1. התקווה נעוצה בהתמתנות האינפלציה, גם אם יהיה זה כרוך במיתון
באופן פרדוקסלי, התקווה של המשקיעים בשל הנפילות החדות במדדי המניות וגם בשוק האג"ח בסוף השבוע האחרון בניו יורק היא בואו של מיתון. מצד אחד, מיתון עשוי למתן את האינפלציה אחרי שהצרכנים יאלצו להדק את החגורה, מה שעשוי לעצור את המשך גל עליות המחירים. מצד שני, הבנק המרכזי האמריקאי (הפדרל ריזרב) עשוי בהתאם למתן את הצעדים שהוא נוקט על מנת לרסן את האינפלציה, וכך הלחץ על השווקים הפיננסיים יתמתן. כך או כך, שתי האופציות נשמעות לא רעות בהתחשב באפשרות לסטגפלציה, שהיא עליות מחירים לצד מיתון.
● הזעזועים לא נגמרו: התחזית הפסימית של בנק אוף אמריקה
● האטה כלכלית משמעותית בדרך? בשוק נערכים להעלאת הריבית השבוע
● האיזון בשוק הנדל"ן האמריקאי הופר אחרי מאה שנה, וההשלכות עשויות להיות הרסניות
אמנם העלאות הריבית מצד הפד מעולם לא נעשו תוך כדי מיתון, אך לא בטוח שיש מה לפתח ציפיות לטווח הקרוב שכן הריבית בארה"ב, וגם בישראל, עודנה נמוכה ברמה היסטורית ולא בהכרח תמתן את האינפלציה נכון להיום. הריבית הניטרלית - כלומר כזו שתמתן את האינפלציה מבלי לגרור את הכלכלה האמריקאית למיתון - הוערכה עד לא מזמן סביב ה-2.5%-3%, אך כעת נראה כי גם זה לא יספיק כדי למתן את האינפלציה, ומזה המשקיעים חוששים.
נתוני האינפלציה שפורסמו בארה"ב בסוף השבוע האחרון ציננו את התחזיות האופטימיות שעלו אחרי פרסום המדד (CPI) בארה"ב בחודש אפריל, שלפיהן שיאה של האינפלציה מאחורינו. מדד המחירים לחודש מאי הפתיע לרעה כשעלה בקצב של 8.6% בשנה - שיא של 41 שנה. מדובר בנתון גבוה בהשוואה לקצב אינפלציה "גמיש" של 2% כפי שהפד היה רוצה לראות, ולכן נראה כי המהלך לריסון האינפלציה צפוי להמשיך להיות אגרסיבי. ולא מדובר רק בהעלאות ריבית, אלא גם בצמצום הסיוע של הפד האמריקאי בדרך של רכישת נכסים (אג"ח) - מה שמשול גם כן להעלאה של הריבית. וכך, תנועת המלקחיים מצד הפד גוררת ירידה חדה בנכסים הפיננסיים נוכח התייקרות מחיר הכסף ועלייה בעלויות המימון של החברות ובעיקר מהדרת התמיכה מצד הפד, מה שמתבטא בזינוק התשואות אג"ח האמריקאיות.
לא פלא שהתקווה כעת נעוצה בהתמתנות האינפלציה, גם אם יהיה זה כרוך במיתון. מיתון מוגדר כשני רבעונים רצופים של התכווצות התוצר של הכלכלה, ואחרי הרבעון הראשון של 2022 שנפתח במפתיע בהתכווצות התוצר גם בישראל וגם בארה"ב, המרחק מהמיתון מתקצר. אבל בינתיים האינפלציה והצעדים שנועדו לרסנה ריסקו בסוף השבוע האחרון את השווקים בניו יורק, וגלי ההדף מורגשים בתל אביב. קשה לחזות כמה זמן עליית המחירים תימשך, והכלי העיקרי להילחם בה הוא העלאות ריבית, שמצננות את האינפלציה על ידי האטת הכלכלה - שעלולה להיות חדה.
2. סערה מושלמת
האינפלציה נובעת משלל גורמים שהסתדרו יחד לרעתם של המשקיעים ושל כולנו. אחרי שמשקי הבית צברו חסכונות בתקופת הסגרים של ימי הקורונה, ויחד עם התמיכה הממשלתית שהגיעה לחשבון הבנק של כל אזרח אמריקאי, הביקושים שהתרגשו על הכלכלה נתקלו במעט מדי סחורה בהשוואה לימים עברו, וזאת בשל התקלות בשרשרת האספקה העולמית.
מעבר לכך, השבתות המפעלים הקשורות לקורונה, לצד ייצור מופחת בהתאם, הובילו למחסור בחלק מהמוצרים ובשל כך להתייקרות שלהם. לכל אלו יש להוסיף את הסגר האחרון בסין שרק מחמיר את הבעיות בשרשרת האספקה, כאשר במקביל המלחמה באוקראינה מכבידה על אספקת המזון והדלק בעולם - מה שדוחף את האינפלציה ומה שבא לידי ביטוי בזליגה של עליות המחירים בארה"ב מעבר לעלייה בעלות המוצרים גם לסקטור השירותים.
