קרנות הנאמנות בשיא פדיונות של שנתיים. ומי דווקא גייסה מאות מיליונים?

תעשיית קרנות הנאמנות ידועה ככזו המשקפת את "הידיים החלשות" של שוק ההון, שכן הקרנות מציעות למשקיעים בהן אפשרות נזילות יומית, ומוחזקות בעיקר בידי הציבור הרחב (משקיעים פרטיים). משכך, לא פעם משקפות הקרנות את התגובה האמוציונלית של הציבור לאירועים בשוק, דוגמת עצבנות בעקבות ירידות בבורסה, שבעטיה הוא ממהר למכור את החזקותיו.

בעבר נראו פדיונות בסכומים עצומים בשוק הקרנות המקומי כששוקי ההון נסחרו במגמה שלילית. גם חודש מאי האחרון, שהיה תנודתי מאוד בשווקים, הוביל לפדיונות משמעותיים של 4.2 מיליארד שקל בתעשיית הקרנות, אך אין ספק כי מדובר בסכומים נמוכים בהרבה מאלה שהתרגלנו לראות במשברים קודמים.

כך לדוגמה, ב-24 בינואר השנה, בשל החשש מפלישה רוסית לאוקראינה, שנוסף לחששות מפני העלאת הריבית בארה"ב (שהתאמתו בתוך זמן קצר), איבדו קרנות הנאמנות ביום אחד 6 מיליארד שקל מנכסיהן. ב-15 במרץ 2020, עם פרוץ הקורונה, נפדו יותר מ-10 מיליארד שקל ביום אחד מהקרנות, כך שבהיבט הזה ניכר כי המשקיעים המקומיים "התבגרו", וכי אינם ממהרים למשוך את כספם.

במאי האחרון ירד בסך הכול היקף תעשיית קרנות הנאמנות (מנוהלות ומחקות) ב-17 מיליארד שקל, רובם בשל ירידת ערך על רקע הירידות החדות שנרשמו בשוק הישראלי. מדדי המניות בישראל רשמו ירידות בשיעורים של 4.5%-7% ובמדדי האג"ח הקונצרניות המובילים נרשמו ירידות של עד 3%.

מתחילת השנה ירד היקף נכסי הקרנות בכ-31 מיליארד שקל (מסכום זה פדיונות של 6.6 מיליארד שקל), והם הסתכמו בסוף מאי ב-368 מיליארד שקל.

טמיר שפירא, מנכ"ל אילים קרנות נאמנות, הסביר בחודש שעבר כי "ניתן לראות יציבות בהיקף הנכסים המנוהלים בתעשיית קרנות הנאמנות בארץ, וזאת כתוצאה מהתבגרות של ציבור המשקיעים ביחס למשברים קודמים, ופעילות הסברה המבוצעת על ידי יועצי ההשקעות בבנקים.

"ההבנה כי בחינת הביצועים בתיקי ההשקעות של הציבור צריכה להיות מבוצעת לאורך תקופות זמן ארוכות יותר ממה שהיה נהוג בעבר הולכת ומתחדדת, בעיקר בשל התנודתיות הגבוהה בשווקים בטווחים הקצרים, ונתמכת גם על ידי עדכון שבוצע לאחרונה במערכות הדירוג של קרנות נאמנות בבנקים השונים, שבהן הוארכה תקופת המדידה של ביצועי הקרנות", אמר שפירא.

פדיונות נמוכים יותר בקרנות הסל ובמחקות

הפדיונות בחודש שעבר התמקדו בקרנות מנוהלות (מסורתיות וכספיות) והסתכמו בכ-3.8 מיליארד שקל. בקרנות המחקות ובקרנות הסל הפדיונות היו נמוכים יותר, בעיקר בזכות גיוס חריג של כ-2 מיליארד שקל שביצעה חברת קסם מבית אקסלנס, בקרנות הסל המתמחות במניות בישראל. בנטרול עסקה זו, פדו קרנות הסל כמיליארד שקל בחודש האחרון. 

  

כך, קסם היא המגייסת הגדולה של החודש, עם גיוס בכל סוגי הקרנות של 1.3 מיליארד שקל, כאשר מלבדה רק פורסט (125 מיליון שקל) ותמיר פישמן (54 מיליון שקל) סיימו את החודש עם גיוסים.

