בגלל הצהרות אקלימיות כוזבות: משטרת גרמניה פשטה על משרדי דויטשה בנק

המשטרה הגרמנית פשטה אתמול (ג') על משרדי דויטשה בנק וחברת-בת שלה העוסקת בהשקעות (DWS), בחשד שהמוסדות הפיננסיים הצהירו כי ביצעו השקעות "אקולוגיות", המוגדרות ככאלה התורמות לאיכות הסביבה, למרות שלא היו כאלה. באופן רשמי, הגופים הפיננסיים נחקרים בחשד להונאת משקיעים. עשרות שוטרים, מלווים באנשי התביעה הכללית של פרנקפורט ועובדים ברשות הרגולטורית הפיננסית (BaFin) ביקרו אתמול במפתיע במשרדי שתי החברות.

כעת מתברר כי החקירה נגד DWS (ובעקיפין נגד דויטשה בנק, המחזיקה כ-80% מחברת ההשקעות) מתנהלת כבר מינואר השנה. עדת המפתח בחקירה היא עובדת לשעבר בחברה, שהאשימה את המנכ"ל המכהן ואת החברה ב"גרינוושינג פיננסי" - הגדרת השקעות מתחומים שונים, כולל תשתיות והון, כידידותיות-לסביבה, למרות שאין להן קשר לתחום - ושיווק המוצרים הפיננסיים הללו למשקיעים. התחום נמצא בצמיחה בשנים האחרונות, ומושך אליו סכומים הולכים וגוברים מצד קרנות וחברות גלובליות המתהדרות בסיוע למאבק בשינויי האקלים.

הבוקר (ד') הודיע מנכ"ל DWS, אשוקה ווהרמן, על התפטרותו המיידית, אך סירב להודות בפעילות אסורה. הוא אמר כי הפרישה נעשית "מסיבות אישיות", וציין "קמפיין של שמועות שפוגע בחברה, ובעיקר במשפחתי". מי שהציפה את ההאשמות נגד ווהרמן ונגד החברה היא דזירה פיקסלר, שהיתה אחראית על תחום הקיימות בחברה ופוטרה. היא טענה כי פוטרה בשל אזהרותיה, והליך משפטי מתנהל בין הצדדים כעת בפרנקפורט.

קרנות ESG הפכו להזדמנות לתשואה תדמיתית ללא פעילות רבה מדי

לפי הדיווחים בתקשורת הגרמנית, החשד הוא כי ההצהרות הרשמיות של החברה בדוחות למשקיעים ב-2020 לפיהם מחצית מהפורטפוליו בשווי 900 מיליארד דולר מושקע במוצרי ESG (סביבה, חברה ואחריות תאגידית) היו מטעות במכוון. גם הרשויות הפיננסיות בארה"ב פתחו בחקירה נגד החברה בעבר, על רקע ההאשמות של פיקסלר. DWS הודיעה בשנה שעברה כי שינתה את הקריטריונים, וכי כעת רק 115 מיליארד מהשקעותיה נחשבות תחת קטגוריית EWS.

שעה שהדרישה הציבורית למוצרים פיננסיים בני קיימא הולכת וגדלה, מוסדות פיננסיים ועסקים, הולכים ומגדילים את נתח העיסוק שלהם בתחום. למעשה, כיום ישנם לכאורה 2.7 טריליון דולר המנוהלים ביותר מ-2900 קרנות המוגדרות כקרנות ESG. אלא שבפועל, חברות רבות רואות בתחום הזדמנות עסקית, שלצד סטנדרטים רגולטורים גמישים, יכולה להניב תשואה תדמיתית גם ללא פעילות משמעותית.

בשבוע שעבר, הושעה מתפקידו האחראי על תחום ההשקעות האחראיות בבנק HSBC, לאחר שאמר באירוע פומבי כי לדיון האקלימי פן "אפוקליפטי", והוסיף: "למי אכפת אם מיאמי תהיה שישה מטרים מתחת למים בעוד 100 שנה? אמסטרדם הייתה שישה מטרים מתחת למים כבר עידנים, וזה מקום ממש נחמד. אנחנו נתמודד עם זה". הערותיו, לא עלו בקנה אחד עם ההצהרות של תעשיית הפיננסים בתחום, וב-HSBC נאלצו להרחיקו מתפקידו, העוסק בדיוק בליבת העניין בו הביע זלזול.

