חוסר ההיערכות של ישראל להתמודדות עם תוצאות משבר האקלים, גובה מחירים כבדים: כל גל חום בישראל מביא בממוצע לתמותה עודפת של כ-45 בני אדם; הפגיעה גדולה במיוחד באוכלוסיות שמעל לגיל 70. כך, לפי מחקר ראשוני במימון המשרד להגנת הסביבה, שבחן את גלי החום בישראל במהלך השנים 2012-2020, וגילה עלייה חדה ומובהקת בתמותה בשבועות בהם שרר גל חום ברחבי הארץ. לפי המחקר, ייתכן כי חיי אדם היו נחסכים אלא הייתה היערכות מותאמת להתמודדות מקומית עם גלי החום הגוברים.
● מכון ויצמן: שינויי האקלים מתרחשים מהר מהתחזיות, מודלים אקלימיים לא דייקו
● ישראל מתעכבת בסגירת היחידות הפחמיות. נחשו מי משלם את המחיר
ישראל מתחממת בקצב כפול מהעולם, והטמפרטורה הממוצעת בה טיפסה מאז שנות החמישים ב-1.6 מעלות. גלי החום בישראל הולכים וגוברים, ולפי הערכות השירות המטאורולוגי יהפכו עוצמתיים יותר בשנים הבאות. בשנת 2050, ברחבי הארץ נחווה גידול של כ־30% במספר הימים החמים מאוד ותוספת של כ־20% במספר הלילות החמים. מספר גלי החום יגדל, אורכם יתארך ושיא הטמפרטורה צפוי להגיע ליותר מ־42 מעלות צלזיוס, בצל. לפי מחקר שבוצע לאחרונה בעולם, שינויי האקלים כבר הפכו את גלי החום לקיצוניים פי חמישה ממה שהיו עשויים להיות.
גלי חום מחוץ לעונת הקיץ, עלולים להיות קטלניים במיוחד, שכן הגוף עדיין אינו מאוקלם לשינויי הטמפרטורה בין החורף לקיץ. לאחר גל החום הקיצוני שהתרחש בחודש מאי 2020, בשירות המטאורולוגי ערכו מחקר בו מצאו ששכיחות גלי החום מחוץ לעונת הקיץ עשויה להגיע לשכיחות של שלושה גלי חום בממוצע מדי שנה במחצית השניה של המאה, בהתאם לתרחישי עליית הטמפרטורה הגלובלית שמתרחשת בשל פליטות גזי החממה - עיקרם משימוש אנושי בפחם, נפט וגז. ללא צעדי הסתגלות לחום הגובר, כך גם עלול לעלות מדי שנה מספר המתים מגלי חום קיצוניים.
מדובר במחקר ראשוני שערכו ד"ר דן ימין וד"ר ארז שמואלי מאוניברסיטת תל אביב, בו נבחנו גלי חום שהתרחשו בשנים 2012-2020, ונותחו לאור נתוני התמותה בישראל, בניכוי נפטרי הקורונה. זוהי הסקה סטטיסטית, שכן בבתי החולים אין תיעוד שמקשר בין מקרי התמותה למחלות הקשורות בגלי החום. הניתוח התבצע בשתי דרכים שונות: האחת על ידי בדיקת חריגה בתמותה עודפת על פי מודל קיים שאפיין את דפוס התמותה היומית בישראל ובבסיסו נתונים יומיים של טמפרטורה, לחות, ותחלואה נשימתית, והשנייה על ידי השוואת השבועות בהן היה גל חום לשבועות הסמוכים.
"תמותה חריגה סטטיסטית"
בסיכום שמונת מקרי גלי החום שנבחנו במחקר, נמצאה תמותה עודפת של 363 אנשים. כך לדוגמה, לאחר גל החום שהחל ביום 26 באפריל 2013, נפטרו 871 אנשים, בעוד שתחזיות המודל צפו לתמותה שבועית של 811 איש (תמותה עודפת של 60 בני אדם). עיקר החריגה בתמותה נצפתה במבוגרים מעל גיל 70, והיא 88.5% מסך הנפטרים בעקבות גל חום. נתון זה כשלעצמו מהווה סטייה מהנורמה, שכן בשגרה אוכלוסייה זו מהווה 70-73% מסך הנפטרים, ומצביע על הרגישות הגבוהה של האוכלוסייה המבוגרת לגלי חום. לפי החוקרים, מדובר באנליזה שמרנית, בשל ראשוניותה.
