האינפלציה בטורקיה הגיעה לשיא נוסף. האם ארדואן ישלם את המחיר?

המדיניות הכלכלית של נשיא טורקיה רג'פ טאייפ ארדואן הובילה את מדינתו לשפל חדש ביום שישי, כאשר האינפלציה בחודש מאי הגיעה לקצב שנתי של 73.5% - הגבוה ביותר מאז שנת 1998. בפעם הקודמת שאנקרה, שרגילה לשיעורי אינפלציה גבוהים אבל לא כאלו, הגיעה לשיעור אינפלציה שכזה - נשיא טורקיה כיום כיהן בכלל כראש העיר איסטנבול.

אמנם המדיניות של נשיא טורקיה ואנשי המקצוע שהוא הציב בעמדות מפתח מתבססת על התעקשות שלא להעלות את שיעור הריבית, שעוד מלפני 2022 נותר על 14%, משליכה במישרין על שיעור האינפלציה. אך יש גורם מרכזי נוסף שמשפיע, ובו ארדואן ואף בכיר באנקרה לא באמת אשם. וזו, פלישת רוסיה לאוקראינה.

● טורקיה בלב הסערה: איך נראים מקרוב החיים במדינה שסובלת מאינפלציה דוהרת
● בטורקיה תאכל את הקבב שלך בבוקר כי בערב כבר תשלם יותר
● קונים נכסים, מסתירים זהב ובוחרים בקריפטו: הטורקים נמלטים מהמטבע השחוק

תלות אנרגטית ברוסיה

טורקיה היא מדינה חסרת עצמאות אנרגטית, ועל כן כל משבר אנרגיה ברמה העולמית פוגע בה אנושות. בעת שקצב האינפלציה השנתי בטורקיה עלה בחודש אחד מכ־70% ל־73.5% במאי, במחירי האנרגיה מדובר על התייקרויות בשיעור 118% ו־121.1% בהתאמה. על כן, אין זה מפתיע כי בשבוע החולף הודיעה חברת האנרגיה הלאומית "בוטאש" על העלאת תעריפים משמעותית: 30% התייקרות לבתים ו־10%-40% לתעשייה במחירי הגז הטבעי, ו־15%-25% במחירי החשמל.

בחודשים האחרונים עלתה לכותרות סוגיית התחממות היחסים בין טורקיה לבין ישראל, על רקע הצורך הדחוף של אנקרה בגז טבעי. נתונים שפורסמו השבוע, על אודות מקורות הגז הטבעי של טורקיה בחודש מרץ (כלומר, לאחר פלישת רוסיה לאוקראינה), מבטאים היטב את התלות של טורקיה ברוסיה. מתוך 6.21 BCM (מיליארד מטרים מעוקבים) גז טבעי שטורקיה ייבאה במרץ, 2.75 BCM היו מרוסיה (44.2%). בד בבד, 897 MCM (מיליון מטרים מעוקבים) הגיעו מארה"ב ו־761 MCM מהשכנה אזרבייג'ן.

סוגיית האנרגיה היא כמובן משמעותית מאוד, אך האזרח הטורקי מרגיש את ההתייקרויות ברמה היומיומית במחירי המזון. זה בא לידי ביטוי היטב גם בנתוני הלשכה הטורקית לסטטיסטיקה שמצאה כי מחירי המזון עלו בשנה החולפת ב־91.63%. כשהבחירות בטורקיה יתקיימו ממש בעוד שנה, ב־18 ביוני 2023, סקר מכון "מטרופול" השבוע מצא כי הפער בין גוש הקואליציה של ארדואן לגוש האופוזיציה עומד על 1.4%. אף ששיעור הקולות הצפים עדיין גבוה, 8%, נשיא טורקיה בוודאי מודאג מהמצב.

