אסור להעתיק את מנגנוני השוק לתוך מערכת החינוך: הפערים רק יגדלו והשיפור לא יגיע

הכותבת היא חוקרת ומרצה בפקולטה לחינוך, אוניברסיטת בר-אילן

שכר המורים המתחילים והוותיקים (15 שנה) בישראל נמוך בהשוואה ל-OECD. הטיעון של שר האוצר ואנשי משרדו שיש להעלות שכר רק למורים מתחילים אינו בהלימה עם הנתונים ומייצר הפרדה בין מורים ותיקים לצעירים. ההפרדה מחלישה את המורים ואת מערכת החינוך הציבורית . השאלה שצריכה להישאל היא מדוע המדיניות מבקשת להחליש את מערכת החינוך הציבורית? אפשרות אחת הינה העלות "היקרה" של מערכת זו. האמנם?

● הצעות ליברמן הן המרשם להפיכת מערכת החינוך למובילה בעולם

ניתוח אורך מורה כי ההשקעה לתלמיד באחוזים מהתמ"ג לנפש כמעט ולא השתנתה לאורך השנים. יתרה מזאת, בהשוואה ל- OECD השקעה זו נמוכה.

בהשוואה בינלאומית, ישראל משקיעה פחות . ביסודי, ישראל משקיעה 7,826 דולר פר תלמיד לעומת 10,267 דולר באנגליה (PPP). בעל יסודי בישראל, 6,834 דולרים מושקעים בתלמיד ובצרפת 10,856 דולר (PPP). ההשקעה הנמוכה בתלמיד מתורגמת לשכר נמוך למורים מאחר והשכר מהווה חלק משמעותי מההשקעה של המדינה.

שכר נמוך גם לוותיקים

ואכן שכר המורים בישראל נמוך. כך למשל, בישראל השכר השנתי של מורה מתחיל המלמד ביסודי הינו 22,833 דולר לשנה וממוקם ב-5% התחתונים מבין המדינות המפותחות לצד הונגריה ומקסיקו. תמונה דומה עולה גם כאשר משווים את שכר המורים בעלי ותק של 15 שנה המלמדים ביסודי . באופן כללי, במערכת החינוך בישראל, השכר נמוך יחסית וממוקם לצד מדינות כמו פולין וטורקיה. גם ברמה של בתי הספר התיכוניים בישראל השכר נמוך. למשל, בעוד שמורה מתחיל בעל יסודי משתכר 27,753 דולר לשנה בממוצע אפילו לעמיתו הטורקי שכר גבוה יותר (30,052). גם עבור מורים המלמדים בתיכון עם 15 שנות ותק השכר נמוך (35,769) וקרוב לשכר של המורים בטורקיה (31,967).

אם כך, הסברה כי ההשקעה בישראל גבוהה אף היא לא נמצאת בהלימה עם הנתונים.

המאפיין הבולט של חדר המורים בישראל הינו קולבורציה, מורים בישראל עובדים בצוות ומדגישים שיתופי פעולה. המחקר הכלכלי העוסק בחינוך מורה כי לתחרות בחינוך אין השפעה חיובית על שיפור ההישגים . יתרה מזאת, כאשר משלבים תחרות בחינוך, עלולים לפגוע בשיתוף הפעולה.

בנוסף, תחרותיות בחינוך מרחיבה את אי השוויון. התפלגות ההישגים של תלמידי ישראל מאופיינת בפערים רחבים. מכאן, שמדיניות המדגישה תחרות אינה אפקטיבית שכן היא מרחיבה פערים. פערים בחינוך גורמים לאי השוויון כלכלי חברתי לעלות. מכאן, המדיניות גם לא יעילה שכן היא גורמת להפסד כלכלי בטווח הארוך למשק, למשל, תקבולי המס מבעלי הכנסות נמוכות נמוכים ובנוסף, יותר אנשים נזקקים למערכת של תמיכות, כך שהעלות למשק מאי השקעה בחינוך יקרה יותר מההשקעה בו.

המשק הישראלי מבסס את כלכלתו על למידה. פגיעה בלמידה, דרך פגיעה במורים, מהווה למעשה פגיעה במנגנוני הצמיחה של המשק . פגיעה כזו יחד עם הרחבת אי השוויון הכלכלי הינה טעות בהבנה של משמעות החינוך הציבורי לכלכלה ולפיתוח.

תחרות לא עובדת

בנוסף, שכר המורים בישראל הינו פונקציה של ותק, השכלה ותפקידים. ניתן לפתח מנגנוני התקדמות למורים ולא לנסות ולהוביל מהלכים שנמצאו ככושלים במדינות אחרות. כך למשל, בבריטניה בימי תאצ'ר הוחלט להעניק למנהלים סמכות לפטר מורים. מדיניות זו הובילה להרחבת פערים.

לא ניתן להעתיק את מנגנוני השוק לתוך מערכת החינוך מאחר וחינוך הינו מוצר ציבורי. כלומר, לחינוך יש השפעות חיצוניות ולכן מנגנון השוק לא מביא לפתרון יעיל. יש ללמוד משגיאות שנעשו במדינות אחרות ולא להעתיק אותן.