"המספרים ידברו, לא הסיפורים": קרנות הביומד נערכות ליום שאחרי התפכחות המשקיעים

השנים האחרונות היו מצוינות לקרנות ההון סיכון, ובמיוחד לקרנות הביומד. הקרנות נהנו ממעגל היזון חיובי, כאשר 111 הנפקות של חברות ביוטק בנאסד"ק ועוד עשרות מיזוגים לחברות SPAC מילאו את הכיסים של החברות הצעירות ושל הקרנות שהשקיעו בהן. לראשונה זה זמן רב, התרחבה פעילות ההנפקה מעבר לחברות התרופות אל תחומי הבריאות הדיגיטלית והמכשור הרפואי.

● שיתופי פעולה במקום רכישות: תחזית S&P לחברות הפארמה

בתחום הבריאות הדיגיטלית, התרחשה קפיצת מדרגה של ממש בהשקעות. לפי חברת Rock Health, ההשקעות בתחום בארה"ב לבדה כמעט הוכפלו - מ-14 מיליארד דולר ב-2020 ל-29 מיליארד ב-2021, בין היתר בעקבות ההתלהבות שעוררה מגפת הקורונה. עיקר העלייה נבע מהגידול בהיקף העסקה הממוצע, כלומר, התחום מתבגר וההשקעות הגדולות יוצרות מציאות חדשה בתחום הרפואי. קרנות שזיהו את הפוטנציאל מוקדם זכו לעלייה משמעותית בערך ההשקעה. מבחינת מכשור רפואי, זו הייתה תקופת שיא למיזוגים ורכישות. עם 288 עסקאות ב-2021, הכי הרבה עסקאות מאז החלה חברת EY לספור אותן, ב-2007. גם מגמה זו מילאה את הכיסים של הקרנות והפכה אותן אטרקטיביות מאוד למשקיעים.

  

מנקודת מבט ישראלית, אפשר לומר שקרנות ההון סיכון בתחום הרפואי נהנו מתקופת השגשוג הזאת אפילו יותר מהחברות עצמן. לחברות הביוטק והמכשור הרפואי זו לא הייתה תקופה יוצאת דופן (אם כי לחברות הבריאות הדיגיטלית בהחלט כן), אבל קרנות רבות הצליחו לגייס קרנות המשך בהיקפים מרשימים. לדוגמה, aMoon גייסה 750 מיליון דולר, אקסלמד - 400 מיליון דולר, פיטנגו הלת'קר - 150 מיליון דולר וארקין ביו - 140 מיליון דולר.

מי שהצליחה להיכנס דרך החלון הזה רגע לפני שהוא עומד להיסגר כנראה היא קרן Alive, שהושקה ב-2020 וכעת סיימה לגייס 110 מיליון דולר. הקרן הוקמה על ידי פרופ' ארי שמיס ודודי קליין כשכיהנו בתפקידי מנכ"ל אסותא וסמנכ"ל חדשנות באסותא בהתאמה, כחלק מתהליך הבנייה של יכולות חדשנות במרכז הרפואי. להקמת הקרן וניהולה שותפים גם מישל חביב, המגיע עם ניסיון רב כמשקיע ושותף בקרנות הון סיכון בתחום הביומד, ופרופ' רפי ביאר, שפרש מניהול בית החולים רמב"ם וגם היה יזם של כמה חברות מכשור רפואי מצליחות, ביניהן חברת קורינסוד שנמכרה ביותר ממיליארד דולר והוא בעל רקורד יזמי מרשים בתחום המדטק.

מה השתנה ביכולת לגייס קרן בחודשים האחרונים? מה ההבדל בין השאלות שהמשקיעים בקרנות שאלו עד לפני כמה חודשים, לבין מה שהם שואלים היום?
חביב: "האווירה ללא ספק השתנתה בחודשים האחרונים, יש התפכחות מאופוריית ההייטק ששררה בשווקים בשנתיים האחרונות, ולקרנות יהיה יותר קשה לגייס משקיעים, אלא אם כן יציגו קבלות של אקזיטים ויצירת תשואה למשקיעים.

