לסבא"א נפל האסימון, אבל במערב ממשיכים לחתור להסכם גרעין עם איראן

השבוע העניק ראש המל"ל לשעבר, מאיר בן שבת, ראיון בלעדי לגלובס. בן שבת, המשמש כיום כחוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), הציג את התזה שלו. לדבריו, ניתן להכריח את איראן לעזוב את תכניתה הגרעינית באמצעות לחץ מדיני, כלכלי וגם צבאי. בניגוד לדעת אחרים, הוא סבור שאפשר לערער את המשטר באיראן, והצורך בהישרדות יביא אותם לוויתורים בסוגיית הגרעין.

ביום רביעי נעשה צעד חשוב בכיוון הזה. מועצת הנגידים של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) החליטה לדרוש מאיראן לחדש את שיתוף הפעולה עם פקחיה. בין השאר, סבא"א דורשים מאיראן לענות על השאלות בנוגע לשלושה אתרים לא מדווחים שבהם נמצאו עקבות של תכנית גרעינית לרבות עקבות אורניום. לפי פרסומים שונים, איראן הונתה את הפקחים ואת מדינות המערב גם במהלך הסכם הגרעין, וגורם מדיני בכיר אמר לגלובס שסוף סוף למערב נפל האסימון. לדבריו, חלק חשוב מהמידע על מעללי איראן הגיע מישראל, הן על התקופה טרום הסכם הגרעין, והן על ההטעיות לאחר חתימת ההסכם.

נפילת האסימון התבטאה אתמול בהחלטה של מועצת הנגידים של סבא"א - הגוף העליון של הסוכנות, שהתקבלה ברוב סוחף. ייתכן שבסופו של תהליך איראן - הנשלטת על ידי הזרם היותר שמרני של האייטולות - לא תשתף פעולה, והנושא יובא למועצת הביטחון. זו יכולה להטיל עוד עיצומים חריפים על איראן, אלה שמשתקים את כלכלתה, ומביאים לערעור היציבות במדינה.

בתגובה, האיראנים סגרו את מצלמות סבא"א באתרי הגרעין המוכרים והכריזו שיקימו עוד צנטריפוגות להעשרה.

אולם, במקרה שטהרן תמשיך לא לשתף פעולה, אך תסיר את דרישתה להוצאת משמרות המפכה מרשימת ארגוני הטרור - מדובר בתוצאה שתהיה פחות חיובית לישראל. במקרה כזה, ארצות הברית ככל הנראה תחזור להסכם הגרעין. לפי גורם מדיני בכיר, באופן פרדוקסלי, למרות חוסר האמון של מדינות המערב באיראן וההבנה שהיא שיקרה לאורך הדרך, הן יסכימו לוותר על עיצומי הגרעין שהוטלו בתקופת טראמפ. לדברי אותו גורם, בהסכם המוכן שנמצא כבר השולחן, איראן קיבלה את כל מה שרצתה ומעבר, ועם זה יש בו כלי פיקוח מוסכמים חמורים.

בעוד שבישראל מודאגים, בארצות ברית, בריטניה, צרפת וגרמניה מושכים בכתפיים. השורה התחתונה תהיה הסרה של עיצומים שתאפשר לאיראן להחזיר למשטר שלה את האוויר ואת המיליארדים. אלה ישמשו בחלקם להאצת תכניות צבאיות, להגברת הסיוע לחיזבאללה ולארגוני הטרור ברצועה, וכמובן בהסתרת המשך פרויקט הגרעין.

הקשיים בלשכת בנט

הטלטלות שחלו בלשכת ראש הממשלה והעזיבות המהדהדות של דמויות חשובות באקווריום בעיצומו של המשבר הפוליטי, הכריחו את נפתלי בנט לנסות להביא מינויים מהירים. במקביל לניסיונות של בנט להתמודד עם חברי כנסת סוררים, פרץ גל העזיבות של יועציו הבכירים. ראשונה הייתה היועצת המדינית שמרית מאיר, אחריה ראש הסגל טל גן צבי, ומיד אחריו גם העוזרת האישית נעמי ששון. אחרון בסדרה הוא דובר ראש הממשלה, מתן סידי.

הסיבות לעזיבות אידאולוגיות בחלקן, וגם בהשפעת סכסוכים פנימיים. הנקודה החשובה בהן היא תחושת ההתפוררות של הלשכה הכי חשובה במדינה בעיצומם של אירועים כלכליים ומדיניים חשובים. לא מדובר ברכילות, אלא בסימן שאלה ענק אודות יכולתו של בנט לנהל את המדינה.

 ראש הממשלה נפתלי בנט ומזכיר המדינה שלום שלמה / צילום: אוליביה פיטוסי - פלאש 90

בנט ניסה לייצב את המצב על ידי מינויו של עדן ביזמן, מי שהיה משנה למנכ"ל משרד ראש הממשלה, לתפקיד ראש הסגל בלשכה. ביזמן שימש כיועצו הבכיר של בנט במשרד החינוך והיה גם ראש מטהו של מבקר המדינה. בעוכריו גילו הצעיר והיעדר ניסיון ניהול במעמד כה בכיר. מדובר באתגר פוליטי וניהולי כבד, ולא בטוח שיכהן מספיק זמן כדי להוכיח את עצמו.