3. לא פלא שביידן מאבד פופולריות
ביידן מאבד נקודות במלחמה באינפלציה ואין לו הרבה ברירות מלבד לזרוק את האשמה על הפד, שהתעורר מאוחר מדי מתוך הנחה שהאינפלציה זמנית ונובעת כתוצאה משיבושי הקורונה. אחרי שקרא לזנוח את המושג "זמני" לגבי האינפלציה, הפד מבקש לייצר מיתון באופן יזום על מנת להרגיע את הרוחות, וגם אם לא היה עושה כך, נוכח עליית הנפט ל-120 דולר לחבית נראה שהסביבה הגלובלית הייתה עושה את שלה.
מחירי הדלק בארה"ב הגיעו לסביבות 5 דולר לגלון, לעומת קצת יותר מ-3 דולר לפני שנה. שכר הדירה בארה"ב מטפס במהירות, עלויות המזון והעבודה בעלייה, והמשך העלייה במחירי האנרגיה צפויה להכביד על הכלכלה בהמשך. עם המטען הזה לא פלא שביידן מאבד פופולריות.
4. אם יש מישהו שמוכן לשלם, יש מישהו שמוכן למכור
ציוץ בטוויטר על מחיר שגובה מאפייה מהמובחרות בתל אביב על בורקס עורר עניין ברשת שכן הוא העלה נקודה מעניינת בהקשר של האינפלציה ויוקר המחיה בישראל, ובכלל. בציוץ נכתב בגנות המחיר הגבוה שאותה מאפייה גובה, אלא שמבין כל האפשרויות שעומדות לכל צרכן בשוק חופשי, המחיר הגבוה לא הפריע לכותבת של אותו ציוץ לרכוש את אותו בורקס שיקר לטענתה.
למעשה, אפשר למצוא בציוץ הזה חוסר היגיון כלכלי שקשור לאחד האחראיים למחירים הגבוהים בחלק מענפי המשק: אנשים פשוט מוכנים לשלם, ואף לשלם הרבה עבור איכות (מה שלא מפריע להם להתלונן על כך ברשת, אבל זה כבר נושא אחר).
אלא שבמצב עולם "נורמלי", אם המחיר גבוה מדי הצרכן הנבון אמור להגיע למסקנה שאין זה כדאי עבורו לשלם את הסכום הזה עבור אותו מוצר, במקרה זה הבורקס. אלא שאותה צרכנית בחרה באופן מודע לקנות מוצר איכותי ולשלם עליו בהתאם, כנראה לא בלב שלם. אם יש מישהו שמוכן לשלם, יש מישהו שמוכן למכור - וזו אחת הסיבות שמאפשרות את עליות המחירים. הרי מיתון קשה היה מונע מאותה צרכנית להוציא סכום של 54 שקלים על שישה בורקסים, טובים ככל שיהיו.
אלא שפה בישראל האשמה היא לא רק של הצרכנים אלא של הגורמים המבניים במשק שלא מאפשרים תחרות נאותה ולכן המחירים פה גבוהים. אחת הסיבות שהאינפלציה נמוכה בישראל באופן יחסי בהשוואה למדינות המפותחות במערב היא כי המחירים כל כך גבוהים שאין להם עוד לאן לטפס. ובכל זאת, עליות המחירים בישראל מתונות יחסית לעולם, אך התייקרות התשומות בעולם לא פוסחת על המשק המקומי וזה מתגלגל לצרכן, בין אם במחיר הדלק, בתעריף החשמל ועד למחיר הבורקס. נתוני האינפלציה שיפורסמו השבוע בישראל יצביעו עד כמה עוד יהיה אפשר להתהדר בנתוני אינפלציה נמוכים בהמשך להעלאות הריבית מצד בנק ישראל.
5. בררנות - הכלי העיקרי במלחמה באינפלציה
אז איך מתגוננים מול אינפלציה בזמן שמחירי המניות יורדים, גם האג"ח, והמזומן נשחק? ככל הנראה בנדל"ן אם כי גם שם רואים כי החזרי המשכנתא עולים ככל שהריבית במשק תעלה (רכיב הפריים), וגם בשל עליית הרכיב הצמוד למדד. נראה שבתקופה כזו הצרכנים עשויים לגלות שבררנות ברכישת מוצרים תהיה הכלי העיקרי במלחמה באינפלציה, לפחות בתחומים בהם יש להם שליטה. האינפלציה אולי תמנע מחלקם לרכוש את הבורקס האיכותי ביותר אך לא תמנע מהם לתדלק את הרכב. האפשרות לכניסה של המשק למיתון עשוי לגרום לחלק מהצרכנים להדק את החגורה עכשיו, כך שבעוד כמה חודשים, אם הצרכן יצביע ברגליים המחירים עשויים לרדת בהתאם. ככה עובדת הכלכלה, אך זה עשוי לקחת מספר חודשים שעשויים להיות לא קלים עבור המשקיעים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
