ארדואן מנצל את משבר אוקראינה כדי לחזק את אחיזתו בטורקיה

הנשיא הטורקי, רג'פ טאייפ ארדואן, מנצל את המשבר העולמי הקשור לפלישה הרוסית לאוקראינה כהזדמנות לסחוט וויתורים הן ממוסקבה והן מהמערב, ומנסה להשיג דרך המינוף הזה כמה מטרות ותיקות של טורקיה.

ארדואן חוסם את כניסתן של שבדיה ופינלנד לברית נאט"ו, בגלל תמיכתן לכאורה בלוחמים כורדים שטורקיה נלחמת נגדם. במקביל, הוא עוסק במאמצים לארגן מעבר בטוח לספינות הנושאות הרבה מאספקת המזון של העולם מאוקראינה על ידי מתן סיוע של הצי הטורקי בים השחור. ארדואן גם מאיים, למרות התנגדות ארה"ב, להתחיל במערכה צבאית נוספת נגד לוחמים כורדים בסוריה.

תחת הנהגת ארדואן, סייעה טורקיה לאוקראינה במשלוח מל"טים חמושים שהפכו לכלי נשק רב‏־עוצמה נגד הפלישה הרוסית, מנעה מחלק מספינות הקרב הרוסיות להיכנס לים השחור, וכן אירחה שיחות שלום. אך מצד שני ארדואן החליט לא להשתתף בסנקציות נגד רוסיה וכך מיצב את טורקיה יעד מרכזי לרוסים ולכסף רוסי.

ארדואן הוא היום האחד ממנהיגי העולם הבודדים המדבר באופן שגרתי עם הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין, ערוץ שהמנהיג הטורקי השתמש בו כדי לדחוק ברוסיה להסכים להשתתף בשיחות השלום.

פועל לפי ספר כללים ותיק

ארדואן פועל לפי ספר כללים שהשתמש בו כמה פעמים ביותר משני עשורים של חיים ציבוריים, וממנף את המשברים להזדמנויות פוליטיות, כך אומרים אנליסטים. הגישה שלו מתמקדת בהשגת ויתורים גם מחברים וגם מאויבים, במקביל לשימוש בתפקידו בבימה הבינלאומית על מנת לחזק את תדמיתו בטורקיה, אמרו.

"זה התנהגות ארדואנית טיפוסית", אמר אילהן אוזגל, אנליסט טורקי עצמאי ולשעבר יושב הראש של מחלקת מדעי המדינה באוניברסיטת אנקרה. "הוא הפך לאשף בשימוש בכל הזדמנות לחיזוק הפופולריות שלו, הן בטורקיה הן במדינות אחרות".

ארדואן מיצב עצמו כשחקן חיוני במשבר העולמי הנמשך מאז פלישת רוסיה לאוקראינה. בתהליך זה, הוא הרגיז כמה מנהיגים אירופאיים שהחלו לראות בו יותר ויותר כמנהיג סמכותני וכבן ברית שלא ניתן לסמוך עליו. מנהיגים אלה מצביעים על הצעדים המתמשכים הננקטים נגד יריבים פוליטיים של ארדואן וכן על הסירוב הטורקי להצטרף באופן מלא לתגובה המערבית לפלישה.

"במעגלים של נאט"ו יש עדיין תחושה כזו שטורקיה רק חצי איתנו", אמר מארק פייריני, לשעבר שגריר של האיחוד האירופי לטורקיה. "לא הוטלו סנקציות. לא בוטלו טיסות".
גורמים טורקים רשמיים דוחים את הרעיון שטורקיה תומכת במערב רק באופן חלקי, ומצביעים על כך שכוחות טורקיים וכוחות בחסות טורקיה נלחמו נגד רוסיה בסדרת מלחמות בסוריה, לוב, ואיזור הקווקז. "אנחנו לא מנסים להקסים אף אחד. אנחנו כאן כדי להגן על זכויותיה של טורקיה", אמר אילנור צ'וויק, יועץ בכיר לארדואן בנושא מדיניות חוץ. "אנחנו לא העבריינים פה".

 הפגנה נגד שלטון ארדואן באיסטנבול, בשבוע שעבר / צילום: Reuters, UMIT BEKTAS

סכנה רצינית לשלטון ארדואן

הפלישה הרוסית לאוקראינה קרתה בזמן בו ארדואן מתמודד עם סכנה רצינית לשלטונו מאז ששרד ניסיון הפיכה צבאית ב־2016.

טורקיה נמצאת בעיצומו של משבר מטבע מתמשך שקרה במידה רבה בגלל הניהול הכלכלי הכושל של ארדואן עצמו, כך אומרים אנליסטים. שיעור האינפלציה הרשמי של טורקיה עומד היום על כמעט 70%, הגבוהה בין מדינות ה־G20 והאינפלציה השישית הכי גבוהה בעולם. כלכלנים עצמאיים אומרים שרמת האינפלציה האמיתית בטורקיה כנראה גבוהה מ־100%.

