בריחת המהנדסים להייטק, והפעם גרסת חברות האנרגיה הירוקה

במסדרונות "אורמת" הוותיקה, יום אחר יום מנסים "לצוד" מהנדסים מנוסים לשורות החברה. לא מדובר במשימה פשוטה: השוק משווע למהנדסים מקצועיים, וחברות בתחום נאבקות על ידיים מיומנות מול סקטור ההייטק, המצליח למשוך לחיקו עוד ועוד עובדים, ולהציע תנאים שאחרים מתקשים להתחרות בהם. בזמן שבלמ"ס מדווחים על מחסור בכ-19 אלף מהנדסים - מתחומי החשמל, למכונות ולמחשבים, ההכשרות האקדמיות בתחום האנרגיה לא מספיקות, למרות שהממשלה הציגה עד היום מפת דרכים למעבר לאנרגיה מתחדשת, באופן שיאפשר הקמת "אקוסיסטם" של כלכלה ירוקה.

באורמת מנסים להגדיל את מצבת כוח האדם ב-10%, משימה מאתגרת בשוק הסובל ממחסור. גיוס לכל משרה נמשך חודשים ארוכים. וכך, בחברים נאלצים לחשוב היטב לפני כל הוצאה של עובד ותיק לפנסיה. "יש לנו הרבה מהנדסים ותיקים, ואנחנו מתקשים לשחרר אותם. הם מחזיקים בידע שקשה לגבות אותו", מדגיש דורון בלשר, מנכ"ל החברה, העוסקת באנרגיה גיאותרמית ואגירת אנרגיה, ופועלת בישראל ובעולם. "ותיקים לא יוצאים לפנסיה, עד שאנחנו לא מצמידים אליהם מהנדס חדש לפרק זמן של למידה. אין להרבה מהנדסים ניסיון בעולם האנרגיה, ומעט מאוד אוניברסיטאות משקיעות בתחום הזה".

 מנכ''ל אורמת טכנולוגיות, דורון בלשר / צילום: ניר סלקמן

המחסור החמור במהנדסים משקף היצע בוגרי אוניברסיטאות נמוך, אל מול ביקוש הולך וגדל מצד התעשייה. שוק ההייטק, שנהנה מהשקעות עתק ותדמית נוצצת ומשווע לעוד כוח אדם, מצליח לזלול לחיקו דווקא את מהנדסי החשמל והמכונות, כשהוא מציע פער של כ-20% בשכר תמורת הסבה מהירה לתחום הנדסת התוכנה. חברות רבות נדחקו לשדרג את שכרם של העובדים, משימה שלא תמיד אפשרית, אל מול ההון הרב הזורם להייטק, בזמן שלישראל טרם הגיעה בשורת האנרגיה המתחדשת.

האם בעתיד יצטמצמו הפערים? כלל לא בטוח. גם הסטודנטים לא נוהרים לתחומי ההנדסה אשר נדרשים לתעשייה באופן שיצליח להדביק את הצורך. העתודה המקצועית של ישראל בתחומי ההנדסה התבססה לאורך שנים על עולים חדשים, בעקבות העלייה הגדולה מברה"מ לשעבר, שהביאה ארצה יותר מ-100 אלף מהנדסים, בהם כ-20 אלף מהנדסי חשמל ואנרגיה. מטבע הדברים, רבים מתוכם גמלאים כיום, או מתעתדים לצאת לפנסיה בעשור הנוכחי.

השורות מתרוקנות, ובינתיים באקדמיה, רק כ-74% מהנרשמים לתארי הנדסה אכן מסיימים את לימודיהם, ורק 14% ממקבלי התואר הראשון הם בוגרי הנדסה. לפי הערכות איגוד המהנדסים, רק כמחצית מבוגרי הנדסת החשמל נקלטים במשק ומקבלים רישיון בתחום, ורבים מהם פונים להייטק.

במצב שבו גידול האוכלוסייה בישראל הוא הגבוה מבין המדינות המפותחות והיא נדרשת להתאים את רשת החשמל שלה לאוכלוסייה גדלה ולמעבר לאנרגיה מתחדשת, מדובר באתגר משמעותי. לפי דוח מרכז המידע והמחקר של הכנסת, המחסור המחמיר במהנדסים במשק עלול לגבות מחיר כבד. מחסור של 8,000 מהנדסים עלול לגרום בשנת 2025 לקושי בבניית תשתיות בהיקף של 20-32 מיליארד שקל. בסוף העשור, צפוי המחסור בתחומי התשתית וההנדסה האזרחית להגיע לכ-15 אלף מהנדסים.

