יו"ר הפד לשעבר ברננקי: "האינפלציה בארה"ב לא תגיע לרמות ההרסניות של שנות השבעים"

האינפלציה בארה"ב נמצאת בחודשים האחרונים ברמות שיא. ב-12 החודשים שהסתיימו באפריל, קצב עליות המחירים עמד על 8.3%, רמות שלא נראו 40 שנה. הזינוק באינפלציה הביא רבים להשוואה בין המצב הנוכחי להתפרצות האינפלציה של שנות השבעים. אבל פרופ' בן ברננקי, יו"ר הפדרל ריזרב לשעבר, סבור אחרת. לדבריו "אנחנו לא קרובים כרגע לאינפלציה הגדולה של שנות השבעים" , ויש סיבות שמשכנעות אותו שארה"ב גם לא תחזור לאותו מצב. 

 יו''ר הפד לשעבר פרופ' בן ברננקי בשיחה עם פרופ' מרטין אייכנבאום מאוניברסיטת נורת'ווסטרן, בכנס מכון אהרן / צילום: גלעד קולרציק

ברננקי, שעמד בראש הפד בין 2006 ל-2014, אמר את הדברים בכנס השנתי של מכון אהרן למדיניות כלכלית, באוניברסיטת רייכמן. בשיחה שניהל עם פרופ' מרטין אייכנבאום מאוניברסיטת נורת'ווסטרן, הזכיר ברננקי ש"האינפלציה הגדולה של שנות השבעים היתה גדולה והרסנית. היא נמשכה 14 שנה, והגיעה בשיא ל-13%, היו אז שני מיתונים גדולים ושניים קטנים, ושוק המניות ירד  40% באותו עשור. זו היתה אפיזודה מאוד גרועה, ובינתיים לא ראינו שום דבר כזה - יש שוק עבודה חזק, היתה לנו התאוששות כלכלית טובה."

במבט קדימה, אומר ברננקי יש גם שתי סיבות מרכזיות להאמין שהסיטואציה של שנות השבעים גם לא תחזור על עצמה. הראשונה היא הפוליטיקה - בשנות השישים והשבעים הפוליטיקאים, גם בבית הלבן וגם בקונגרס, התנגדו להעלאת ריבית. ואילו כיום הפוליטיקה שונה: "יש תמיכה חזקה בהורדת אינפלציה , העצמאות של הפד הרבה יותר מבוססת, וגם הנשיא ביידן וגם הקונגרס תומכים בעצמאות הפד". בנוסף, מזכיר ברננקי, בשנות השבעים בפד סברו שהאינפלציה נגרמת בעיקר מהתנהגות התאגידים החזקים ואיגודי העובדים, שמנצלים את כוחם לעליות מחירים ושכר. כיום, להבדיל, "הפד כבר לא מאמין שאנשים אחרים צריכים לטפל באינפלציה - אלא הולך להוביל את המאבק באינפלציה". הפד כבר העלה את הריבית השנה ב-0.75%, ולפי ברננקי "כל עוד הפד נחוש ומשדר את הרצון ללחום באינפלציה הוא לא אמור להיתקבל באותם קשיים מול פסיכלוגיית האינפלציה כמו בשנות השבעים" .

מה עומד מאחורי התפרצות האינפלציה הנוכחית? לפי ברננקי התשובה הלא מפתיעה היא המפגש בין הביקוש להיצע. הוא מזכיר את התגובה החזקה של הפד, שהוריד את הריבית לאפס ואז החל לרכוש ניירות ערך בשווקים, את תוכניות הסיוע התקציבי של ממשלי טראמפ וביידן, שהגיעו ליותר מחמישה טריליון דולר, בהשוואה ל-800 מיליארד דולר לאחר המשבר הפיננסי של 2008, וגם את החסכונות שאגרו האמריקאים שהסתגרו בבתיהם בזמן המגיפה. כל אלה הובילו להרבה כוח קנייה שהצטבר בידי הצרכנים האמריקאים.

