בחודש האחרון חזרו 400 עובדות ועובדי חברת הפינטק Verifone לעבוד מהמשרדים, ונפרדו רשמית ממודל ההעסקה ההיברידי שהוטמע עם פרוץ מגפת הקורונה. לדברי סמנכ"לית משאבי האנוש בחברה, אורנית ברנדס, החזרה הייתה הדרגתית ונעשתה בשיתוף העובדים והמנהלים.
"לפני מעט יותר מחודשיים התחלנו להכין את כולם לכך שחוזרים למשרדים לחמישה ימים, מתוך הצורך בהווי משותף ושיפור סיעור המוחות. ההתנהלות שלנו, וזה נכון בכל מדינה שבה אנחנו פועלים, היא מאוד משפחתית, והיה לנו צורך לשוב ולהיפגש. בכל שלב התקיימה הכנה מוקדמת לעובדים, וגם כשחזרנו ליומיים-שלושה תקשרנו את זה, בין אם ב'טאון הול' (מפגש של כל החברה בזום - ש"ד) ובין אם בישיבות. היה לנו ברור שזה משהו שקשה לבלוע. לכאורה זה לחזור 'אחורה', אבל מבחינתנו זה הכי נכון מקצועית וחברתית. כדי לדרבן הגעה קיימנו אירועי חברה. חיפשנו בכל דבר סיבה למסיבה, והפידבק שקיבלנו היה נהדר".
נתקלתם בהתנגדויות?
"היו התנגדויות, כי העובדים שלנו רואים מה קורה בשוק. לכל שינוי יש התנגדויות, אבל היום הן כבר נעלמו. אנשים מבינים את התועלת ומרגישים את החיבור".
עם זאת, אומרת ברנדס, אפקט העבודה ההיברידית לא לגמרי נעלם. "היום קל לנו יותר לשחרר. אם מישהו צריך לעבוד מהבית, נהיה הרבה יותר גמישים מכפי שהיינו בעבר. פעם זה היה מוזר. היום הגמישות טבעית. אנחנו יותר גמישים, אפילו בשעות שבהן באים והולכים. מסתכלים יותר על תפוקה".
על האיש העשיר בעולם אילון מאסק, שקרא בטוויטר לכל עובדי טסלה לשוב למשרדים, יש לברנדס ביקורת. "דברים כאלה חשוב לתקשר נכון, ובטח שלא לעשות מהרגע להרגע. חייבים הכנה. גם המעבר לעבודה מהבית בתחילת הקורונה היה קשה מאוד בהתחלה, ורק אחרי כמה חודשים הוא נעשה טבעי. עם הכנה והדרגתיות קל יותר לבלוע את השינוי".
אורנית ברנדס / צילום: נופר חסון הנדלמן
חברה נוספת שעשתה את הצעד היא קבוצת הייעוץ תפן. לדברי המנכ"לית מלי ביצור פרנס, "בקורונה עברנו לעבודה כמעט מוחלטת מהבית, אפילו פיתחנו כלים לאבחונים באמצעות מצלמות, אבל באחרונה קיבלנו החלטה לחזור למשרדים. באופן מפתיע, גילינו שעובדים בתחומי הטכנולוגיה, האוטומציה ותעשייה וניהול רוצים להרגיש יחד. חלק ממה שמייחד חברות ייעוץ זה חשיבה משותפת. הרגשנו שהעבודה מרחוק פחות מתאימה לנו". עם זאת, היא מדגישה, לכל כלל יש יוצא מהכלל, ולכן "אנחנו עדיין מאוד רגישים לצרכים ולבקשות מיוחדות".
לא ממהרים להתחייב על היברידיות בחוזה
הציוץ של מאסק ספג כצפוי ביקורת רבה, ואולי זו גם הסיבה שהיה לא קל למצוא חברות כמו וריפון ותפן, שידברו בגילוי לב על החזרה למשרד. הגיעו אלינו כמה שמות של חברות הייטק ששקלו צעד כזה, אולם הן העדיפו להישאר מתחת לרדאר ולא לדבר על כך. לא מן הנמנע שהתחרות הקשה על עובדים היא תמריץ להצניע הצהרות ארגוניות כאלה. השאלה מה יקרה אם המשבר הנוכחי בענף ההייטק יחריף נותרה פתוחה.
"אנחנו עובדים מול 700 סטארט-אפים, אז יש לנו ראייה רחבה לגבי תהליכים שקורים בשוק", אומרת שירי וקס, מנכ"לית חברת ההשמה גוטפרנדס. "ב-2020-2021 המנהלים האדירו את העבודה מהבית והתגאו בכך שהתפוקה נשארה גבוהה תוך חיסכון אדיר בעלויות, והם היו גמישים בתנאי ההעסקה. ב-2022 אנחנו חווים שינוי דרמטי בשטח. פונים אלינו עוד ועוד מנהלי פיתוח ומנכ"לים שמתייעצים אם ניתן להחזיר את העובדים לחמישה ימים במשרדים".
לדברי וקס, "מאסק אמר בציוץ מה שהרבה מנהלים חושבים ולא מעיזים להגיד. מנכ"לים חווים ירידה במחוברות של העובדים שגורמת לעזיבות ומאשימים את העבודה מרחוק". המצב הופך מורכב במיוחד לאור העובדה שהעובדים, לפי וקס, לא מסכימים להגיע למשרד יותר מפעמיים-שלוש בשבוע. חברות שמתעקשות על עבודה מהמשרדים מפספסות טאלנטים טובים בגלל חוסר גמישות".