בהיבט הכלכלי-ניהולי שותף מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יאיר פינס, שמעמדו התחזק. בהיעדר ראש מועצה לאומית לכלכלה, פינס משמש גם כסמכות הבכירה בנושאים הכלכליים ומוביל את הקשר מול משרד האוצר. פינס מרוחק מהפוליטיקה וקשריו הטובים עם בכירי האוצר, גורמי מקצוע ופוליטיקאים, אפשרו עד כה קידום של רפורמות חשובות. אלא שעוד רפורמות רבות שתוכננו במסגרת התקציב הבא - תקועות בשלב זה בשל המצב הפוליטי.

האיש החזק בלשכה כיום הוא ללא ספק מזכיר הממשלה שלום שלמה, שלצד התפקיד הממלכתי הוא בפועל יועץ-על לנושאים פוליטיים ולניהול הקואליציה. שלמה מכיר את בנט שנים ארוכות, ומחזיק בקשרים הדוקים עם כלל מרכיבי הקואליציה. אולם, תפקידו נראה בימים אלה כמי שמנסה להדביק בדבק נייר את החורים שנבעו בקואליציה.

לצד כל זאת, הסוגיה החשובה ביותר היא הניהול הנושאים המדיניים-ביטחוניים. על אלה מופקד כעת עוד איש צעיר יחסית, היועץ לביטחון לאומי, ד"ר איל חולתא. ד"ר חולתא מנותק מהפוליטיקה, ובכך יתרונו הגדול. בדומה לקודמו בתפקיד, סמכויותיו כבדות משקל, והוא כעת מופקד על הקשר עם הבית הלבן, שקודם היו בידיה של שמרית מאיר.

בין השאר, היועץ לביטחון לאומי אחראי על ניהול האסטרטגיה הישראלית בעניין משמרות המהפכה (הצלחה המיוחסת בחלקה למאיר), שכזכור ישארו ברשימת ארגוני הטרור. תחום חשוב נוסף שבו חולתא עוסק הוא הקשר עם מדינות ערב - אלה שנחתמו במסגרת הסכמי אברהם ואלה שבדרך. עזיבתה של היועצת המדינית שמרית מאיר הפכה אותו לבר סמכא הכמעט יחיד בנושאים מכריעים של מדינת ישראל.

בלשכת ראש הממשלה הצביעו בחודשים האחרונים על חילוקי דעות רבים בינו לבין מאיר. בין השאר, יש הטוענים שלמאיר היו סכסוכים גם עם גורמי חוץ, מקצתם בממשל האמריקאי, ועזיבתה תרמה להפיכת חולתא לדמות הדומיננטית. אלא שהתמונה הזו, לטענת גורמים שונים - אינה מדויקת. מאיר הצליחה לטוות קשרים טובים בוושינגטון, ולדברי אחד מהדיפלומטים האמריקאים, היא מטיבה לנתח את העולם הערבי והמזרח התיכון "טוב יותר מרוב מנתחי הסי איי איי". לפי האמריקאים, היא אחראית גם להתקדמות נושא הויזות.

מנגד, חולתא, המתמחה באיראן, פחות עסק במדינות ערב, ולאחר עזיבת מאיר, נוצר חור משמעותי. לכן, לפי גורם המעורב בתחום, במפרץ תמהו על עזיבתה. המבחן הגדול של חולתא הוא ביקורו הצפוי של הנשיא ביידן, והתפירה המתוכננת של הישג מדיני עם סעודיה. אולם בינתיים, ביידן דחה את הביקור, וההישג עדיין לא מגיע לסגירות.
בלשכת בנט מנסים להראות שבתוך האקווריום הדימום הפנימי נעצר, אבל נראה שהדימום הפוליטי נמשך. אם אכן הקואליציה תקרוס, ללשכה עשוי להיכנס ראש ממשלה זמני חדש - יאיר לפיד, ואיתו כוורת חדשה.

טיסות מעל סעודיה?

אחת מהסיבות לדחיית ביקורו של הנשיא ביידן במזרח התיכון היא אי הסכמה של הסעודים לדרישות האמריקאיות. בארצות הברית דורשים להגביר את תפוקת הנפט כדי להתמודד עם מחירי האנרגיה המאמירים. בדרך יש גם עיכובים בניסיון להגיע להסכמות הקשורות לישראל.

אחת ההסכמות, שהיא מתן אפשרות מלאה לכל חברת תעופה (לרבות ישראליות) לטוס מעל סעודיה לכל יעד - כבר התקבלה. עד כה האישור היה לטיסות לאמירויות ובחריין בלבד. המשמעות היא קיצור הדרך מישראל למזרח ואפשרות כניסה של עוד חברות מהמזרח לשוק הישראלי.