נשיאת הבנק האירופי תצטרך לסיים את עידן הכסף הזול ביבשת

במשך חודשים ארוכים היסס הבנק האירופי המרכזי לפעול באופן נחרץ נגד עליות המחירים הדרמטיות ביבשת. הוא היה ה"יוני" ביותר מול "בנק אנגליה" הבריטי וה"פדרל ריזרב" האמריקאי. נשיאת הבנק, כריסטין לגארד, שבה והביעה את הערכות מומחיו כי האינפלציה תחל לרדת בקרוב וכי המצב באירופה "אינו דומה" למה שקורה מעבר לים או לתעלה לגארד גם הזהירה מחזרה על הצעדים שהובילו למיתון בגוש לפני כעשור. אבל עם שיעורי אינפלציה היסטוריים שרק הולכים ועולים - 8.1% בגוש האירו כולו במאי, ו־8.7% בכלכלה הגדולה בו, גרמניה - הבנק נאלץ בסוף השבוע להכריז על שינוי כיוון.

• האינפלציה בגוש האירו שוברת שיאים; צרפת בסטגפלציה
• הסופרים בברלין כבר לא נראים אותו דבר, ועוד 3 סיפורים על האינפלציה הכבדה באירופה
• הבנק המרכזי של אירופה עומד לסיים את מדיניות הריבית השלילית

ההודעה האירופית קצת "הלכה לאיבוד" בצל הדרמה המתחוללת בשווקים האמריקאים, אבל למעשה, הבנק המרכזי האירופי (ECB) הפתיע את השווקים והודיע על תכנית חריפה יותר מזו שצפו המומחים. הבנק המרכזי, שאחראי למדיניות המוניטרית ב‏־19 מדינות גוש האירו, הודיע כי לראשונה מזה כעשור בכוונתו להעלות ביולי את הריבית ב־0.25%, ובספטמבר תתרחש ככל הנראה "העלאה גדולה יותר", אם האינפלציה תימשך לפי הציפיות העדכניות.

אחרי שמונה שנים של ריבית שלילית, אירופה תחזור בסתיו לטריטוריית ריבית חיובית. בנוסף, הבנק יסיים מוקדם מהצפוי את תוכנית ההרחבה הכמותית האדירה שלו - רכש מסיבי של אג"ח ממשלתי ובנקאי של מדינות האירו.

  

שמיכה קצרה וחבל דק

השאלות לגבי המהירות שבה יתבצעו העלאות הריבית, היעילות שלהן בהורדת האינפלציה וההשפעות על הצמיחה בגוש האירו, עדיין פתוחות. מועצת הנגידים של הבנק המרכזי האירופי מפוצלת למעשה בין מדינות צפון־אירופה כמו גרמניה והולנד, למדינות הדרום כמו איטליה וספרד. הקפצת הריבית מציבה את הקבוצה האחרונה - כל מדינות האירו השקועות בחובות עמוקים - בהוצאות גדולות הרבה יותר על ההחזרים, לא רק ישירות אלא גם בשל הסיכון העודף כי יגיעו לחדלות פרעון. עלויות החוב של מדינות אלה כבר זינקו מאז ההודעה.

השמיכה המוניטרית של הבנק המרכזי האירופי קצרה מזו של בנקים מרכזיים אחרים, משום שהוא צריך להתחשב באינטרסים הצולבים של 19 כלכלות שונות. מה שהוכרז באמסטרדם ביום חמישי על ידי מועצת נגידי ה-ECB הוא פשרה בין שני המחנות.
למעשה, החבל הדק שעליו צריך ללכת כעת הבנק המרכזי האירופי הוא מבחן ראשון מסוגו, משום שהאינפלציה הנוכחית היא הגבוהה ביותר מאז שאומץ המטבע המשותף ב־1999, וברבות מהמדינות היא גם שוברת שיאים של ארבעה עשורים. בנוסף, קשה לראות כיצד הדברים ישתפרו. מבחינת אנרגיה, הרי שמחיר חבית נפט גולמי שב לעקוף את רף ה־120 דולר באופן רצוף בימים האחרונים. מחיר הגז הטבעי מרקיע שחקים.

