אחרי שנתיים אינטנסיביות שבהן עבדה מכונת ההנפקות בת"א במלוא המרץ והביאה עשרות חברות חדשות לבורסה המקומית, היא עצרה בחודשים האחרונים בחריקת בלמים. סיבות לא חסרות, אך נראה כי הנפילות בשווקים הגלובליים שהגיעו על רקע העלאות הריבית, הן הגורם המרכזי לשיתוק שאחז לאחרונה בשוק הראשוני, ומאיים להחזיר אותו לתקופת הבצורת שאפיינה אותו בעשור הקודם. המהלומות שספג לאחרונה שוק המניות, "מדכאות" את התאבון של הגופים המוסדיים להסתכן ולהשקיע במניותיהן של חברות חדשות.
■ הנפקת ERN מתעכבת, וגם בונוס של כ-10 מיליון שקל למנכ"ל פרמינגר
■ המהלך שחסך למשפחת אביב את ההתמקחות עם המוסדיים
לאווירה העכורה השוררת בשוק, ניתן להוסיף את גל ההנפקות הצולע של השנים 2020-2021, שהביא לבורסה בת"א עשרות חברות טכנולוגיה שמכרו חלומות, לעיתים לצד הערות "עסק חי" בדוחותיהן הכספיים, ובפועל הסבו למשקיעים הפסדים של 50% ויותר על השקעתם.
■ משקיעי הון סיכון מייעצים לסטארט־אפים כיצד לשרוד | וול סטריט ג'ורנל
■ החברות הישראליות שבוחרות להנפיק בניו יורק למרות הסערה בשווקים
■ הפרשן הכלכלי הבכיר של CNN בטוח: "בעוד שנה נהיה במיתון" | ראיון
■ איך שורדים את הסערה בשוק המניות? | וול סטריט ג'ורנל
עד כמה התקרר שוק ההנפקות יעידו המספרים: מתחילת 2021 הונפקו רק שמונה חברות חדשות בת"א, בעוד שבמחצית הראשונה אשתקד הצטרפו לבורסה 63 חברות חדשות בדרך של הנפקה ראשונית (IP0), כאשר ברקע נמצאות כאמור התשואות השליליות בשוק המניות בארץ ובעיקר בארה"ב.
הבצורת שנכפתה על השוק הראשוני מובילה לכך שגם חברות רווחיות וסולידיות עצרו ואף עלולות לדחות או לגנוז את תוכניות ההנפקה שלהן. מדובר בחברות הנחשבות לאיכותיות והפועלות בתחומים כמו אשראי חוץ בנקאי, תעשייה, מחשוב ומסחר, שבינתיים יושבות "על הגדר" לנוכח תנאים השוק המתקררים.
עם אלו ניתן למנות את חברת הסליקה ERN, בינת מערכות מחשבים, רשת האופנה אורבניקה, ויצרנית מוצרי הפלסטיק חוליות שהגישו טיוטות תשקיף, לצד חברות כמו יצרנית הציוד הרפואי סימפליויה, רשת המחשבים KSP ויצרנית תרכובות המזון גלעם שטרם פרסמו טיוטה שכזאת.
סניף של רשת KSP / צילום: איל יצהר
"המצב כיום הוא שרוד שואו של חברה חדשה בשוק מתחיל בקיצוץ של רבע מהשווי המבוקש", אומר אחד החתמים הותיקים בענף. "נוצר כאן תהליך הטמעה אצל חלק מבעלי השליטה שמבינים שהשוק השתנה, שהתמחור שיוכלו להשיג הוא נגזרת של שווי חברות שכבר נסחרות בשווקים. הטובים יצליחו לצלוח ולהיכנס בסוף לבורסה, האחרים יראו את התשקיף שלהם נקבר עמוק במגירה".
לדבריו, "בחלק מהמקרים נוצר פער גדול מדי בין השווי שבעלי השליטה רצו להנפיק לפיו לפני שלושה וארבעה חודשים, לשווי הנוכחי שהמשקיעים המוסדיים מוכנים לקבל כיום והקיצוץ הנדרש בשווי עמוק ומהיר מכדי שהם יוכלו לעכל". עם זאת, הוא מדגיש, כי הכל תלוי במחיר ונכונות של בעלי השליטה להתגמש במחיר בהתאם לדרישות השוק עשויה להוביל להשלמת ההנפקה.
ווליו בייס חיתום מובילה ארבע הנפקות
אחת החברות שנמצאת בהליך הנפקה זה זמן היא חברת סליקת הצ'קים ERN שפרסמה טיוטת תשקיף ראשונה בסוף מרץ, לפני שתנאי השוק התקררו במפתיע. מבנה ההחזקות ההיסטורי בחברה אמור להשתנות במסגרת ההנפקה, כך שמשפחת נתנזון, המייסדת, תעביר את השליטה ב-ERN לקבוצת הביטוח מנורה מבטחים .
ההערכות בשוק הן ש-ERN עשויה בסופו של יום להשלים את ההנפקה, גם בשל זהות בעלת הבית החדשה - מנורה מבטחים, חברת ביטוח מהגדולות במשק, וגם בזכות עסקה שבה נכנס בנק לאומי כשותף בחברה הבת (מימון בקליק). עם זאת, באשר לשווי המבוקש שהוזכר בהתחלת הרוד שואו, ברמה של 900-800 מיליון שקל, הוא נאמד כעת בשוק בכ-600 מיליון שקל "בלבד".
