החזרה לשגרה היטיבה עם בעלי הקניונים. רשתות האופנה והמזון שילמו מחיר

הצרות של השוכרים בקניונים, בהם רשתות אופנה, בתי כלבו ואפילו קמעונאיות מזון, הפכו לברכה של חברות הקניונים עצמן, עם חזרת המשק לשגרה. הדוחות הכספיים לסיכום הרבעון הראשון של 2022 מספקים מעין תמונת ראי למצבן ברבעון המקביל אשתקד. בעוד שבשנה שעברה חוו הרשתות הפועלות בקניונים רבעון ראשון "היברידי", חריג במאפייניו, שהוביל לתוצאות מצוינות, השנה, עם החזרה לשגרה ממגבלות הקורונה, הן חוות פגיעה בביצועים וירידה חדה ברווחיות, גם כתוצאה מעיתוי חג הפסח ופגעי מזג האוויר.

בשנה שעברה, בשל סגרי הקורונה, היו החנויות בקניונים פתוחות רק 51 מתוך 90 ימי הרבעון הראשון. בחלק גדול משלושת החודשים הראשונים ב-2021, עמדו החנויות סגורות, מה שהיטיב עם רשתות האופנה בקניונים שנדרשו לשלם פחות דמי שכירות, עקב הקלות שקיבלו מהקניונים, כאשר חלק גדול מהעובדים יצאו לחופשה ללא תשלום, כלומר עברו לתשלום שכר אבל על ידי המדינה.

לכן, כשחזר הציבור לקנות, גם אם לתקופה מצומצמת, הוא פיצה מבחינת הרשתות על הימים שבהם ישב סגור בבית וגם לא יכול היה לצאת לחו"ל. ברבעון הנוכחי המצב חזר להיות "נורמלי" עבור הרשתות הקמעונאיות, ולכן גם חיובי הרבה יותר לבעלות הנכסים, קרי חברות הנדל"ן המניב שחזרו ליהנות מתשלום מלוא דמי השכירות.

התוצאה ניכרת בדוחות שפרסמו חלק מהקמעונאיות הגדולות, כגון רשת הסופרמרקטים שופרסל, חברת האופנה קסטרו ורשת המשביר לצרכן. התוצאות היו חלשות בדרך כלל והראו על ירידה בנתוני הרווחיות אצל החברות ששוכרות חלק גדול מנכסיהן בקניונים, ביחס לתקופה המקבילה אשתקד.

בד בבד פרסמה ענקית הקניונים קבוצת עזריאלי את תוצאותיה לרבעון, שלימדו, בדומה לדוחות מליסרון וחברת מרכזי המסחר הפתוחים ביג שפורסמו בימים האחרונים, על מגמה ברורה של עלייה בדמי השכירות שנגבו ושיפור ניכר ברווחיות.

"עליית הריבית ונפילת מניות ההייטק טרם הורגשו" 

"ברבעון הראשון השנה עדיין לא הורגשו שינויים שנובעים מהשלכות עליית הריבית, ונפילת מניות ההייטק", אומר נדב ברקוביץ', אנליסט הנדל"ן של בית ההשקעות אי.בי.אי. "אפשר להעריך גם שברבעון השני והשלישי השנה, חברות הנדל"ן המניב (כגון עזריאלי ומליסרון, ח' ש') ימשיכו להציג תוצאות טובות. לחברות יש חוזי השכרה ארוכים מול השוכרים, וגם כשנופלות מניות של חברות הייטק, הרי שסגירת המשרדים שבבעלותן אינה הצעד הראשון".

ברקוביץ' מעריך כי הנדל"ן המניב צפוי להציג תוצאות חיוביות ברבעונים הקרובים, גם לנוכח התמונה המתקדרת אצל השוכרים בקניונים. "גם ברבעון השני השנה נמשיך לראות עלייה בשכר הדירה ודמי השכירות נטו (NOI) בקניונים". ואולם, לדבריו, אם נראה את משבר האינפלציה נמשך ומוביל לקשיים אצל חלק מהשוכרים, כוחן של רשתות חזקות בקניונים, כמו פוקס, קסטרו ואחרות, עתיד בסופו של דבר לגדול.