"המספרים ידברו, לא הסיפורים. המשקיעים כעת לא יסתפקו בתחזיות ורודות על הנפקות וספאקים בשוויים מנותקים מהמציאות, אלא יעשו זום על מודלים עסקיים, תחזיות ותוצאות עסקיות מבוססות, ובחינה מעמיקה של כלכלת הבריאות והתאמת אסטרטגיות ההשקעה למציאות בשוק".

אף שאלייב הצעירה עדיין לא הגיעה לשלב האקזיטים והתשואות, חביב מאמין שהקרן כבר "מותאמת למציאות החדשה".

 מנהלי קרן ALIVE, מימין לשמאל: דודי קליין, פרופ' רפי ביאר, מישל חביב ופרופ' ארי שמיס / צילום: קובי מהגר

שיתוף פעולה הדוק עם בית החולים

עד היום ביצעה הקרן 7 השקעות. "אחת החברות שלנו התפצלה, אז יש לנו 8 חברות ואנחנו מכוונים ל-12-15", אומר חביב. "אידיאלית, אנחנו מובילים סבבים בהיקף של 20-40 מיליון דולר, ולצד השקעות הקרן, המשקיעים שלנו גם משקיעים בחברות באופן ישיר ולפעמים אחראים לחלק משמעותי מסיבוב הגיוס. כך שאפשר לומר שסך הכול אנחנו מקור ל-200-250 מיליון דולר".

שמיס: "כשתכננתי להקים את הקרן, ישבתי וחשבתי עם שותפיי להקמה איך נבנה מודל שהוא ייחודי לנו ומעלה את סיכויי ההצלחה. בתי חולים אחרים משתפים פעולה עם קרנות, אבל אין עוד קרן שבה יש שילוב כל כך אורגני בין החברות לבין בית החולים, הן מבחינת הנגישות של החברות למידע והן מבחינת היכולת לנסות את המוצר בבית החולים כשהוא מוכן. המידע שהחברות מקבלות, הוא לא רק מידע רפואי, אלא גם מידע עסקי, וזה אולי הדבר הכי משמעותי. החברות יכולות להבין בדיוק איך השפיע המוצר שלהן על התזרים של בית החולים.

"צירפנו גם את רשת בתי החולים קריליון מווירג'יניה, לפי אותו מודל, וגם את קופת החולים מכבי, שיכולה להיות שותפה שלנו במוצרים שלא מיועדים לשימוש בבתי החולים. בשילוב המידע של מכבי ואסותא, אפשר לתפוס את כל המסע של המטופל מהאבחון דרך ההפניה עד ביצוע הטיפול".

ביאר: "החלטנו אסטרטגית לא להיכנס לתחום הפארמה, שם אין לקשר שלנו עם בתי החולים אותו ערך מוסף. לעומת זאת, בתחום המכשור הרפואי והדיגיטל, יש לא מעט חברות בישראל שכבר הגיעו לשלב שבו יש להן מה לעשות עם היכולות שלנו, ועם הכסף".

  

מתרחקים מהשוויים הגדולים

לדברי חביב חביב: "אנחנו משקיעים בחברות יחסית בשלות, שבהן הסיכון הוא בעיקרו לא טכנולוגי אלא עסקי ואסטרטגי. וכיוון שיש לנו השותפים העסקיים, יש סיכוי אמיתי שנדע להקטין את הסיכון הזה. האתגר לשלב הבא הוא להראות למשקיעים שלנו שאכן יש מספיק חברות בישראל שעונות להגדרה הזאת, וגם שהתמחור שלהן הוא כזה שמאפשר לקרן להרוויח במצב של אקזיט".