המשבר גרם למיליוני טורקים להפוך לעניים יותר, שחק את הפופולריות של ארדואן, אפילו בקרב תומכיו השמרנים, ושם אותו בסיכון להפסיד בבחירות שנקבעו ליוני 2023, אבל הממשלה יכולה גם להקדים אותן אם תרצה.

הפלישה נתנה לו הזדמנות לשחק תפקיד של מנהיג בקנה מידה עולמי, ולצאת לרגע מעמדת הפוליטיקאי שמואשם באחריות לצרות הכלכליות של מדינתו.

מל"טים חמושים מסוג באירקטר TB-2 הפכו לאחד הכלים המרכזיים בהתנגדות האוקראינית למתקפה הרוסית, כשפוצצו טורי שריון רוסיים והטביעו משחתות רוסיות. ההצלחה של המל"טים מהווה תעודת הצטיינות לתעשייה הביטחונית הטורקית, שארדואן טיפח כך שהיא ממלאת 70% מצרכי הצבא הטורקי, והופכת את טורקיה פחות תלויה בארה"ב ובאירופה.

טורקיה גם הפעילה את זכותה במסגרת אמנה בינלאומית לחסום כניסת ספינות מלחמה רוסיות לים השחור ואירחה שני סבבי שיחות שלום בין רוסיה ואוקראינה. המדיניות הזו זכו לאישורם של מנהיגים מערביים למרות שטורקיה נמנעה מלהטיל על רוסיה סנקציות וקידמה בברכה זרימה של כסף רוסי אליה. טורקיה, לדוגמה, נותרה אחד המקומות הבודדים אליהם רוסים יכולים לטוס בטיסה ישירה.

התנהלות ארדואן ביססה קשרים חשובים

האופן בו התנהל ארדואן בתחילת המלחמה באוקראינה עזר לבסס קשרים נרחבים יותר עם פקידים מערביים, כולל שיחת טלפון מנשיא ארה"ב ג'ו ביידן. אבל כל רצון טוב שהצליח ארדואן לעורר מהשלבים המוקדמים של המשבר באוקראינה נעלם במאי, כשאמר שלא יאשר את הצטרפות שבדיה ופינלנד לנאט"ו, ובכך איים למסמס שינוי היסטורי באסטרטגיית הביטחון האירופית.

ארדואן האשים את שתי המדינות הנורדיות בתמיכה במיליציות כורדיות המוגדרות גם על ידי טורקיה וגם על ידי אירופה כארגוני טרור. שבדיה האשימה את טורקיה בהפצת מידע שגוי. שתי המדינות הנורדיות הבטיחו לפתור את הסכסוך דרך דיאלוג.

ארדואן פועל בהתאם למדיניות טורקית ארוכת שנים, המתלוננת על הגיבוי שמעניקות ממשלות מערביות למיליציות כורדיות בטורקיה, שהן חלק מהמערכה בתמיכת ארה"ב נגד ארגון המדינה האיסלאמית.

הממשלה הטורקית מעורבת גם במלחמה הולכת וגוברת נגד מפלגת הפועלים של כורדיסטאן - ארגון שגם בטורקיה וגם בארה"ב נחשב לארגון טרור. לאחרונה הפציצה טורקיה מקומות מסתור של הארגון בצפון עיראק. ארדואן גם מאיים לפתוח במבצע צבעי חדש נגד מיליציות כורדיות בסוריה, למרות התנגדות אמריקאית.

נלחם על תדמית "המנהיג הבינלאומי"

בינתיים, הנשיא הטורקי ממשיך לשחק תפקיד מפתח בסדרה של משברים בינלאומיים אחרים, כולל שיחות עם רוסיה ועם אוקראינה על הקמת מסדרון בטוח לייצוא מזון בים השחור. במסגרת ההצעה ספינות קרב טורקיות יגנו על נתיב לספינות אזרחיות הנושאות תבואה ומוצרי מזון אחרים - חלק משמעותי מהמלאי של העולם כולו - מאוקראינה דרך הים השחור.

בסופו של דבר, ארדואן יכול לגרוף רווח פוליטי מהעימות עם נאט"ו אפילו אם יחליט לסגת ולקבל את חברותן של שבדיה ופינלנד בברית ויקבל מהן רק ויתורים מינימליים, אומרים אנליסטים. על ידי שימוש בתקשורת הטורקית שהוא ומפלגתו שולטים בה, הוא עדיין יכול לתאר עצמו כמנהיג ברמה עולמית המגן על האינטרסים של טורקיה.

"אפילו אם ייסוג לבסוף, לקהל שלו לא אכפת", אמר אוזגל. "זו הדרך בה ארדואן משחק את זה, לפעמים מאוד בהצלחה".