באותם מקרים, אומר ברקוביץ', "נראה שחידושי החוזים ששיקפו עד לאחרונה עלייה ריאלית במחירי השכירות, יתחילו להאט ובחלק מהמקומות ירדו. כרגע המצב הנוכחי עוד לא משפיע על חברות הנדל"ן המניב. שוק ההון אגב, לא מחכה, ולכן חלק ממניות הנדל"ן המניב כבר נחתכו בין 10%-20% מתחילת השנה".

עזריאלי חזרה לשגרה והרווח שולש

ענקית הנדל"ן המניב קבוצת עזריאלי מדווחת על עלייה של 51% בדמי השכירות נטו ברבעון הראשון ביחס למקבילו אשתקד, ל-456 מיליון שקל. הרווח הנקי זינק פי 3 ל-336 מיליון שקל, בהשפעת שיערוכים חיוביים בנכסי החברה. דמי השכירות נטו (NOI) בנכסים זהים קפצו ב-44.3% והרווחיות התזרימית התפעולית (FFO) זינקה ב-48% ברבעון שחלף מול מקבילו אשתקד.

עזריאלי אינה מפרטת את תמונת הפדיונות של השוכרים שלה בקניונים, שצמחו ב-0.5% בלבד ביחס לרבעון המקביל אשתקד. לעומתה חברת מרכזי המסחר ביג הציגה עלייה חדה יותר בפדיונות בשיעור של 15% ביחס לשנה שעברה ו-10% ביחס לנתוני הרבעון הראשון ב-2019, בשנה שקדמה לפרוץ המגפה.

לדברי רז מור, אנליסט הנדל"ן של בית ההשקעות מיטב, ישנה חזרה לתמונת עולם יציבה יחסית בקניונים, בניגוד לחברות ששוכרות שם את החנויות. "בסיכומו של דבר כמות המבקרים בקניונים ברבעון שחלף עלתה (ביחס לשנה שעברה, ח' ש'), ואנחנו רואים גם חידושי חוזי שכירות מול החנויות, שנעשו בעליות מחירים".

מור מוסיף כי המגמה באפריל נמשכה והיא חיובית, גם מבחינת החנויות עצמן בקניונים. "ראינו באפריל שלפי דוחות חברת המחקר 'ריס' נרשמה עלייה של 7% בפדיונות בקניונים. זה היה גם חודש שיא ברכישות שבוצעו פיזית בכרטיסי אשראי (שלא בעסקאות מקוונות, ח' ש'). גם הפדיונות במסעדות עלו. הקניונים מוגנים משום שחוזי השכירות שלהם צמודי מדד. עם זאת, כשיגיעו לחדש חוזי שכירות, אני מעריך שיהיה לקניונים יותר קשה להעלות מחירים, במיוחד כשיש יציאה של הציבור לחו"ל והמחירים שם אטרקטיביים מבישראל".

רווחי שופרסל נחתכו ב-76%

רשת שופרסל הציגה תוצאות חלשות למדי ברבעון הראשון. הרשת, המתנהלת ללא גרעין שליטה, חוותה לאחרונה משבר בהנהלה, לנוכח עזיבת המנכ"ל הוותיק איציק אברכהן ולאחריו היו"ר יקי ודמני. המנכ"ל החדש, עופר בלוך, נכנס לתפקידו לאחרונה וחתום על הדוחות שמעידים על שחיקה בהכנסות הרבעון, שירדו ב-7% ל-3.5 מיליארד שקל.

שופרסל הושפעה לרעה מעיתוי חג הפסח, שחל השנה באפריל לעומת מרץ בשנה שעברה - מה שפגע בהכנסותיה ברבעון - כאשר גם פתיחת השמיים ויציאת הישראלים לחו"ל משפיעה עליה לשלילה. מנגד, ברבעון המקביל אשתקד, שיחקו  הסגרים לטובתה, כשהציבור היה ספון בביתו והוציא חלק ניכר מכספו על רכישת מזון.

