לקראת חשיפת פערי השכר בישראל: אילו חברות ידרשו לדווח ומה המצב בעולם

מחר (ד') ייכנס לתוקפו החוק המחייב את חשיפת פערי השכר בין נשים לגברים בחברות ציבוריות ופרטיות וכן בעמותות. החוק יקדם את ישראל צעד משמעותי לעבר "יישור קו" עם הנעשה ברוב מדינות אירופה. עם זאת, לחוק החרגות רבות, כמו למשל העובדה שיהיה תקף רק לחברות פרטיות גדולות בהן מועסקים יותר מ־518 עובדים והערפל בנוגע לסנקציות שיוטלו, אם בכלל, על חברות שלא ימלאו את הדרישות הכלולות בו.

לפי התנאים שהגדירה נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, החברות החייבות בדיווח על פערי השכר הן חברות פרטיות המעסיקות 518 עובדים ויותר, וכל העמותות והחברות הציבוריות החייבות בדיווח (למשל לפי חוק ניירות ערך), גם אם הן מעסיקות עובדים ספורים.

הדיווח ביוני, שיתייחס לשנת 2021, הוא קו הגמר של תהליך היערכות ממושך, שהחל באוגוסט 2020, כאשר התקבל תיקון מספר 6 לחוק שכר שווה, שקבע כי אחת לשנה ידווחו המעסיקים על פערי השכר מתוך כוונה לצמצם את התופעה. 

■ מאה פעמים חמסה ועוד ח"י: מה עומד מאחורי החוק המהפכני שיחייב דיווח על פערי שכר בין גברים לנשים
■ בכל הנוגע לפערים מגדריים, ישראל נמצאת הרבה מאחורי אירופה 
■ בקרוב מעסיקים ייאלצו לחשוף את פערי השכר בחברה, וזו לא תהיה משימה פשוטה | שאלות ותשובות

נכון לשנה החולפת, פערי השכר הבלתי־מתואמים בין נשים לגברים בישראל (נשים מרוויחות 22.7% פחות מגברים בישראל) יותר מכפולים מאלו באיחוד האירופי (10.8%), לפי נתוני ה־OECD.

ישראל משתרכת מאחורי אירופה בכל הנוגע למאבק בפערי שכר מגדריים, בין היתר משום שרוב מדינות מערב היבשת כבר אימצו כללים דומים לתיקון לחוק שייכנס לתוקף בישראל ב־1 ביוני כבר לפני יותר מעשור. מדינות אירופה גם מציגות מחויבות רבה יותר, גם ברמת המדינה וגם ברמת האיחוד האירופי, לביטול מוחלט של פערי השכר.

בעבר דווח בגלובס כי בישראל נקבע המספר 518 על פי הצעתו של יו"ר ועדת העבודה והרווחה דאז, ח"כ חיים כץ, על בסיס המספר 500 ועוד ח"י (18). במקור דרשו מנסחי החוק כי הרף יעמוד על 100 עובדים בלבד, אך נתקלו בהתנגדות חריפה מצד נציגי המעסיקים. כך ירד מספר החברות הישראליות הפרטיות החייבות בדיווח מ־3,000 ל־180, לפי נתונים שהוצגו בפני הוועדה.