בעוד שוק הסיבים האופטיים פורח, הדור החמישי של הסלולר תקוע במקום

בשבועות הקרובים צפויה להתקבל במשרד התקשורת החלטה שעשויה לחולל שינוי עמוק בשוק הסלולר בישראל. במשרד שוקלים לאפשר לשחקנים חדשים להיכנס לשוק, ולהקים רשתות סלולר פרטיות בתדרים ייעודיים שיוקצו לכך, וזאת בניגוד מוחלט לעמדת החברות הסלולריות - שחוששות מאוד מהרחבת התחרות, ומתריעות על הסכנה שבכך.

מנגד שוברים במשרד את הראש כיצד לקדם את ההשקעות והחדשנות בשוק הסלולר, וזאת לאחר שבשוק הנייח נרשמת התקדמות משמעותית בכל הקשור להשקעות ולפריסת סיבים, שהשנה תגיע ל-70% ממשקי הבית.

הדור החמישי: ביקושים מתונים

מהפכת הדור החמישי בישראל רחוקה מאוד מההבטחות שנקשרו לה. גם בעולם מדובר בטכנולוגיה שמחפשת אפליקציה: ציבור המשתמשים עדיין לא מרגיש את התועלת שבה, וטרם נמצאו השימושים הייחודיים שרק הדור החמישי יכול לספק, ומשתלם ללקוח הפרטי לשלם עליהם. במרבית העולם, וגם אצלנו, מדובר כיום בדור חמישי חלקי בלבד.

האכזבה מהדור החמישי והסיבות לכך שמפעילים רבים יושבים על הגדר, קשורות לכך שהוא לא מספיק מחדש. הביקוש לרוחב פס נענה בחלקו על ידי הדור הרביעי - מה שמייתר את הצורך להשקיע מיליארדים בטכנולוגיה שלא ברור איך תחזיר את ההשקעה.

מדובר במצב שונה מזה שהיה בדורות הקודמים, שבהם הרצון במהירות דחף את הביקושים. רוב היישומים "חיים בשלום" עם הדור הרביעי המשופר, והמשתמשים לא נואשים או מתוסכלים מהקצבים שהם מקבלים.

כל זה ממתן את הביקוש לדור חמישי, שכרגע עושה תפנית בעולם כולו לכיוון המגזר העסקי והמוסדי. אלא שהכסף הגדול עדיין נמצא בעיקר בשוק הפרטי, ומכאן מקור הבעיה של החברות.

באופק ניתן לראות יוזמות חדשות שאולי יביאו בשורה, כמו המשקפיים החדשים של אפל ויישומים בעולמות המציאות הרבודה והמדומה ובמטאוורס. כבר לא רחוק היום שבו נוכל להצביע על אתר תיירות עם המכשיר הסלולרי, ולקבל אוטומטית מידע מלא עליו; או שנגיע לתחנת רכבת או אוטובוס, ונקבל ישירות את זמני הנסיעות ומיקום הרציפים.

לשם כך כבר נדרש כוח עיבוד הרבה יותר חזק ומהיר. בלי רשתות דור חמישי "מלאות", כלומר רשתות עצמאיות סטנד אלון שבהן הליבה והרדיו כאחד תומכים בדור חמישי - זה לא יוכל לקרות.

הערכות זהירות בקרב המפעילים מדברות על כך שהטכנולוגיות החדשות, שנמצאות רגע לפני פריצה מסחרית, יחוללו ביקוש לדור החמישי. אבל עד שזה יקרה, אין לאף חברה סלולרית בישראל אינטרס להשקיע בהחלפת רשת הליבה, ולהרחיב את פריסת האנטנות בדור החמישי.

בנוסף, כל עוד מדובר ביישומים שאת מרביתם נצרוך בבית על גבי ה- wifi , והיישומים שמחוץ לבית - כמו תחבורה חכמה ומכוניות אוטונומיות - עדיין לא לגמרי כאן, ציבור המשתמשים לא לגמרי מפנים את הצורך בשדרוג.

משרד התקשורת: שוקלים סנקציות

במשרד התקשורת מתוסכלים מהמצב, ובכירים במשרד שואלים את עצמם כיצד קורה שלמרות הרפורמה בתחום האתרים הסלולריים, ומתן הקלות בהקמת מתקני גישה חדשים, כמות האתרים החדשים שהוקמו בשנה האחרונה היא זניחה.