אירופה מחמירה את המלחמה בגריוושינג

הפשיטה המשטרתית והחקירה בגרמניה הן חלק מפיקוח הולך וגובר באירופה על דיווחי חברות בנושאי ESG, לאחר שנים שבהן השוק הפרוץ מאפשר לחברות לא לגבות אמירות או הצהרות שלהן במעשים בשטח. רק לפני כשבועיים, הלין מייסד טסלה, אילון מאסק, על כך שחברת הדירוג S&P הדיחה את חברת המכוניות שלו מדירוג ה-ESG שלה, למרות שהמדד עצמו מתגאה בסטנדרטים סביבתיים, ומכיל חברות נפט דוגמת אקסון מובייל. ואכן, חברות דירוג רבות מאפשרות לחברות המדורגות לפסוח על שאלות בנושאי סביבה ולקבל דירוגים גבוהים שיאפשרו שילובן במדד, ומתייחסות באופן נתון לפרשנות לתחומים עליהם נשענים עקרונות ה-ESG.

באירופה אימצו קריטריונים ברורים לסיכוני אקלים לפי תקני ה-SFDR, הכוללים גם את הטקסונומיה האירופית המפרטת אילו השקעות יכולות להיחשב ירוקות. בעוד שבאירופה מטילים דרישות מקיפות לגילוי מגוון רחב של מדדים סביבתיים, חברתיים ונוגעים לממשל ברמת הישות המשפטית וברמת המוצר מחודש מרץ האחרון, בישראל מדובר בשוק פרוץ, הנשען על 'כוונות טובות' והצהרות שלא נבדקות על ידי הרגולטור.

ד"ר אור קרסין, מומחית למדיניות סביבתית מהאוניברסיטה הפתוחה, מסבירה עד כמה השוק המקומי פרוץ. "בשנת 2014 אימצו המשרד להגנת הסביבה והרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן מסמך הנחיות רגולטורי המכונה 'מדריך להצהרות סביבתיות ומניעת גרינווש'. המסמך נועד להתוות את מדיניות הפיקוח והעמדה לדין על הטעיית צרכנים בגין הצהרות סביבתיות כוזבות ואמור היה להיות מיושם על ידי הרשות להגנת הצרכן. במחקר שערכתי נודע כי מאז שנת 2014, עת אומצו ההנחיות ועד היום לא הוגש ולו כתב אישום אחד ולא נפתחה אף חקירה משמעותית במטרה להביא ליישום ההנחיות ולמניעת גרינווש. הצהרות מתיירקרקות נשמעות על ידי ספקים שונים בהרבה תחומים, בהם בענף הבניה, עבור דרך תחומי ענף המזון וכלה בשוק הפיננסי. לא מדובר בתופעה חדשה אלה בתופעה ידועה שעד עתה הרשויות מתעלמות ממנה, כאילו שהציבור אינו משלם מחיר על כך. מי שמוסרים הצהרות כוזבות נהנים מהתועלות התדמיתיות מבלי לבצע למעשים התורמים לסביבה, כפי שהצרכנים מצפים. מבחינה משפטית יתכן שיש כאן עשיית אושר שלא במשפט, ולבטח יש כאן הונאה צרכנית שחייבת לזכות לטיפול הרשויות ויש בהחלט גם מקום לפעולה משפטית אזרחית".

רוני ניימן ועו"ד אורלי אהרוני מפורום כסף נקי, המאגד את ארגוני הסביבה הפועלים להסטת השקעות מסקטורים מזהמים, אומרים כי ״החיבור בין שלוש האותיות ESG איננו קדוש, ומאפשר לעיתים לחברות מזהמות מאד להגיע לדרוגים מחמיאים לכאורה בגלל השקלול. סיכוני משבר האקלים מחייבים אותנו להתייחס באופן נפרד ומדויק להתנהלות בתחום זה, כפי שנעשה במסגרת ה- SFDR באירופה. בינתיים, גרינווש פיננסי הוא תופעה רווחת ובעייתית מאוד בישראל. בהיעדר הנחיות רגולטוריות שמגבילות את הטעיות הציבור במונחים לכאורה ידידותיים לסביבה, אך תוך הסתרת מידע שלילי לסביבה, אנו עדים לתופעות שליליות רבות שגורמות לנזק רב. כך למשל גופי דירוג מציגים באור חיובי את הגופים המזהמים ביותר בישראל כגון בז״ן ופז נפט, משקיעים מוסדיים כותבים באתרם על דאגה לסביבה לכאורה, למרות השקעות הפוכות מהנדרש ובנק מפאר בדוחות האחריות התאגידית המפוארים השקעה בפרויקטים ירוקים, אבל ״שוכח״ לכלול בו מימון של פעילויות מזהמות".