או מערבה לאירופה: "הבדיקה לגבי צינור האיסטמד לאירופה נמשכת, והשאלה היא האם זה יהיה כלכלי לבנות את הצינור".
בתשובה לשאלה על שמירה על עתודות גז לישראל אמרה אלהרר כי "צרכי המשק הישראלי יקבלו תמיד עדיפות, גם בראיית העתודות הנדרשות לשנים קדימה. כעת, עם היציאה לקראת הליך נוסף, רביעי, של חיפושי גז טבעי ובתקווה שיצליח, נוכל להגדיל את היקפי ההפקה ולייצא גז טבעי כחול-לבן גם לאירופה".
מנכ"ל משרד האנרגיה: "לא ניתן להתעלם מהצורך העולמי בגז טבעי"
מנכ"ל משרד האנרגיה, ליאור שילת, אמר כי האירועים הגיאו-פוליטיים בעולם, ומשבר האנרגיה העולמי שנגרם כתוצאה מהם, שינו לחלוטין את מצב שוק האנרגיה והרבה מהמוסכמות שהיו ברורות עד סוף פברואר 2022 השתנו לחלוטין, וחייבו אותנו בהערכת מצב חדשה.
הוא הסביר כי בגלל השינויים, הקדימו במשרד את ההערכה האסטרטגית של מדיניות חיפוש הגז ולאורה הוחלט על פתיחת ההליך החדש, שיחל ככל הנראה ברבעון השלישי השנה.
הוא ציין כי "אנחנו והאירופאים תמימי דעים שהמהלך האסטרטגי החשוב ביותר כדי להתגבר על המשבר הוא בהאצה של פיתוח האנרגיות המתחדשות, ורק אתמול הצגנו את תוכנית הפעולה שלנו כדי להגיע ל-20% מתחדשות בשנת 2025 ו-30% עד שנת 2030. אנחנו מאמינים שאם הממשלה תתגייס לנושא ותאמץ את צעדי המדיניות שאנחנו ממליצים עליהם, ניתן יהיה לעמוד ביעד ואף מעבר לכך. אבל עם כל זאת, לא ניתן להתעלם מהצורך העולמי בגז טבעי גם בטווח המיידי וגם בטווח הבינוני.
"בהקשר הזה האירופאים היו מאוד ברורים באמירה כי אם לא יאתרו די מקורות חלופיים לגז הטבעי שהם נזקקים לו, חלק מהמדינות החברות באיחוד ייאלצו לחזור ולהשתמש בפחם לייצור חשמל, על אף הנזק הסביבתי הרב הנגרם ממנו. באופן טבעי, אחד ממקורות הגז הטבעי אליו מכוונים האירופאים הוא אזור מזרח הים התיכון, ובפרט מאגרי הגז הטבעי בישראל ובמצרים".
שילת גילה כי ההליך הרביעי יעבוד גם הוא בשיטת האזורים, הרחבה יותר משיטת הבלוקים שהייתה נהוגה במכרזים הראשונים: "השאיפה שלנו היא להוציא במסגרתו שלושה או ארבעה אזורי חיפוש".
בגלובס דיווחנו כי לאחר פניות מהאיחוד האירופי מראשית השנה ובעקבו המלחמה במשרד האנרגיה החלה החשיבה מחדש, והיתרונות הכלכליים והגיאו-אסטרטגיים של מכירת הגז לאירופה הכריעו. לפי הערכות משרד האנרגיה העתודות בים התיכון יוכלו להתממש ליצוא משמעותי של מאות BCM (מיליארד מטרים מעוכבים) של גז טבעי ולהכנסות של עשרות מיליארדי שקלים לאוצר המדינה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.