ארדואן ניצח את האינפלציה בסיבוב הראשון

ארדואן זוכר היטב כי הסיבה המרכזית שהובילה את מפלגת הצדק והפיתוח (AKP) ואותו לצמרת הפוליטית הטורקית הייתה האינפלציה. ב־1995, שנה לאחר שנבחר לראשות עיריית איסטנבול, טורקיה הגיעה להיפר־אינפלציה של 130%. עד שנת 2002, אז ארדואן נבחר לראשות ממשלת טורקיה, אמנם נעשו ניסיונות פוליטיים וכלכליים טורקיים ובינלאומיים למצוא פתרונות לאינפלציה - אך כולם נכשלו, חוץ מנשיא טורקיה כיום.

הוא טיפל היטב בגירעונות, בחובות, משך השקעות זרות, טיפל בלירה הנשחקת, והפריד בין הצרכים הפוליטיים שלו - דוגמת העימותים עם ישראל והביקורות שמתח נגד ירושלים - לבין הצרכים הכלכליים, מה שכמובן בא לידי ביטוי בהיקף הסחר המרשים בין המדינות.

ברמת האינפלציה, לדוגמה, טורקיה "צנחה" - במובן החיובי של המילה - מ־44.96% ב־2002 ל־8.6% כבר ב־2004, שנה לאחר כניסתו של ארדואן ללשכת ראש הממשלה באנקרה. האינפלציה בטורקיה אמנם נעה בין 6% לכ־10% עד 2016, שיעורים שמדינות אחרות לא היו מרשות לעצמן לחיות עימם בשלום - אבל באנקרה שהתרגלה לרמות גבוהות בהרבה, מדובר במצב סביר למדי.

ובכל זאת, אותו ארדואן שפרח ברמה האלקטורלית בזכות מדיניותו הכלכלית, נמצא כעת במשבר תדמיתי מאותן הסיבות בדיוק. מאז שנת 2016 ארדואן החליף ארבעה נגידי בנק מרכזי ושלושה שרי אוצר, כך שיתאימו לפילוסופיה שלו - כזו שדווקא מחריבה כלכלית את טורקיה. וכשאין לו אף יועץ שיגיד לו "אדוני, אולי כדאי לנהוג אחרת?" אלו שסובלים הם האזרחים.

בחצי השנה האחרונה, מגמת חילופי בעלי התפקידים הגיעה גם ללשכה הטורקית לסטטיסטיקה. זה החל בסוף ינואר עם התפטרותו של ראש הלמ"ס, סאיט ארדאל דינצ'ר, המשיך ב­־20 במאי עם עזיבתו של ג'ם באש, ראש מחלקת האינפלציה שמאס בלחץ שמוטל עליו, וממש בשבוע החולף: ראש מחלקת המחירים לצרכן, מוסטפא טקה, הוחלף ביילדה איאז. כך מדווח בסוכנות "בלומברג". עזיבתו התרחשה עוד לפני פרסום נתוני האינפלציה האחרונים.

"אני לא יכול לאגור בשר", הסביר לסוכנות "בלומברג" טאהיר גולג'ימאן, בעלי מסעדה בבירה אנקרה. "אינני יכול לשנות את מחיר הדונר (שווארמה טורקית; ד.ש.א) מדי יום". גולג'ימאן מציין כי הוא חש את ההתייקרויות היטב גם במחירי הירקות. "אינני מרוצה מארדואן אבל עדיין אצביע עבורו", סיפר בעלי המסעדה, "אני לא מזהה אף מנהיג אחר שיכול לחלץ אותנו מהמצב".

"חלק מהאזרחים אכן חושבים שאין מנהיג אחר שיכול לקחת את טורקיה מחוץ לבלאגן", מספרת לגלובס בטסי פנסו, אזרחית טורקייה־ישראלית. "חברים שלי שמתגוררים מחוץ לטורקיה מעוניינים להצביע, וכך גם אני. אם אהיה בישראל בזמן ההצבעה אז גם אצביע בשגרירות, העיקר לממש את זכותי להצביע". לדבריה של פנסו, כל אזרחי טורקיה מרגישים את השינויים במחירים. "ההתייקרויות במרכולים מתרחשות ברמה היומיומית", היא מסבירה. "יש כאלו שאפילו כבר לא יכולים לקנות חלב. ברור לכולם שאם לא יהיה שינוי מהותי אז המצב יחמיר, ורבים מושכים את הכספים מהבנקים".