זו נקודה מעניינת, כי בשנה-שנתיים האחרונות הערכות השווי היו, ככלל, מאוד גבוהות, וכעת המגמה התהפכה. האם עדיין אפשר להרוויח מהשקעות שבוצעו בתקופה הזאת?

שמיס: "נמנענו מהחברות שהגיעו לוולואציות הגבוהות ביותר. השוויים קפצו בעיקר בשלב הבא אחרי זה שבו בחרנו להשקיע. אנחנו מתמקדים בחברות שסיימו את הוכחת ההיתכנות או קרובות למסלול אישור רגולטורי ועומדות להסתער על השוק, ושוויין הגיע לפני האירועים האחרונים בשווקים לכ-40-70 מיליון דולר לפני הכסף. הסבבים הגדולים היו של חברות שנתפסו כמועמדות להנפקה או מיזוג ל-SPAC (חברה נסחרת ריקה מפעילות שהוקמה לצורך רכישת פעילות קיימת), והן כבר רושמות מכירות. רק הסבב הוא של 70-100 מיליון דולר, והשווי יכול להגיע למיליארד.

"אבל בתקופה הקרובה, הזדמנויות האקזיט המהיר של החברות הללו די ייעלמו. השוק יורד, האינפלציה מכבידה על הרווחיות של חברות הרוכשות. אנחנו עדיין נתקלים בחברות שמבקשות שווי מופרך, אבל עבור רוב החברות זו היסטוריה. אנו רואים בטווח הקרוב והבינוני שיפור בתנאי ההשקעה של קרנות הביומד, ולמשקיעים שלנו זו מגמה חיובית".

חביב: "בעשור האחרון, השחקנים של הנפקות ומיזוגים לחברות נסחרות היו יותר מתחום הפארמה והביוטק מאשר מתחום המכשור הרפואי והדיגיטל. עבור חברות מכשור רפואי, מסלול האקזיט עדיין היה ה-M&A הישן והטוב, שבו הרוכש הביא בחשבון את התרומה האמיתית של החברה הנרכשת לשורה העליונה והתחתונה שלו. בשנתיים האחרונות זה השתנה, אפיקי האקזיט הפכו מגוונים, אבל לדעתי עכשיו הם חוזרים להיות מודלי האקזיט הקלאסיים, וכל צורת ההסתכלות של הקרנות ושל משקיע פרטי חוזרת גם היא לאפיק הזה. חשוב להבין שאקזיט מסוג רכישה הוא לא אירוע שקורה מעצמו, אלא צריך לחתור ליעדים מסוימים שמייצרים הזדמנויות אקזיט".

קליין: "לעומת חברות מכשור רפואי, חברות דיגיטל מכוונות מכירות וחדירה לשווקים, ויכולות להחזיק את עצמן. ההכנסות של התחום כולו מכפילות את עצמן או יותר מכך בכל שנה. חברות עם מודל עסקי טוב יכולות להגיע לסקאלות גדולות של הכנסות. אז הן יכולות לחכות בסבלנות עד שהשווקים יחזרו. יש אופציה להירכש על ידי גורם אסטרטגי, וזה יכול להיות או חברת טכנולוגיה שרוצה להיכנס לתחום הרפואי, או חברת פארמה שרוצה לשלב יכולות בתחום הדיגיטל, או אפילו חברת ביטוח. ויש אופציה להירכש על ידי משקיע פרייווט אקוויטי, שמעוניין בהמשך צמיחת החברה".

התיאבון לרכישות לא נגמר

אילו חברות מתאימות לרכישה כעת?
שמיס: "חברות גדולות ירכשו חברה עם מוצר שהן יכולות למכור לבית החולים, וזה אומר מוצר עם שיפוי טוב שאינו מייקר את כלל השירות שאותו בית חולים נותן, כמו שעושות למשל חלק ממערכות הרובוטיקה המתקדמות, שהתוצאות שלהן מעולות אבל לפעמים הפעלתן עולה יותר מהשיפוי. התהליך הזה שבין חברות הביטוח, בתי החולים והרוכשות האסטרטגיות שלנו פועל קצת במנותק מהמצב בשווקים".