 סניף של רשת שופרסל דיל / צילום: סיון פרג'

למרות הקיטון בהכנסות, הוצאות התפעול והמכירות והוצאות ההנהלה והכלליות נותרו זהות בשתי התקופות. כתוצאה מכך נחתך שיעור הרווח התפעולי של שופרסל מ-5.3% ברבעון הראשון אשתקד ל-2.9% בלבד. בסך הכול נחתך הרווח התפעולי של הרשת ברבעון בחצי ל-102 מיליון שקל. בשורה התחתונה נפל הרווח הנקי של שופרסל ב-76% ל-27 מיליון שקל בלבד.

המכירות בחנויות הזהות נפלו בשיעור חד של 8.3% בין שתי התקופות, כאשר רשת הפארם Be שבבעלות שופרסל רשמה אומנם זינוק חד של 24.5% בהכנסות ל-269 מיליון שקל ברבעון הראשון, אך תרמה תרומה אפסית לרווחיות. הרווח התפעולי המגזרי של Be עמד על מיליון שקל בלבד ברבעון שחלף, בדומה למקבילו. העלייה בהכנסות מיוחסת ברובה למכירת ערכות בדיקה מהירה של קורונה.

גל הקור במרץ דחה את קניית בגדי הקיץ

רשתות האופנה מספרות סיפור דומה, שלפיו היציאה מהסגרים והחזרה לשגרה פגעו בתוצאות, כאשר הם גם מוסיפים את עיתוי חג הפסח השנה, ואת העובדה שהרבעון הראשון של 2022 היה קשה במיוחד מבחינתן, שכן שרר בו גל קור בחודש מרץ, שהשפיע לשלילה על מכירות האופנה. הציבור חיכה קצת יותר עם רכישת בגדי הקיץ, ומנגד מחירי סוף עונת החורף כבר נחתכו אחרי ההנחות הגדולות.

בדומה לחברה הגדולה בענף, פוקס, גם הרשת המתחרה, קסטרו, מדווחת כי הכנסותיה עלו ברבעון הראשון בשיעור נאה של כמעט 15%, אבל הזינוק החד בהוצאות המכירה והשיווק, שנבע מחזרה מלאה לפעילות מול הקניונים, הקפיצה את ההוצאות התפעוליות שלה, והעבירה אותה לרישום של הפסד תפעולי של כ-27 מיליון שקל, מול רווח תפעולי בתקופה המקבילה אשתקד, של כ-26 מיליון שקל.

בשורה התחתונה רשמה חברת האופנה של משפחת רוטר הפסד של 26 מיליון שקל, מול רווח נקי של 15.1 מיליון שקל אשתקד.

מנגד חברת עדיקה סטייל, הפועלת בעיקר במכירת פריטי אופנה מקוונת, מדווחת על ירידה חדה של 38% בהכנסות, עקב היחלשות המכירות הבינלאומיות שלה, ועל הפסד תפעולי של 11 מיליון שקל. הוצאות המכירה והשיווק של עדיקה, שבשליטת קבוצת גולף, דווקא פחתו, בניגוד לרשתות ששוכרות חנויות רבות בקניונים, וכך ההפסד בשורה התחתונה הצטמצם מ-12.4 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2021 ל-11.9 מיליון שקל ברבעון החולף.

מי שעוד עברה להפסד היא רשת בתי הכלבו המשביר לצרכן שבשליטתו ובניהולו של רמי שביט. הרשת, ששוכרת את נכסיה מהקניונים ומרכזי המסחר הגדולים, רשמה עלייה נאה של 35% בהכנסות הרבעוניות, ל-200 מיליון שקל.

 עדיקה. דוחות מאכזבים / צילום: כדיה לוי

בד בבד זינקו הוצאות המכירה והשיווק שלה בשיעור חד, כשהחברה מציינת כי העלייה נבעה מכך שבשנה שעברה נרשם צמצום חד בהוצאות אלה, בשל היות הקנונים סגורים. כתוצאה מכך נחתך הרווח התפעולי של המשביר ל-9.6 מיליון שקל ברבעון, שחלף ובשורה התחתונה נרשם הפסד של 2.9 מיליון שקל, מול רווח נקי של 3.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.