היום הכנסת צפויה להצביע על חידוש תקנות יו"ש. במה מדובר?

תקנות יו"ש, או בשמן הרשמי: "תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)" הותקנו מיד לאחר מלחמת ששת הימים, והן מסדירות למעשה את המסגרת החוקית של שליטת ישראל ביהודה ושומרון. זאת בהעדר החלת ריבונות ישראלית על שטחים אלו. התקנות מוארכות בחוק מדי חמש שנים, ותוקפן יפוג ב-30 ביוני 2022.

הקושי של הקואליציה לגייס רוב להצבעה הוביל לדחיית ההצבעה על הארכת התקנות מספר פעמים. שר המשפטים גדעון סער דרש כי התקנות יעלו להצבעה היום ולא יידחו שוב, ולדבריו זו שעת מבחן לקואליציה. האופוזיציה כבר הודיעה כי תתנגד להארכת התקנות, וכעת השאלה היא כיצד תצביע מפלגת רע"ם וגורמים במרצ, לאור העובדה כי התקנות מכשירות את השליטה הישראלית ביהודה ושומרון, במה שהם רואים כשטחים שכבושים בניגוד לדין הבינלאומי.

חוות דעת של המשנה ליועמ"ש אביטל סומפולינסקי מן השבוע שעבר מסבירה כי לפקיעת התקנות יהיו השלכות דרמטיות. פקיעה של התקנות תגרור בהכרח היווצרות של חיץ בין מערכת אכיפת החוק ביו"ש לבין מערכת אכיפת החוק בתוך הקו הירוק. כך למשל, לדברי עו''ד סומפולינסקי, לא ניתן יהיה להעביר ראיות, עדויות וכו' שנאספו על ידי המשטרה וגורמי הביטחון במסגרת חקירות פליליות לישראל ולהפך - למעשה, יהיו משטרת יו"ש ומשטרת ישראל מופרדות פורמלית ומשפטית.

"השלכות ביטחוניות חמורות"

לדבריה סומפולינסקי, מצב זה ישפיע הן על חקירות של עבירות ביטחון או עבירות אחרות שמבוצעות על ידי פלסטינים בישראל והן על עבירות שביצעו ישראלים שעבורן נדרשות פעולות חקירה בשני האזורים.

בהיבט הביטחוני, ציינה המשנה ליועמ"ש כי פקיעת התקנות משמעה שלא תהיה סמכות להחזיק בכלא בישראל את מי שהורשע בעבירות בבית משפט צבאי. כיום מעל 3,500 אסירים ביטחוניים תושבי איו"ש מוחזקים בבתי כלא בישראל. כתוצאה מכך, יידרש למצוא מענה ביו"ש לכליאתם של כל אותם אסירים ביטחוניים הכלואים בבתי כלא בישראל: "דבר שניתן להניח שיהיו לו גם השלכות ביטחוניות חמורות והשפעות לוגיסטיות דרמטיות".

עוד צוין בחוות הדעת כי סעיף 4 לתקנות קובע כיום שניתן להעביר מישראל ליו"ש ישראלי שחשוד שעבר על עבירה מכוח תחיקת הביטחון. זהו למעשה סעיף "הסגרה" ליו"ש, המאפשר מכוחו לעצור ישראלי שביצע עבירה ביו"ש ועבר לתוך תחומי ישראל ולהביאו לדין ביו"ש. מצב של פקיעת התקנות עלול לכאורה להפוך את ישראל, דה פקטו לעיר מקלט למי שביצע עבירות מסוימות ביו"ש. עוד צוין כי פקיעת התקנות תשפיע גם על סמכויות המשטרה והאפשרויות לנהל חקירות ומעצרים ביו"ש.

מלבד זאת, מאחר שהרש"פ אינה מדינת חוץ, משמעות ביטול החוק עלולה להיות שלא ניתן יהיה כלל להמציא מסמכים משפטיים לרש"פ - וגם לא לנהל הליכים אזרחיים כנגד תושבי הרש"פ או כנגד הרש"פ עצמה. כך לדוגמה, ישראלים שנפגעו בתאונות דרכים על ידי פלסטינים, לא יוכלו לתבוע בנזיקין. לא ניתן לאכוף חוזים מסחריים במסגרת עסקים של ישראלים עם תושבי הרש"פ, ועוד.