גם בלי שליטה: אקירוב מגדיל השפעתו בדירקטוריון כלל ביטוח

האסיפה הכללית של בעלי המניות בכלל אישרה ביום שלישי את מינויו של דוד גרנות, המועמד מטעם חברת אלרוב נדל"ן של אלפרד אקירוב, לדירקטור. זאת בניגוד לעמדת דירקטוריון כלל, שהתנגד להגדלת מספר החברים בו, שעלה כעת משמונה לתשעה. עם זאת, מדובר בהצלחה חלקית בלבד לאקירוב, מאחר שהאסיפה דחתה מינוי מועמד נוסף מטעם אלרוב, אהרון פוגל.

האסיפה התכנסה בעיכוב של שבוע, לאחר שכינוסה במועד המקורי נדחה בשל דרישה של רשות ני"ע מאלרוב להסביר בפירוט מדוע לדעתה יש להרחיב את מספר הדירקטורים בכלל. הדרישה מחזקת את מיצובה של רשות ני"ע כמי שמערימה את מירב הקשיים על הגדלת ההשפעה של אלרוב בכלל ביטוח.

חברת הנדל"ן של אקירוב מחזיקה כיום 15% ממניות כלל, ומבקשת זה כמה חודשים לקבל היתר שליטה בחברת הביטוח, כדי להכפיל את שיעור החזקותיה ל-30%. כתנאי לכך דרשה רשות ני"ע מאלרוב למצוא פתרון שיביא לקיפול שכבה בכלל, על מנת שתעמוד בתנאי חוק הריכוזיות.

עבור אלרוב, הניסיון למנות את גרנות ופוגל, שכאמור צלח חלקית, מהווה דרך להשפיע על הנעשה בכלל גם ללא שליטה בחברה, בשל הקושי של אקירוב לקבל היתר שליטה בכלל מידי הממונה על שוק ההון והביטוח, משה ברקת. גרנות מצטרף לדירקטורית נוספת אשר לה היכרות ארוכה עם אקירוב, השופטת בדימוס ורדה אלשיך. 

דירקטוריון כלל, בראשות חיים סאמט, התנגד כאמור למינויים של גרנות ופוגל. הוא טען בין היתר כי אף שתקנון החברה קובע כי הרכב הדירקטוריון יהיה בין חמישה ל-15 דירקטורים, נכון כי מספרם לא יעלה על שמונה. הדירקטוריון סבר בעבר, וסבור כעת, כי מדובר במנעד מקצועי רחב, מספק ומעמיק, ואין הצדקה להגדיל את הדירקטוריון ולהשית על החברה את העלויות הכרוכות בהוספת שני דירקטורים נוספים", צוין.

באלרוב טענו מנגד כי מדובר בצעד שנועד לחזק את דירקטוריון החברה, בעיקר נוכח העסקה המתגבשת, שבה מבקשת כלל לרכוש את חברת כרטיסי האשראי מקס, ושבגינה היא תשלם כ-1.6 מיליארד שקל. "המועמדים שמבקשת אלרוב למנות הינם בלתי תלויים באלרוב או בכלל, ומוצעים על ידיה לאור כישוריהם ולאור הערכתה כי מינוים יביא להשבחתה של כלל", הסבירו באלרוב.

כאמור, היתר השליטה בכלל לאלרוב מתעכב בינתיים, עד למציאת פתרון לסוגיית קיפול השכבות. עיקר המחלוקת בין הצדדים נוגעת למשוכה שהציבה רשות ני"ע, שקובעת כי אם אלרוב תרכוש את השליטה בכלל במבנה החברות הנוכחי, תיווצר פירמידה של שלוש חברות שכבה (חברות ציבוריות או חברות המנפיקות אג"ח), מצב המנוגד לחוק הריכוזיות, שמתיר שתי חברות שכבה בלבד.