 "מה שאפשר לדחות, דוחים"
"אין כאן הרבה אנשים שחושבים על זה. מה שאפשר לדחות, דוחים. תשתיות ותחבורה - אלו עמודי התווך של המדינה. אם לא יהיה חשמל, לא יהיה הייטק", מציין אמיל קויפמן, יו"ר איגוד המהנדסים. "המצב בישראל חמור. שכחו את תחום החשמל. בבן גוריון למשל, סגרו את המגמה של מערכות ההספק, שקריטית לתחום. היום, בכל תשעת המוסדות שמלמדים מערכות הספק, אין פרופסור אחד. כולם אמריטוס. לבנות על זה עתודה, כשאת הדוקטורט האחרון בתחום עשו לפני שש שנים, זה בלתי אפשרי. זו בעיה שקיימת גם בעולם, ושם מפתחים הרבה יותר הכשרות מקצועיות. אין לנו עתודה הנדסית, בכל המשק. המדינה לקחה אוריינטציה להייטק, שכל מה שהוא מייצר בסופו של דבר לא משמש את המשק. אי אפשר לעשות מיקור חוץ לרוב המקצועות בתחום הנדסת החשמל".

לפי קויפמן, המחסור במהנדסים עלול לפגוע בדיוק בבטן הרכה של המאבק במשבר האקלים - המעבר לאנרגיה מתחדשת. לדבריו, "אם לא ניקח את המשבר הזה ברצינות הנדרשת, בלי עתודה משמעותית של כוח אדם מקצועי, לא נוכל להגיע ליעדי האנרגיה המתחדשת שישראל הציבה לעשורים הקרובים. המדינה חייבת להתגייס לפתרונות בהקדם: להקים מנהלת בנושא הכנת עתודה מקצועית למשק החשמל והאנרגיה, לתמוך בהקמת מרכזי פיתוח בתחום, להסדיר התמחויות למהנדסים צעירים".

הממשלה מבטיחה, אבל לא מקיימת

הכלכלה הירוקה בישראל ובעולם הולכת ומתפתחת. השגת יעדי האקלים שהציבו מדינות העולם - אפס פליטות נטו עד 2050, כרוכה בשינוי מהותי של הכלכלה הגלובלית. וכך, משנה לשנה גדל אחוז האנרגיה המתחדשת בנתח הפקת החשמל בעולם, וכך גם צומחות חברות חדשות ההוגות פיתוחים שונים למעבר לכלכלה שאינה נסמכת על פחם, נפט וגז, התורמים הגדולים ביותר לעליית הטמפרטורה הגלובלית ולמשבר האקלים.

למרות שההתרחקות של האנושות מדלקי מאובנים תגרום לאובדן של 185 מיליון מקומות עבודה, הכלכלה הירוקה תייצר 200 מיליון מקומות עבודה חדשים עד שנת 2050, שמונה מיליון מתוכם באנרגיה מתחדשת, מימן ודלקים ביולוגיים, כך לפי חברת הייעוץ מקינזי.

מחקר שנעשה בבריטניה, מצא כי התאמת הכלכלה ליעדי נטו אפס פליטות עד 2050, יובילו לעלייה של 10% בתוצר של בריטניה, בין היתר בזכות ההשקעה בתעשיות ירוקות. בארה"ב, לפי הלשכה האמריקאית לסטטיסטיקה, משרות הקשורות למדעי הסביבה צפויות לגדול ב-8% בעשור הבא, בדומה לשיעור הגידול הממוצע במשרות שם. לפי מכון ברוקינגס האמריקאי, מקצועות האנרגיה הירוקה של היום (אנרגיה נקייה, התייעלות אנרגטית וניהול סביבתי) משתלמים יותר מאלו של התעשייה המסורתית (כ-10-20% יותר מהשכר הממוצע הארצי), ומחסום הכניסה אליהם נמוך יותר.