הבורסה מרוויחה, אבל המשקיעים הזרים עוזבים

טורקים רבים מושכים את הכספים מהבנקים, כי הם מבינים שמיום ליום שווי המטבע נשחק. בשישי, לדוגמה, שער הדולר עמד לפני פתיחת המסחר על כ־16.48 וחצה במהרה לאחר הודעת האינפלציה את רף ה־16.5. בה בעת, שער האירו צמח ל־17.8.

הבורסה באיסטנבול הגיבה גם היא בירידות שערים, עם מסכים אדומים שביטאו היטב את חוסר הוודאות. אולם, כחלק ממגמת הוצאת הלירות הטורקיות מהבנקים עבור המרות לזהב, לקריפטו וכמובן למט"ח, הבורסה באיסטנבול דווקא הרוויחה משום שבשנה האחרונה רבים השקיעו את ממונם במניות ובמדדים באיסטנבול. זה בא לידי ביטוי היטב בתשואות שהתקבלו בבורסה הטורקית: מתחילת 2022, המדד המרכזי BIST 100 עלה ב־37%, בזמן שמדד BIST 30 עלה ב־39%. השקעת הכספים בבורסה המקומית באה לידי ביטוי היטב, כאמור, גם במניות המרכזיות: טורקיש איירליינס זינקה בכ־145% מאז ינואר, ואילו תאגיד המתכות "ארדמיר" עלה "רק" בכמעט 40%.

אולם, גם בבורסה הטורקית באות לידי ביטוי השלכות המדיניות הכלכלית של ארדואן ושל אנשיו על תדמית הכלכלה הטורקית. ייתכן שאם הגישה הכלכלית הלא מסורתית הייתה מניבה פירות אז משקיעים זרים היו רואים בטורקיה פוטנציאל, אך הכישלון הקולוסלי - אשר כידוע הולך ומחמיר - גורם למשקיעים זרים רבים לחפש אפיקים חליפיים. מתחילת השנה, משקיעים זרים מכרו לא פחות מ־2.2 מיליארד דולר נטו של מניות, וכך שיעור הבעלות הזרה על מניות טורקיות הגיע לשפל של כ־35%.

בהתחשב בפילוסופיית הריבית של ארדואן, שהובילה את טורקיה מקצב אינפלציה שנתי של 11.39% במאי אשתקד ל־73.5% כעת, מגמת התרחקות המשקיעים הזרים וריבוי ההשקעות של אזרחים טורקים בבורסה באיסטנבול צפויה לגבור - ולבוא לידי ביטוי ביתר שאת עד הבחירות ביוני 2023.

"המשבר הכלכלי משפיע מאוד על הפופולריות של ארדואן ושל מפלגת הצדק והפיתוח, וזה בא לידי ביטוי גם בסקרים", אומר לגלובס אוע'ול טונה, דוקטורנט באוניברסיטת קליפורניה באירוויין ופרשן בסוכנויות ידיעות טורקיות על יחסי החוץ של מדינות המועצה הטורקית (ארגון שכולל את המדינות בעלות המורשת הטורקית). טונה מציין כי על אף התייקרות כל המוצרים, שאזרחי טורקיה מרגישים היטב, "25%-30% יצביעו לארדואן בכל מצב. הסיבה היא שבסיס המצביעים של מפלגת הצדק והפיתוח הוא גדול מאוד ביחס למפלגות אחרות. ועדיין, המגמה מצביעה על כך שבשל המצב הכלכלי, הם מפסידים קולות באופן קבוע. הקולות 'הצפים' עשויים להיות אלו שיכריעו את הכף נגד ארדואן, גם אם הם מדובר באזרחים חילונים וגם אם אלו שמרנים. השאלה הגדולה כרגע מבחינה פוליטית היא סביב איזו דמות האופוזיציה תתאחד. אם זה יהיה, למשל, ראש עיריית איסטנבול אקרם אימאמאולו - הוא עשוי לנצח. מנגד, אם זה יהיה מנהיג האופוזיציה ומפלגת העם הרפובליקנית (CHP) כיום, כמאל קיליצ'דראולו, הוא צפוי להפסיד".