כך חמקו החברות הממשלתיות מדיווח על פערי שכר מגדריים

מהיום (ד') כל מעסיק בחברה ציבורית וכל חברה עם 518 עובדים חייבים לראשונה לפרסם את דוח פערי השכר בין הגברים לנשים בחברה. אבל המדינה נתנה לעצמה דחייה של חצי שנה בפרסום הנתונים. את פערי השכר בחברות הממשלתיות, ברשויות המקומיות וביתר הגופים הציבוריים יגלה הציבור רק לקראת סוף השנה. כלומר, במקום שהחברות הממשלתיות ישמשו דוגמה ויהיו הראשונות ליישם את תיקון חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה - הן יעשו זאת חודשים ארוכים אחרי כולם. משרדי ממשלה ויחידות סמך, נציין, יפרסמו את פערי השכר בקרבם כמו שאר החברות המחויבות.

● צ'ק פוינט מקדימה לדווח: "פערי השכר המגדריים בחברה - זניחים"
● גם פרטנר מדווחת: פערי שכר, ברובם לטובת הגברים

אחת הסיבות המרכזיות לכך היא שבאגף השכר באוצר עדיין לא מקבלים את נתוני השכר של כל הגופים הציבוריים באופן שוטף. עד שזה יקרה, לפי התכנון בעוד שנתיים או שלוש, באוצר מקבלים את נתוני השכר השנתיים חודשים אחרי שהשנה מסתיימת. על כן, הם מתקשים לעבד את נתוניהם של מאות אלפי העובדים בזמן ולפרסמם עם החברות במגזר הפרטי.

הבדל נוסף בין המגזר הפרטי לציבורי הוא במבנה השכר. על פניו, פערי השכר במגזר הציבורי אמורים להיות קטנים יותר, כיוון שהשכר משולם על פי דרגות אחידות. ואולם, יש מספר בעיות בעניין זה. לדוגמה: חובת הדיווח מתייחסת אומנם לפערי שכר בקרב עובדים בתפקיד זהה או דומה, אבל מובן שישנם פערים נוספים ברמת המשרות, כאשר גם במגזר הציבורי יש יותר מנהלים גברים ויותר מזכירות נשים. עד היום פירסמו באוצר נתונים כלליים לגבי פערים מגדריים, לפיהן נשים במשרדי הממשלה מרוויחות בממוצע כ-83% משכר הגברים.

מצעד התירוצים בבורסה

בינתיים בגזרת החברות, מתברר שהציפיות לשיתוף פעולה מלא היו אופטימיות מדי. לצד שתי חברות שהקדימו להפיץ את הנתונים הפומביים על פערי השכר המגדריים לשנת 2021 - חברת הטכנולוגיה צ'ק פוינט וחברת התקשורת פרטנר - מסתמן שקבוצות שונות מחריגות עצמן, או לכל הפחות יכולות להחריג את עצמן ולא לדווח, ולו בשל פרשנות של החוק. כך למשל חברות דואליות, (שנסחרות בתל אביב וגם בבורסה אחרת) לא משוכנעות שחובת הדיווח חלה עליהן, ומעדיפות לפרש את הסוגיה בדרכן. בנוסף, נכון להיום לא נקבעה כל אכיפה לחברות שלא יקיימו את החוק.

מחברת הטכנולוגיה הציבורית מג'יק למשל, נמסר לגלובס כי "מג'יק אומנם מעסיקה כ-3,600 עובדים אך רק 1,200 מתוכם בישראל וגם הם מתפלגים בין מספר חברות שונות, כך שכל חברה היא מתחת לרף שנקבע בחוק. לאור האמור, מג'יק אינה כפופה לחובת הדיווח נכון ל-1 ליוני. בנוסף התקנה אינה חלה על חברות דואליות. החברה שוקלת בחיוב פרסום בנתונים בהמשך השנה".

אין אכיפה או פיקוח

תשובות להתלבטות, אם יש כזו, לא מקבלות החברות הציבוריות, גדולות וקטנות, מרשות ני"ע, שהחוק לא יצא מטעמה. מהרשות הסבירו לגלובס כי "הדרישות לפי חוק שכר שווה אינן חלק מדיני ניירות ערך הכוללות חובות דיווח למשקיעים אלא חלק מחקיקה כללית החלה על חברות במשק ובהן חברות ציבוריות. על כן, יישום חוק שכר שווה לעובד ולעובדת אינו מפוקח על-ידי רשות ניירות ערך".

בנציבות מציינים כי לא ידוע על החרגות כלשהן שניתנו לחברות ציבוריות או ממשלתיות. "החוק קובע במפורש כי מעסיק יערוך את הדוחות עד ליום 1.6.22. לצד זאת נציין כי לפי החוק גוף המדווח לממונה על השכר במשרד האוצר לפי הוראות סעיף 33א לחוק יסודות התקציב, לא נדרש לפרסם דוח פומבי כל עוד העביר דיווח לממונה", מסבירים בנציבות.