אלא שבישראל, אנשי עסקים בתחום מסבירים כי המחסור הנוכחי בכוח אדם, פוגש גם את החידלון הממשלתי במימוש התחייבויות המעבר לאנרגיה מתחדשת. כשהנושא לא מקודם כמובטח, חברות מתקשות לצמוח, ועובדים לא נוהרים לתחום שבו הם לא מזהים קריאת כיוון ברורה לעתיד. נכון להיום, בישראל רק כ-7% מהחשמל מיוצרים באנרגיה מתחדשת והיתר באמצעות דלקים מזהמים, וברחבי הארץ נוסעים פחות מ-200 אוטובוסים חשמליים וכ-14 אלף מכוניות חשמליות. תחום האנרגיה המתחדשת סובל מחסמים רבים, כאשר משנה לשנה, למרות ההבטחות הרבות של הממשלה - אלו לא מטופלים, ולא מוצגת תוכנית מתוקצבת וסדורה למעבר לכלכלה מאופסת פליטות, כפי שעשו מדינות ה-OECD האחרות.

"בוודאי שקיים מחסור בכוח אדם מיומן בחברות הסולאריות, ואין מה להתפלא על כך", אומר איתן פרנס, מנכ"ל איגוד חברות האנרגיה הירוקה. "המדינה מקדמת את התחום הזה ללא תוכנית רב שנתית כבר יותר מעשור. בשנה מסוימת יש מכסות סולאריות ויש עבודה ובשנה אחרת אין. המדינה לא מגיבה לשינויים העולמיים ובתקופות מסוימות התחום דועך. במציאות כזו אין צמיחה בריאה של חברות ולמי שמתבונן על התחום ושואל את עצמו האם זה תחום לכוון אליו, התשובה ברורה. במקום שבו אין יציבות רגולטורית, אין צמיחה בריאה ותחום שאין בו צמיחה בריאה מרחיק ממנו כוח אדם איכותי ומיומן".

"זה לא תחום שמפותח כאן עדיין"

המחסור במהנדסים והחידלון הממשלתי בתחום האנרגיה המתחדשת, הופכים למעין ביצה ותרנגולת.

"ברגע שיהיה אקוסיסטם, יהיו גם אנשים שמומחים בתחום", מעריך ניר ברנמילר, משנה למנכ"ל בחברת ברנמילר אנרג'י, העוסקת באגירה תרמית והתייעלות אנרגטית. "במשך שנה, אני מחפש מנהל הנדסה, ולא מוצא. יש לנו משרות ליבה שקשה לאייש. אנחנו משלמים יפה, אבל מהנדסים ייכנסו לתחום שיש בו כסף ועבודה. הרבה מהם היו שמחים לעבוד בחברה ירוקה, אבל אין אקוסיסטם פיננסי לקליימטק בישראל. אין מספיק קרנות VCS, אין משקיעי סיד, המענקים של המדינה לא תואמים לצרכים של תעשיית הקליימטק, ובבנקים לא יודעים 'לאכול' מיזמים בתחום. מבקשים בארץ ערבות אישית של היזם, מה שלא יקרה בהקמה של תחנת כוח פוסילית. כשאנחנו התחלנו, הבנק שהסכים לתת לנו מימון להקמת מפעל בדימונה - הוא בנק אירופי".

 ניר ברנמילר, משנה למנכ''ל בחברת ברנמילר אנרג'י / צילום: יח''צ

ברנמילר, שקמה ב-2012, צלחה את המהמורות והמכשולים שבדרך ללא עזרת הרגולטור. אשתקד, היא החלה למכור את מוצריה, והשבוע להיסחר בנאסד"ק. "הקליימטק נמצא בישראל 20 שנה אחורה. יש יזמים ורעיונות, אבל המשקיעים והשוק לא מבינים. החשיבות של לקבל מהמדינה תמיכה לכל אורך הזמן הזה, היא קריטית. הממשל האמריקאי שופך כסף לתוכניות שנועדו לתמרץ אנרגיות מתחדשות. ישראל היא מדינת אנרגיה צעירה. זה לא תחום שמפותח כאן עדיין. לא צריך להמציא, רק לעשות קופי פייסט למה שקורה בחו"ל. זה תחום שצריך תקציבים. פעם היו בישראל קרנות יוזמה. אפשר לתת הלוואות בערבות מדינה. זה יגרום לכך שהשוק יגדל, ויוכל למשוך מהנדסים ולתגמל אותם היטב".