השאלה שמרחפת מעל השווקים

ממשלות אירופיות כבר מסבסדות במיליארדים את האנרגיה, אבל מרכיב זה עדיין מקפיץ את האינפלציה, והוא בתורו משפיע גם על תחום המזון, הגורם השני בחשיבותו לזינוק המחירים. בגרמניה התפרסמה בשבוע שעבר סקירה מדאיגה, לפיה יצרני המזון טרם גלגלו את מלוא עליית המחירים על הצרכנים, והם צפויים לעלות עוד יותר.
העובדה כי השווקים הגיבו בחדות להכרזה של ה־ECB היא עדות לרמת האי־ודאות, למרות שהעלאת ריבית כלשהי ביולי הייתה צפויה. האירו איבד לאחר ההודעה עוד 1% מול הדולר, והשלים ירידה של 13% מול המטבע האמריקאי בשנה החולפת. מדד המניות הכלל־אירופי Stoxx 600 ירד ב-1.3% אחרי ההודעה.

  

פרשנים אירופיים, ואפילו נגידים של בנקים מרכזיים, הביעו דעות חלוקות בנוגע ליעילות של הצעדים. "הרושם שלי הוא שכולם הפסידו", אמר אחד מהם אמר ל־FT באופן אנונימי, והסביר כי השפל באירו ייקר את היבוא, מה שיעלה עוד יותר את האינפלציה, וכי עלויות החוב של מדינות דרום־אירופה כבר זינקו. "זה לא מה שאתה רוצה שיקרה בשוק", אמר.
ביניים: מצפים לתוכנית רכש אג"ח חלופית

לחשש הגדול תורם גם הצעד ההיסטורי השני עליו הודיע הבנק המרכזי, שהוא סיום תוכנית רכש האג"ח העצומה שהשיק במחצית 2014. השווקים אולי מקווים להשקה של תוכנית חלופית, או תוכנית חלקית שתסייע להוזיל את עלויות החוב של מדינות דרום אירופה, אבל כרגע לא ברור אם ומתי היא תוכרז. בפועל, הבנק המרכזי האירופי עומד לסיים תוכנית שבמהלכה הושקעו טריליונים באגרות חוב ממשלתיות וקונצרניות בגוש האירו. תוכנית ש"הכפילה את ההימור" בעקבות מגיפת הקורונה והרחבת הרכישות, כך שיסתכמו בקרוב ל-5 טריליון אירו עד כה. בדומה ל"פד", גם הוא יצטרך להתחיל ולצמצם באופן דרסטי את המאזן שלו. בדומה ל"פד", לא ידוע איזו השלכה תהיה לכך על השווקים וכיצד יעשה זאת.

בראיון לטלוויזיה ההולנדית בחודש שעבר עימת המנחה את לגארד עם תמונת מאזן ה־ECB. "אני לא מתחרטת על הצעד שבו נקטנו במרץ 2020, ארבע חודשים לתוך כהונתי", ענתה לגארד, שהזכירה את מגפת הקורונה, "זה כל מה שהיה לנו, אחרת הכלכלה הייתה מתמוטטת". אבל כיצד את מצמצמת את המאזן עכשיו, תהה המראיין. "זה יקרה", אמרה לגארד, ושתקה מול צחוק נבוך של הקהל; "איך?" הקשה קלות המנחה, "בזמן המתאים, זה יקרה", השיבה. "האם את ישנה בלילה כשאת רואה את זה?" הוסיף. "כמובן שאני צריכה לישון כל לילה, ולדאוג כל בוקר", אמרה בחדות.

הערעור האפשרי באמינות של ה־ECB הוא אולי הדבר המסוכן ביותר כרגע. רק בדצמבר האחרון הודיע הבנק המרכזי בפרסומיו כי ההערכה היא שתוכנית רכש האג"ח תימשך בכל שנת 2022. לגארד עצמה אמרה כי זה "בלתי סביר באופן קיצוני" שהבנק יעלה את הריבית לפני 2023 "לכל המוקדם". כעת, הבלתי־סביר מתרחש, כלכלני הבנק והנשיאה שלו נאלצים לחזור בהם, לשנות מדיניות, והשאלה לגבי יכולתם להצליח להילחם באינפלציה מבלי לגרור מיתון חריף או לאיים על שלמות גוש האירו, מרחפת מעל השווקים.