אבל האם חוזקם של הביקושים הוא שהוביל לזינוק במחירים? "יש כלכלנים שאומרים שזה הסיבה לאינפלציה. אני לא מסכים עם זה", אומר ברננקי, ייתכן שבהתייחסות לעמדה אותה מציג שר האוצר האמריקאי לשער, פרופ' לארי סאמרס. "אם מצב ההיצע היה נורמאלי, אז זינוק בביקושים היתה דוחפת אותו מעל לפוטנציאל הנורמאלי שלו - אבל זה לא קרה. למעשה אנחנו מעט מתחת לפוטנציאל. וגם במדינות אחרות שבהן לא היה את תוכניות ההוצאה שלנו חוות אינפלציה גבוהה - באירופה יש אינפלציה של 8%". 

במקום זאת, מדגיש ברננקי, "יש גורמי היצע שדוחפים את האינפלציה הזאת, רובם קשוורים למגפה" - והוא מפרט שורת גורמים מוכרים, כמו המשבר בשרשראות האספקה, וצווארי בקבוק בייצור השבבים. בנוסף, "עדיין חסרים בארה"ב 2.5 מיליון עובדים בהשוואה למגמה". כשלכל אלה, אומר ברננקי, צריך להוסיף את "העלייה במחירי האנרגיה והמזון, חלקה בגלל המלחמה באירופה, וחלקה בגלל מזג האוויר".

"מה הפיתרון?", שואל ברננקי ומיד עונה: "הפיתרון הרגיל. הפד לא יכול לעשות שום דבר לגבי שרשראות האספקה או מחירי הנפט. הוא יכול להשתמש בשערי ריבית גבוהים יותר ובהקטנת המאזן שלו כדי להוריד את הביקושים כך שיהיו תואמים להיצע הזמין. וכל עוד תנאי ההיצע ישתפרו עם הזמן, בסופו של דבר בשנתיים הקורובות נחזור למשהו יותר נורמלי מבחינת האינפלציה".

מבחינת הפד, הסביר ברננקי, לא דרושים כרגע צעדים מעבר להעלאת ריבית וצמצום המאזן שלו. "אין בשלב הזה שום דבר יוצא דופן מעבר לשיפוט הקשה כמה מהר וכמה רחוק צריך להעלות את הריבית כדי להגיע למה שהיו"ר פאוול מכנה 'סוג של נחיתה רכה'. כלומר ולהחזיר את הכלכלה לנתיב צמיחה יציב עם האינפלציה קרובה ליעד".

בדבריו, ברננקי התעכב ארוכות על הצורך לשמור על היציבות הפיננסית, כולל הידוק הפיקוח על מערכת 'בנקאות הצללים' שהתפתחה לצד מערכת הבנקאות. 

גם כאשר נשאל על מטבעות הקריפטו, ברננקי השמיע דברים ברוח דומה. לדבריו, "אין ספק שצריך לפקח על מטבעות קריפטו". ברננקי הבדיל בין מטבעות בעלי ערך משתנה, כמו הביטקוין , לבין מטבעות 'יציבים", שצמודים למטבע רגיל. "מטבעות כמו הביטקוין לא הוכיחו שיש להם ערך חברתי, וצריך רגולציה חדשה על הביטקוין. יש הרבה הונאות, וחשוב להגן על אנשים. בנוסף רבים מהשימושים בביטקוין הם לא לגיטימיים, כמו חמיקה ממס תוכנות כופרה. אני לא אוהד גדול של ביטקוין".

מטבעות יציבים הם 'יותר מעניינים' לפי ברננקי, והוא רואה שימוש עתידי אפשר למטבעות כאלה, "אולי זה יביא לחדשנות במערכת התשלומים". אבל גם כאן הוא מזהה סיכונים, שהומחשו לאחרונה בקריסות של מטבעות יציבים בולטים. לסיום, ברננקי התייחס לשאלה האם הבנקים המרכזיים עצמם ינפיקו מטבעות דיגיטאליים , וסיפר כי בפד עצמו הדעות חלוקות על התועלת והשימושיות שבכך - ולכן ההחלטה גולגלה לקונגרס. להערכתו, בשל שיקולי תחרות עם סין, ייתכן שהמחוקקים ילחצו על הפד להנפיק מטבע דיגיטלי משלו.