ההצעות הללו אינן זרות לרשויות המדינה. בזמן משבר הקורונה, פרסם המשרד להגנת הסביבה בשיתוף הכלכלן פרופ' נתן זוסמן, עבודה שקראה למדינה לאמץ תוכנית חילוץ ירוקה מהקורונה. בין היתר, נכתב בתוכנית כי יש להקים מערך הכשרה לעובדים במשק האנרגיה והמחזור - תחומים עתירי תעסוקה שיסיעו גם לצמצום שיעורי האבטלה, לצד הרחבת מענקים והלוואות בערבות מדינה לסקטור העסקי בתחומי הכלכלה הירוקה והעמדת קרן הלוואות בערבות מדינה לתמרוץ המשק להקמת תשתיות סולריות. למרות שהעבודה פירטה צעדים, עלויות ותועלות כלכליות רבות - דבר מהמלצותיה לא יושם עד עתה.

בזמן שבעולם עוברים לאנרגיה מתחדשת, בארץ ממשיכים לחפש גז

למרות שהמדינה לא מבצעת את התחייבויותיה בעניין המעבר לאנרגיה מתחדשת, השבוע קיבל המשק דווקא איתות הפוך: משרד האנרגיה החליט לצאת לחיפושים נוספים של מאגרי גז בים, למרות אזהרות סוכנות האנרגיה הבינלאומית כי מרוץ לפיתוח מאגרי גז ונפט גדולים בעת הזו, שיכולים להיערך עשור, עלולים להפוך ל"נכסים תקועים" בעידן של מעבר לאנרגיה מתחדשת, ולא להחזיר את עלות ההשקעה בהם. יזמי האנרגיה המתחדשת שוב נותרו מאחור, אך חזו מחדש בכוחה של המדינה בהשפעה על שוק האנרגיה.

למעשה, המדינה החליטה לקדם בפעימה נוספת תחום שבעבר הוכיחה שהיא מצליחה לקדם היטב. כשרצתה המדינה לקדם את שוק הגז בעבר, היא אף גייסה את האקדמיה כדי לייצר עתודת משרות והעמידה תקציבים. כך למשל הוקם "מרכז שברון-רופין לאנרגיה וגז טבעי" בו לומדים הסטודנטים על חשבון המדינה תואר העוסק בתחומי הגז, ומכללת כנרת ייסדה מסלול להנדסת אנרגיית גז ונפט, אותו היא מכנה: "לחשוב ירוק למען עתיד כולנו".

"מה צריך לקרות כדי שנבין שזו אנרגיה של העבר?"

שמוליק פרץ, סמנכ"ל בג'נסל, המפתחת תאי דלק מבוססי מימן ירוק, מסכם את תמונת המציאות בעת הזו: "הולכים להשקיע עכשיו בחיפוש שדות גז חדשים. מה צריך לקרות כדי שנבין שזו אנרגיה של העבר? בפן ההצהרתי המדינה אומרת שתשקיע באנרגיה ירוקה, אבל משקיעה עכשיו הון עתק בלחפש שדות גז נוספים. זה לא הגיוני. בתחום המתחדשות, אנחנו לא רואים את העשייה. לא במשאבים, לא בתשומת לב. כשפותחים כל מהדורת חדשות ושומעים על ההתחממות הגלובלית, אנחנו צריכים להבין ולהפנים שאנחנו מעבר לשיח גם מרחיבים את התשתיות. כשאני מסתכל קדימה, אני מודאג מהמצב של השוק כאן. אני לא חושב שאנחנו עושים מספיק צעדים בכיוון".

 שמוליק פרץ, סמנכ''ל תפעול ומשאבי אנוש בחברת ג'נסל / צילום: באדיבות המצולם

פרץ משווע לידיים עובדות, ולאקוסיסטם שמתפקד ומצליח לסייע לישראל להפחית את הפליטות ולהתהדר בטכנולוגיות מהפכניות כחול לבן בתחום, בדיוק כפי שהבטיח ראש הממשלה, נפתלי בנט, בוועידת האקלים בגלאזגו בחורף. "הטאלנטים הצעירים רואים שהמדינה לא באמת מחויבת למהפכה הירוקה", הוא אומר. "אם המועמד הפוטנציאלי לא מתעניין בקיימות בבסיס, הוא נמשך כרגע לפיתויים בעולמות הסייבר או האיקומרס. ככל שהשיח לא משתנה, זה אתגר גדול. אנחנו בתקופת גדילה משמעותית. החברה הכפילה את עצמה בשנה האחרונה, ויש לנו 30 משרות פתוחות. אנחנו לא יכולים להתחרות במספר טעמי הגלידה בהייטק, אבל אנחנו נותנים לעובדים שלנו, זו תחושת ערך ומשמעות. אנחנו משפיעים על העולם. המדינה צריכה להצטרף, ולעזור לסביבה העסקית הזו לצמוח".