חביב: "תיאבון לרכישות היה ויהיה. המיקוד היום הוא במערכות מכשור רפואי עם בינה מלאכותית או כל מה שמוסיף למכשיר הרפואי מידע. מגמה שנייה היא כל מה שמצמצם עלויות, ושלישית היא רפואה מותאמת אישית. זה פיל גדול בחדר בכל תחומי הרפואה - חייבים התאמה אישית כדי לייעל את מערכת הבריאות ואת תוצאות הטיפול בחולים".

שמיס: "אנחנו מסתכלים גם לכיוון של טכנולוגיות תומכות בעולם המכשור הרפואי עם הדאטה, למשל טכנולוגיות הגנת סייבר. לאחרונה היה מקרה של האקינג לצורך כופר, וכתוצאה מכך מכשיר ניטור עוברי נותק, מצוקת עובר בלידה לא נרשמה והעובר מת. סיינריו היא חברה שלנו בתחום הזה, עם הגנת סייבר ספציפית לבתי חולים. הם כבר רושמים מכירות בארה"ב ובאירופה".

קליין מציין שבמקביל לפעילות הקרנות הישראליות, שחלקן גדלו עד כדי כך שהן אינן מוצאות מספיק הזדמנויות השקעה מתאימות בארץ ופונות גם לחו"ל, עדיין ניכרת פעילות של קרנות בינלאומיות, בעיקר אמריקאיות, בשוק הישראלי, וגם פעילות הקרנות של חברות תרופות. "למשל במדיסייף, התחרינו על ההשקעה בהם מול סאנופי. בזכות היכולות שלנו והקירבה לחברה, הצלחנו לייצר הובלה של הסיבוב ואז הבאנו את סאנופי להשקיע איתנו. סאנופי היא לקוח משמעותי של מדיסייף, שמכירה היטב את השוק של חברות כמוה, שהן קהל היעד. מצד אחר, סאנופי מכירים בכך שאנחנו משקיע ישראלי, שמכיר את סביבת המשקיעים הקיימת בחברה, את היזמים והפעילות, יודע להביא את המודיעין מבפנים וגם את התרבות. סאנופי שואלים אותי: מה אתה חושב על הקרן הזו, על החברה הזו. אנחנו פה בביצה, ויש לזה ערך".

חברות בולטות בפורטפוליו של קרן Alive

Beyeonics

Spin-off של אלביט מערכות. החברה פיתחה על בסיס טכנולוגיית הקסדות של טייסי F-35 מערכת מבוססת מציאות רבודה שמספקת למנתחים מידע וליווי בקבלת החלטות. מערכת לניתוחי עיניים (Beyeonics Vision) שלה כבר אושרה על ידי ה-FDA, ונחתמה עסקה אסטרטגית להפצה בארה"ב

Magenta

פיתחה משאבה לתמיכה בלב במקרים של אי-ספיקת לב קשה או במהלך צנתור מורכב. המוצר כבר נוסה בהצלחה בכמה חולים והצעד הבא הוא ניסוי בבני אדם בארה"ב והתקדמות במסלול לקבלת אישור FDA

Medisafe

פיתחה מערכת לניהול הקשר בין המטופל לחברת התרופות, כולל תזכורות לנטילת תרופות, חידוש מרשם, יצירת קשר מהיר עם גורם מקצוע במקרה של תופעת לוואי ועוד. לדברי מנהלי הקרן, החברה כבר רושמת הכנסות של עשרות מיליוני דולרים

Oncohost

ניבוי תגובה לטיפול תרופתי בסרטן באמצעות בדיקת דם. החברה מתכננת כניסה לשיווק בארה"ב ברבעון הקרוב באמצעות מעבדה שהקימה