חברות סייבר הישראליות הובילו בימי השגשוג של השנה שעברה את סיבובי הגיוס בעלי השווי המופלג ביותר בתעשייה, ועוררו לא אחת סימני שאלה בדבר המהות שמאחוריהן. וויז, למשל, שילשה את ערכה בתוך קצת יותר מחצי שנה וגייסה הון לפי שווי של 6 מיליארד דולר, בעוד שסניק הגדילה את השווי שלה מקצת יותר ממיליארד דולר עם פרוץ מגפת הקורונה ל- 8.5 בסוף שנת 2021.
● לחברת המחקר IVC יש חדשות טובות ופחות טובות להייטק הישראלי
● המחקר שמפריך את המיתוס שכל יזם סטארט-אפ צריך מייסד שותף
● המשבר בהייטק: קרן ענק חותכת בחצי את ההשקעות בסטארט־אפים
החברות אמנם התפארו בשווי הגיוס אליו הן הגיעו, אך סירבו למסור נתונים באשר להכנסותיהן, נתון אשר עשוי לסייע ולאמוד את המכפיל לפיו הם גייסו, ולהשוות אותו למקובל בשוק ההון. כעת חושף אתר הטכנולוגיה "דה אינפורמיישן" את רשימת "חברות הסייבר המוערכות יתר על המידה", לדבריו, כאשר מתוך חמש חברות, מככבות בה שלוש ישראליות: וויז, אקסוניוס וסניק.
וויז: מכפיל של פי 150 על ההכנסות
על פי דה אינפורמיישן, קצב ההכנסות השנתי של וויז (Wiz), סטארט-אפ אבטחת שרתי הענן של אסף רפפורט, עמד בסמוך לגיוס שנסגר בסוף 2021 על כ-40 מיליון דולר. הכנסות אלה העניקו לחברה מכפיל של פי 150 בשווי, היקף דמיוני כמעט, ודאי ביחס לשווי של חברות הסייבר כיום.
אבל הימים של סוף 2021 האירו פנים לחברות הסייבר הנסחרות, כאשר מניית סנטינל וואן וקראוד סטרייק טיפסו למחירי שיא. לשם השוואה, סנטינל, שכיום נסחרת לפי שווי חברה של 6.7 מיליארד דולר, נסחרה בדצמבר בשווי של 13.3 מיליארד דולר. אלא שהכנסות סנטינל וואן עמדו בשנת הכספים האחרונה על 200 מיליון דולר, כלומר היא נסחרת כיום במכפיל של פי 34 בלבד על ההכנסות. קראוד סטרייק נסחרת לפי שווי של פי 30 על ההכנסות השנתיות.
ללא ספק וויז היא פנומן ישראלי, חברה שלפי הדיווחים קצב הגידול בהכנסות שלה הוא הגבוה בתעשייה הישראלית. אם המגמה תימשך, סביר שוויז תוכל להעלות את השווי שלה וליהנות מהאטת התחרות מול חברות שאולי יזכו למעט פחות הצלחה. יחד עם זאת, לא בטוח שהיא תוכל לעשות זאת באותו מכפיל ההכנסות של 2021.
אקסוניוס: מכפיל של פי 87 על ההכנסות
הכנסותיה של חברת הסייבר אקסוניוס עמדו במרץ 2022 על 30 מיליון דולר, מה ששיקף לה בעת גיוס 100 מיליון הדולר אז מכפיל של פי 87 על קצב ההכנסות השנתי (ARR). הגיוס שנערך לפני שלושה חודשים, שיקף לחברה שווי של 2.6 מיליארד דולר אחרי הכסף. מאז, לפי ההערכה, הכנסותיה חצו את רף 50 מיליון הדולר בשנה וצפונה מכך. על פי החברה, קצב ההכנסות ב- 2021 גדל פי 2.5.
נופש עובדי חברת אקסוניוס בברצלונה / צילום: תמונה פרטית
אקסוניוס, שנבחרה לרשימת 10 הסטארט-אפים המבטיחים של גלובס לשנת 2020, הוקמה על ידי שלושה יוצאי יחידת 8200 -עופרי שור, דין זיסמן ואבידור ברטוב -שהכירו במהלך שירותם הצבאי. היא מתחרה בארמיס הישראלית ופעילה בשוק הגנה על מחשוב המחובר לרשת. בעוד ארמיס סורקת את תעבורת הרשת של הארגון כדי לזהות את המכשור המחובר בזמן אמת, אקסוניוס מתחברת למערכות מידע שונות ומנטרת איומים מתוך נתוני ההתחברות אליהן.
סניק: מכפיל של פי 85 על ההכנסות
חברת הסייבר הישראלית בעלת השווי הגבוה ביותר היא סניק, אבל לא בלי סיבה; לפי "דה אינפורמיישן", קצב ההכנסות השנתי בעת הגיוס בינואר האחרון שהובילה בין השאר קרן טייגר גלובל עמד על 100 מיליון דולר, כך שהשווי לפיו גייסה אז, 8.5 מיליארד, שיקף לה מכפיל של פי 85 על ההכנסות. שנה קודם לכן, הוא עמד על 40 מיליון דולר, כך שהחברה הכפילה פי 2.5 את קצב ההכנסות השנתי שלה, נתון מרשים ביותר.
סניק פיתחה מערכת שמאתרת ליקויי אבטחה והפרת רישוי בקוד ומתקנת אותם בהתבסס על מאגר מידע של חולשות. המערכת שלה יודעת גם ללמוד מדיווחים על ליקויים, חולשות ופרצות מצד מפתחי התוכנה ולהשתפר באמצעות טכנולוגיה של למידת מכונה. הדבר מאפשר למפתחים ולאנשי המערכת (DevOps) לוודא שהקוד שהם כותבים הוא מאובטח ופועל כראוי מבלי להפריע לרצף עבודתם.
עובדי סניק / צילום: Snyk
היא הוקמה ב-2015 על ידי נשיא החברה גיא פודחרני שמכר כמה שנים לפני כן את בלייז לענקית האמריקאית אקמאיי, יחד עם דני גרנדר ואסף חפץ. סניק בחנה גם הנפקה, אך שווי גבוה מאוד שנופק לה בינואר, בצירוף שוק דובי, הביא אותה לדחות לעת עתה את תוכניותיה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.