מהצד השני, מיטב דש היא הפודה הגדולה של מאי, עם פדיונות בסך של 1.15 מיליארד שקל, וכ-2 מיליארד שקל מתחילת השנה, ואחריה אלטשולר שחם, שממשיכה בפדיונות הגדולים עם קצת יותר ממיליארד שקל בחודש שעבר ובסך הכול כ-5 מיליארד שקל מתחילת השנה.

תל אביב נדבקה בירידות, אך עדיין בולטת

מאי היה חודש הפוך. השוק הישראלי הצטרף רק בחודש האחרון לגל הירידות העולמי במניות ובאג"ח, ובמהלך החודש באה העלאת ריבית חדה מהצפוי והעצימה את המגמה. מנגד, בעולם, אחרי שבעה שבועות רצופים של ירידות חדות, מחק תיקון אגרסיבי בשבוע האחרון כמעט את כל הירידות של החודש, והוביל לעליות גם בשוק הישראלי, אם כי כאן לא נמחקו כל הירידות. השוק הישראלי עדיין שומר על תשואת יתר מתחילת השנה, וייתכן כי זהו אחד ההסברים לכך שהפדיונות בתעשיית הקרנות היו נמוכים יחסית למה שראינו במצבים דומים בעבר.

הנאסד"ק סגר את חודש מאי בירידה קלה של 2%, אחרי שבאפריל ירד מעל 13%. ה-S&P 500 סיים את מאי ללא שינוי, אך לאחר שבמהלך החודש השלים לרגע אחד ירידה של 20% מתחילת 2022. המדד ירד כ-13% מתחילת שנה.

  

מנגד, בישראל ירד במאי ת"א-35 ב-5.7%, אך מתחילת השנה הוא בירידה צנועה של 3.5%. ת"א-125 איבד בחודש שעבר 6.8%, ומתחילת השנה הוא בירידה של 4.1%. למעט סקטור הנפט והאנרגיה, שהמשיך לעלות במאי בעוד כ-2.1%, כל המדדים בבורסה סיימו את החודש שעבר בטריטוריה שלילית.

גם במדדי האג"ח הישראליים נרשמו החודש ירידות, בעיקר במדדים הצמודים, על רקע עליית הריבית החדה מהצפוי ועל רקע הנחישות של בנק ישראל להיאבק להורדת האינפלציה. תל בונד 20 ירד החודש כ-3.6% בעוד שהתל בונד השקלי ירד רק 1%. מתחילת השנה כל המדדים ירדו בשיעורים של בין 4.5% ל-7%. ירידות מתונות יותר נרשמו באפיקים הממשלתיים, כאשר רק בצמוד ממשלתי 0-2 בולטת עדיין תשואה חיובית מתחילת השנה.

הדולר המשיך להתחזק החודש מול השקל בעוד 1.1%, ומתחילת השנה כבר השלים עלייה של מעל 7%. הדולר ממשיך להתנהג בקורלציה הפוכה למגמה בשווקים: כאשר השווקים ירדו הדולר התחזק, וייתכן שמסיבה זו משקיעים רבים מכניסים אותו לתיק ההשקעות כיום.

התשואות השליליות הגיעו גם למנייתיות

בזכות עוצמתו של שוק המניות בישראל בארבעת החודשים הראשונים של 2022, בלטו בתקופה זו כל הקטגוריות עם הרכיב המנייתי, אבל במאי השתנתה התמונה. התשואות החציוניות בכל הקטגוריות היו שליליות בחודש שעבר, ובכולן התשואה מתחילת השנה שלילית גם היא, כולל קטגוריית מניות ישראל, שבלטה עד לחודש אפריל.

כך למשל, התשואה החציונית בסקטור מניות ישראל בחודש מאי עמדה על שיעור שלילי של 8%, ומתחילת השנה על שיעור שלילי של 6.3%. סקטור מניות חו"ל רשם במאי תשואה שלילית של 4.1%, אך מתחילת השנה התשואה החציונית הייתה שלילית בשיעור של 12.5%.

הסקטור היחיד ששמר על תשואה חיובית הן במאי והן מתחילת השנה הוא אג"ח חו"ל חשוף מט"ח, עם תשואה של 0.2% במאי ו-0.5% מתחילת השנה.

גם יתר הסקטורים של האג"ח הראו תשואות סבירות ביחס לעולם המניות. קרנות אג"ח מדינה רשמו במאי תשואה שלילית של כ-1.5% ואג"ח כללי ללא מניות רשמו תשואה שלילית של 1.6%. מתחילת השנה רשמו שני הסקטורים תשואה שלילית של 3.6% ו-4.2%, בהתאמה.