בתוך כך, שדולת הנשים, עם ח"כ אפרת רייטן (העבודה), הגישו הצעת חוק שמטרתה להקשיח את תנאי הדיווח. "לצד השינוי החשוב, החוק בנוסחו הנוכחי לוקה עדיין בחסר", מסרו מהשדולה. לטענתן, אחת הבעיות המרכזיות בחוק היא שהוא "קובע כי הדיווח על פערי השכר ייעשה לפי קבוצות, אך משאיר את בחירת ופילוח הקבוצות לשיקול דעתם המוחלט של המעסיקים - זאת במקום לקבוע קריטריונים ברורים הניתנים למעקב והשוואה".

מרשות החברות נמסר בתגובה: "רשות החברות הממשלתיות רואה חשיבות רבה ביישום תיקון החוק לשכר שווה לנשים וגברים. הרשות מעודדת שילוב וקידום מגדרי בחברות, לרבות בתפקידים הבכירים. הרשות תבחן את הנתונים בחברות ותפעל לצמצום פערים, ככל שיידרש". 

עיקרי החוק

מי נדרש לדווח?
כל החברות הציבוריות, העמותות וחברות פרטיות עם 518 עובדות ועובדים ומעלה

איך נדרשים לדווח?
באמצעות דוח פנימי שאינו מיועד לפרסום, המפרט את שכר העובדות והעובדים בחברה, ובאמצעות דוח באינטרנט או פלטפורמה ציבורית אחרת המציין רק את פער השכר באחוזים

מה אומרים לעובדים?
על החברה ליידע כל עובדת ועובדת מה הפער בין שכר הנשים והגברים בקבוצת העובדים שאליה הם משתייכים

תנאי סף להקמת חברה וסנקציות: כך נאבקים באירופה באפליית השכר

מבין מדינות המערב, ישראל ניצבת מאחור בנוגע למאבק בפערי שכר מגדריים, בין היתר משום שרוב מדינות מערב אירופה כבר אימצו כבר לפני יותר מעשור כללים דומים לתיקון לחוק שייכנס לתוקף בישראל ב-1 ביוני. פערי השכר הבלתי-מתואמים בין נשים לגברים בישראל (נשים מרוויחות 22.7% פחות מגברים בישראל) יותר מכפולים מבאיחוד האירופי (10.8%) לפי נתוני ה-OECD על השכר החציוני במדינות.

מדינות שונות באירופה נוקטות מדיניות שונה במאבק בפערי השכר, אך כולן מציגות כבר שנים מחוייבות גדולה לחיסול התופעה. הדוגמה הגרמנית מספקת הצצה לקשיים האפשריים שביישום החוק. פערי השכר שם הם מהגבוהים באירופה. במצב הנוכחי, רק חברות עם מעל 500 עובדים בגרמניה מחויבות ליזום דוח פנימי על פערי שכר. דוח פרטני בארגון שבו יותר מ-200 עובדים יכול להינתן לעובדים רק עם בקשה מפורשת, מה שמרתיע עובדות רבות מלבקש זאת בשל חשש להיתפס כ"בעייתיות".

"החוק לחלוטין בלתי-אפקטיבי", אמר במרץ האחרון אחד מראשי ארגוני העובדים הגדולים בגרמניה (DFK), וקרא לשנות אותת החוק שרבים במדינה מגדירים את החוק ככישלון.

מדינות אחרות באירופה יכולות אולי להעניק השראה לשינויים הדרושים. בצרפת, למשל, כל עסק או חברה עם יותר מ-50 עובדים חייב להציג לרשויות "תוכנית פעולה להשגת שוויון מגדרי", אחרת הם חשופים לסנקציות. באיסלנד, חברות בעלות 25 עובדים ויותר צריכות להוכיח לרשויות שהן מעניקות שכר שווה לנשים ולגברים, כחלק מהדרישות הבסיסיות לקיומן. ובפורטוגל, נציגות בתוך הסוכנות הלאומית לשוויון מגדרי עוברת על כל ההסכמים הקיבוציים ומאתרת סעיפים היכולים ליצור אי-שוויון בשכר, ומבקשת לשנות אותם.

עם זאת, לחוקים על חשיפת הבדלי שכר לא הייתה השפעה דרמטית או מיידית על צמצום פערי השכר. זו אחת הסיבות לדירקטיבה החדשה (הליך חוקי במסגרתו האיחוד מורה למדינות לאמץ חוקים) שמקדם האיחוד מהחודש שעבר. היא תכלול בין היתר חיוב של כל חברה פרטית עם מעל 50 עובדים לחשוף את הבדלי השכר באופן מקיף, מיוזמתה. בכל מדינה בה פערי השכר יעלו על 2.5%, הממשלה תחייב את המעסיקים להציג "תוכנית לשוויון שכר מגדרי" שתצמצם אותו לשיעור זה, או פחות.

אסף אוני, ברלין