"הופתעתי מהממצאים. על פניו, במדינה מערבית למה שאנשים ימותו מגלי חום. כך חשבתי לתומי. אנחנו רואים תמותה חריגה סטטיסטית", כך אומר ד"ר אמין, מעורכי המחקר. "זהו קצה הקרחון. לא נבחנו אשפוזים, לא ביקורי רופא. חשוב מאוד לאור הממצאים לבצע מחקר מקיף עם נתונים מפורטים כדי להבין את גודל התופעה". המחקר, לא נעשה בשיתוף משרד הבריאות, שעובד מצידו על מערכת ממוחשבת ל'מודיעין' לניטור סיכונים בריאותיים הנובעים משינויי אקלים. במקביל, גם במשרד הבריאות עובדים על הערכות מספריות של מקרי התמותה העודפת מגלי חום.
ישראל משתרכת הרחק מאחורי העולם
גלי חום נמצאו כקשורים לא רק לתמותה אלא גם לעלייה במספר האשפוזים, והוצאות בריאות העולות בצורה משמעותית. סיבות האשפוז כוללות מחלות קרדיו-וסקולריות, מחלות סרברו-וסקולריות (פגיעה בכלי הדם במוח), תסמונת מצוקה נשימתית חריפה ומחלות כליה, שהחולים בהן רגישים יותר לחום, וכן מחלות פסיכיאטריות והתייבשות. רוב ההשלכות הרפואיות של גלי החום ניתנות למניעה בעזרת היערכות מוקדמת ומערכות התראה היעילות גם מבחינה כלכלית. עד עתה, בישראל היה נהוג להתייחס בביטול לסיכונים המדוברים, בשל החשיבה כי אמצעי קירור מוטמעים היטב ברחבי הארץ, בניגוד למצב הרווח במדינות אירופה.
"הנתון של התמותה העודפת מגלי חום הוא נתון מטריד. אם יש תמותה עודפת, הרבה יותר אנשים נפגעים מגלי החום ולא מגיעים למצב של תמותה. זה אומר עומס גדול על בתי החולים", אומרת נגה קורנפלד שור, המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה. "זה דורש מחקר נוסף לבדיקה של פיזור גיאוגרפי ומעמד סוציואקונומי בהקשר הזה, כדי לאפשר לנו לבצע פעולות ממוקדות ולמנוע סבל ותמותה של אוכלוסיות מוחלשות. גל חום זה אירוע מסכן חיים. אלו תוצאות מפתיעות ומזעזעות, שדורשות התאמה מהירה למצב הזה".
אלא שהזעזוע במשרד להגנת הסביבה פוגש מציאות זוחלת שבעולם ברורה כבר מזה זמן רב, אך לא חלחלה לישראל. בעוד שבאירופה, ארה"ב וקנדה נעשים לאורך שנים רבות מחקרים בנושא ומנוטרת תמותה עודפת בעתות גלי חום כבדים, גם בהקשרים גיאוגרפים, בישראל הנושא מצוי בחיתוליו, ולאורך שנים התעלמו הרגולטורים הרלוונטיים מהקשר שבין משבר האקלים ובין הסכנות הבריאותיות. כך, גם בצד ההיערכות, לא נעשה עד היום דבר בנושא ואזרחי ישראל נותרו חשופים למפגעים גוברים, שניתן להיערך אליהם, בדומה לנעשה ברחבי העולם. מבקר המדינה רק לפני חודשים בודדים פרסם דוח חמור בו הגדיר את פעולות המדינה להתמודדות עם משבר האקלים כמתקדמות "בטווח שבין פיגור לאפס".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