כלומר, החברות קיבלו תדרים לדור החמישי והנחות בתמורה לפריסת אתרים, הקלו עליהן בהקמת אתרים חדשים, אך התוצאה בלתי מספקת. בזמן שהאוכלוסייה גדלה ושטח הנדל"ן גדל, אין כמעט אתרים חדשים. בפועל, משמעות הדבר היא שיש פחות משאבי רשת פר משתמש.

במשרד מבינים שמצד אחד כניסה של מתחרות חדשות עשויה "להעיר" את החברות, אולם אם יינתנו תדרים רק לחברות הוותיקות, הן ישמרו אותם אצלן - ולא ינצלו אותם לטובת שירותים חדשים.

מכאן נולדה האופציה של הטלת סנקציה על חברה שתיקח תדר, ולא תעשה בו שימוש. הנושא נמצא עדיין בבחינה ולא התקבלו החלטות, אולם במשרד מוטרדים מהאיטיות של החברות הסלולריות והדריכה במקום.

אחת ההשלכות של המצב הנוכחי היא חוסר קליטה סלולרית בתוך מבנים ובתים - ובמשרד התקשורת מתקבלות לא מעט תלונות על כך. החברות נמצאות במצב שלמרות כל ההקלות, בשורה התחתונה עדיין יש פער גדול בין רמת השירות שהן מספקות, לדרישות ולאיכות שהציבור מחפש.

חברות הסלולר: לא מאיצות השקעות

בכירים בחברות הסלולריות טוענים שלמרות הרפורמה, הקמת אתרים נוספים וטיפול בבעיות הקליטה הם עניין שלוקח זמן, וקשה לצפות שייפתר בתוך שנה. לדברי בכיר בשוק הסלולר, הרפורמה הקלה במעט על הקמת מתקני גישה קטנים, אולם לא פתרה את הבעיה של הקמת אתרים במרכזי ערים - ושם עדיין ראשי רשויות מערימים קשיים.

  

בקרב החברות טוענים גם כי הבעיה נעוצה בסירוב של משרד האוצר להפחית את אגרות התדרים שהן משלמות, בהיקף של 300 מיליון שקל בשנה - מה שיוצר תמריץ שלילי מבחינתם להמשיך ולבנות אתרים חדשים. כך או כך, בשורה התחתונה, הרווחיות של החברות הסלולריות (למרות השיפור בתוצאות ברבעון האחרון) עדיין לא מזיזה את המחוג שיגרום להן להאיץ השקעות.

הוכחה נוספת לדשדוש בשוק הסלולרי קשורה לכמות הניודים בין החברות שהולכת ויורדת. החברות כבר לא נלחמות על כל לקוח כפי שעשו בעבר. זה עולה להן כסף והן מבינות שהרבה מהלקוחות הם פשוט לקוחות שמסתובבים בין החברות בהתאם למבצעים באותו הרגע. לקוחות כאלה הפכו להיות פחות מבוקשים. וכשהתחרות מותירה את המחירים ברמות כה נמוכות התמריץ להשקיע פוחת.

השוק הנייח: צמיחה וסטרימינג

בשוק הנייח התמונה הפוכה לחלוטין. מהפכת הסיבים האופטיים מונעת על ידי השקעות גדולות של חברות התקשורת, אשר נהנות מביקושים ערים לסיבים אופטיים בבתים - והתחרות רק הולכת ומתחזקת.

הסיבה לכך היא שהציבור מבין - במיוחד אחרי הקורונה - שאינטרנט ביתי ברמה גבוהה ניתן לקבל רק על גבי סיב אופטי, ושמדובר בעניין שאינו בגדר מותרות. קצב גלישה ביתי של 100 מגה אינו מספיק כאשר יש כמה משתמשים במקביל, טלוויזיות 4K בסטרימינג, טאבלטים, מחשבים ומכשירים סלולריים.

נקודה נוספת שיש לשים אליה לב קשורה לסטרימינג ולסיבים. חברות הסטרימינג הבינלאומיות מוכרות שירותי צפייה על בסיס איכות שידור, ולפחות בנטפליקס, מי שרוצה איכות שידור גבוהה יותר מ-HD - משלם על כך. אם קצב הגלישה בבית אינו גבוה דיו, אין כמעט טעם לרכוש שירות איכותי יותר.