משרדי וריפון, לפני החזרה למשרד / צילום: יח''צ
וקס מעריכה שבעוד חמש שנים שוק העבודה יישאר היברידי. "את מה שעשתה הקורונה למשרדים ולפקקים אי-אפשר להעלים. אני חוזה שזה יישאר באמצע הדרך: שילוב של עבודה מהבית ומהמשרדים ולא מעבר ל-FULLY REMOTE. אבל כיוון שהמצב נפיץ ודינמי, אני לא חושבת שעבודה היברידית תיכנס באופן גורף לחוזי העסקה, זה תלוי בחברה, במנהל, בצוות ובעובד".
טל טרוסמן, מנהלת חטיבת השמה בחברת ההשמה אתוסיה, אומרת שרוב החברות התקבעו על מודל עבודה היברידי, אבל "הן לא מכניסות את זה לחוזה. המנכ"לים יכולים להחליט שממחר כולם חוזרים לעבוד מהמשרדים".
שוק בצומת דרכים
במאבק הכוחות בין העובדים שמעדיפים לרוב את המודל ההיברידי למעסיקים שמרגישים יותר בשליטה כאשר עובדיהם במשרד, עדיין לא ברור מי ינצח. ד"ר גלית דשא, יועצת אסטרטגית לחברות בתהליכי שינוי ארגוני ו- DEI , אומרת שתרבות העבודה מהמשרד טבועה בנו כישראלים. "גם בתרבות וגם בחוק מודדים עבודה לפי שעות", היא אומרת. "זה מגיע מתרבות שבה העבודה נמדדת בנראות ולאו דווקא לפי ביצועים, וזה נכון גם בזירות שחושבות שהן לא עושות את זה. נוסף על כך, אנחנו מייחסים חשיבות מאוד גדולה, ולדעתי בצדק, לאינטראקציות אנושיות. תפיסה תרבותית ותיקה לא תשתנה גם אחרי שנתיים של קורונה".
על הציוץ של מאסק אומרת דשא שמדובר בסיפור אחר של שליטה. "מאסק הוא דוגמה מוקצנת ומטורללת לחוסר יכולת של מנהלים למדוד תפוקות. למידה כזו לא מתרחשת בשנתיים, ואין משהו אחד נכון - אי-אפשר לתת לכל החברות פתרון מדף".
יקי חלוצי, יו"ר איגוד עובדי הסלולר, האינטרנט וההייטק בהסתדרות החדשה, נתקל באחרונה לא מעט בשאלת העבודה ההיברידית. לדבריו, "עבודה מהבית, בטח בתעשיית ההייטק, נחשבה לגיטימית עוד קודם לקורונה והמגפה רק פתחה את הסכר. חלק מהמעסיקים הבינו שזה מגביר את הפריון וחוסך עלויות כמו חשמל ושכירות. כך שביחסי עבודה קיבוציים, אבל גם פרטניים, עבודה היברידית המעוגנת בחוזה היא מתבקשת.
"אנחנו נמצאים בצומת הדרכים של אחרי הקורונה. ההיברידיות כבר לא הכרח, ובשוק של תחרות על עובדים מעסיקים שיבחרו לחזור למשרד יצטרכו לעשות את זה בדרך נכונה". הוא מאמין שגם אם ענף ההייטק יחווה קשיים, העבודה ההיברידית תמשיך באופנים שונים.
האם חזרה למשרד היא הרעת תנאים?
עו"ד ענת גוטמן, מנהלת מדור בלשכה המשפטית לאגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות החדשה, ממליצה לחברות שמעוניינות לשנות את מדיניות ההעסקה שלהן לעשות זאת דרך משא ומתן אם יש הסכם קיבוצי וארגון עובדים יציג או לבצע בדיקה מול כל עובד במקרה שאין ארגון כזה.
לדבריה, ייתכן שבמקרה של עובד שהתקבל בתנאי עבודה היברידית, הנחשבת הטבה בשוק, השינוי ייחשב הרעה מוחשית ולכן חשובה ההסכמה למהלך. "חוזה יכול להתקיים גם דרך עצם התנהלות. אמנם ההסכמה הכי טובה היא בכתב, אבל גם התנהלות של צדדים יוצרת הסכמה. הייתי בודקת לעומק איך התבצע נוהל העבודה, מה נאמר לעובדים, ורק אחר כך מציעה איך להתנהל. קשה לקבוע שמדובר בהרעת תנאים ללא ייעוץ משפטי קונקרטי. עם זאת, בהנחה שהמעבר למודל היברידי קרה אך ורק בגלל הקורונה, ייתכן שאפשר לעשות את השינוי חזרה". בכל מקרה, היא אומרת, מעסיק חכם בצע סקר בקרב העובדים כדי לדעת להיכן נושבת הרוח.
עו"ד נטע ברומברג, ראשת מחלקת דיני עבודה בברנע ג'פה לנדה, מציעה גם היא לחברות שרוצות לחזור למשרדים לעשות זאת בשקיפות ובהגינות. "גם השינוי החוזי צריך להיות היברידי וגמיש. אני ממליצה לקבוע חזרה מדורגת. הקורונה לימדה אותנו להיות קשובים לכל עובדת ולכל עובד ולמצוא להם דרך חזרה נכונה".
יש חברות שלא חוזרות למשרדים אבל נמנעות מלהכניס את העבודה ההיברידית לחוזי ההעסקה?
"יש ויש. בסופו של דבר שיקול הדעת הניהולי הוא של המעסיק. גם 'תן ביס' לא תמיד נכנס לחוזה. כל חברה לגופה. השוק השתנה וההתנהלות החוזית תשתנה יחד איתו. ייתכן שכעת יש שינוי נסיבות ומותר למעסיק להגיד שחוזרים לעבוד מהמשרד, ובנסיבות מסוימות אפשר לשנות גם תנאים שנמצאים בחוזה. מעבר לכך, לא כל שינוי בתנאים הוא הרעה בתנאי העבודה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.