חברת חיתום שעדיין מאמינה כנראה בשוק ההנפקות הראשוניות, למרות הקיפאון שנכפה עליו לאחרונה, היא זו שמנהל בית ההשקעות ווליו בייס, שבשליטת ויקטור שמריך ועידו נויברגר. ווליו בייס חיתום מובילה כיום לא פחות מארבע חברות שונות להנפקה ראשונית בבורסה בת"א. עם אלו נמנית חברת חוליות, המתמחה במוצרי פלסטיק מתוחכמים לתעשייה, ששואפת לקבל בהנפקתה שווי של 800 מיליון שקל. החברה הנמצאת בבעלות קיבוץ שדה נחמיה וקרן טנא סיימה את 2021 עם הכנסות של 430 מיליון שקל ו- EBITDA (רווח תפעולי לפני פחת והפחתות) של 90 מיליון שקל, נתונים שבימים כתיקונם היו מובילים לביקושים חזקים בקרב המוסדיים. כעת, כך נראה, יידרשו בעלי הבית בחברה הצומחת לקיצוץ משמעותי בשווייה.
מפעל חוליות בשדה נחמיה / צילום: אתר החברה
סטורנקסט: ההנפקה מתקשה להתקדם
הנפקה אחרת מבית ווליו בייס, שככל הידוע מתקשה להתקדם לאחר טיוטת התשקיף שפרסמה, היא זו של חברת סטורנקסט הפועלת לניתוח מידע עסקי בענף הקמעונאות ומבקשת להנפיק לפי שווי של 200 מיליון שקל. לחברה בעלי מניות מוכרים, בהם נויברגר ושמריך עצמם, לצד איש העסקים דני רימוני ומנהלי החברה בעבר ובהווה. סטורנקסט סיכמה את השנה שעברה עם הכנסות של 65 מיליון שקל וזינוק של יותר מ-60% ברווח הנקי ל-11.5 מיליון שקל, אך היותה חברה קטנה יחסית עלולה להקשות עליה.
חברה גדולה בהרבה שמבקשת להנפיק בת"א היא רשת האופנה המוזלת אורבניקה (פאלו ריטייל בשמה הרשמי), הנמצאת בשליטת חברת האופנה קסטרו . אורבניקה הפועלת באמצעות 17 סניפים, רשמה הכנסות של 338 מיליון שקל אשתקד והציגה רווח נקי של 34 מיליון שקל.
רשת אורבניקה / צילום: מארק פלר
אינדיקציה מסוימת לשווי שאליו שואפים בעלי אורבניקה בהנפקה ניתנה בעסקה שבה השקיעה ברשת לאחרונה חברת שידורי הטלוויזיה קשת לפי שווי של 1.2 מיליארד שקל, עם הזרמה של 60 מיליון שקל באמצעות מתן "זמן אוויר" לפרסומות כנגד 5% מהמניות. לא מדובר בכסף אמיתי שנכנס לחברה, ולפי הערכות בשוק השווי שבו ניתן יהיה להוציא את הנפקתה לפועל לא יעלה על כ-700 מיליון שקל .
מי שהקדימה את אורבניקה היא חברת בינת תקשורת מחשבים, של יהודה ונאוה זיסאפל, שפרסמה לפני שבועיים טיוטת תשקיף ציבורית ראשונה. בינת עוסקת באינטגרציה של טכנולוגיות מידע ומכוונת לשווי של 800 מיליון שקל, והיא נחשבת לחברה טכנולוגית ותיקה וסולידית. המכירות שלה אשתקד חצו את רף 1.2 מיליארד השקלים והרווח המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-42.5 מיליון שקל. החברה שהוקמה בשנת 1975 פועלת בפרויקטים השונים שבהם היא מעורבת עם הגופים הגדולים במשק, בהם נמל דרום ודואר ישראל.
סימפליויה: שואפת לשווי של מעל מיליארד ש'
עוד חברה הנמצאת בתהליך הנפקה ופועלת בתחום ניכיון הצ'קים היא שלניר, שהוקמה על-ידי שני גיסים מרעננה, להב שדה וניר שושני. מדובר בחברה קטנה שרוצה להנפיק לפי שווי של 90 מיליון שקל, ועם זאת מדובר בפעילות עסקית ותיקה בתחומה שהחלה בשנת 1993. החברה סיימה את 2021 עם הכנסות של 10 מיליון שקל ורווח נקי של 3.3 מיליון שקל, שמשקף זינוק של 47% בתוך שנה. אלא שלנוכח השוק המתקרר והריבית המטפסת, שדה ושושני יצטרכו כנראה לקחת אוויר ולהמתין לעמדת זינוק טובה יותר.
עם החברות שמקדמות הנפקה אך טרם פרסמו טיוטת תשקיף ציבורית, נמצאת סימפליויה, שהיא למעשה מפעל טבע-מיגדה מקריית שמונה שנרכש על-ידי קרן פימי של ישי דוידי. המפעל נרכש במאי 2019 כאשר טבע הייתה במצוקת מזומנים לנוכח משבר החובות שלה, והוא עוסק בייצור מכשור רפואי להגנה מפני חומרים מסוכנים.
מאז, הכניסה פימי את לאומי פרטנרס וחברת הפניקס כשותפים בסימפליויה לפי שווי גבוה בהרבה, והרחיבה את פעילות החברה תוך כדי ביצוע רכישות נוספות, כך שבהנפקה היא שואפת לשווי של מעל מיליארד שקל. יו"ר החברה ובעל מניות בה הוא אורי יהודאי, מנכ"ל פרוטרום לשעבר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.