תוכנית הדיור השמינית של הממשלה מציגה יעדים ברי השגה, אבל לא פתרונות

תוכנית הדיור שהציגו שר האוצר, אביגדור ליברמן, שר הבינוי והשיכון, זאב אלקין, ושרת הפנים, איילת שקד, מציעה שורה ארוכה של סעיפים. רובם כבר מוכרים היטב לאנשי הנדל"ן, התפרסמו בעבר ואף התקבלו לגביהם החלטות כאלו ואחרות, אך הם לא קודמו מסיבה אחת מרכזית וברורה: במצב הפוליטי הנוכחי, אי־אפשר לעשות מהפכות. אז מה בכל זאת יש בתוכנית החדשה ומה מתוכה יכול לקרום עור וגידיה?

במוקד: החלטות שכבר התקבלו ברמ"י

במרכז מסיבת העיתונאים הייתה שורה של החלטות שהתקבלו ברובן במועצת מקרקעי ישראל ביום שלישי האחרון, עם "השלמה" נדרשת בשעות שלפני מסיבת העיתונאים. במרכז ההחלטות: הגדלת אחוז הזכאים במכרזים הממשלתיים מ-60% ל-80% במרכז הארץ; החלטה כי המועד הקובע לערך מ"ר לדירה במסלול מחיר מטרה הוא סוף 2020, כך שהזוכים בדירות יוכלו ליהנות מהנחה של עד 500 אלף שקל, במקום 300 אלף שקל כיום; הגדלת אחוז הזכאות לבני מקום במכרזי דירה בהנחה - בכל הארץ מ-25% ל-35%, וביישובים בעדיפות לאומית ב' - מ-32% ל-40%; הגדרת בן מקום ובן יישוב, במרחבי צפון ודרום, כמי שהתגורר במקום 18 חודשים לפחות לפני מועד פרסום המכרז, לעומת שלוש שנים בשאר אזורי הארץ; יישום הצמדת מדד תשומות הבנייה לרכיב הבנייה בלבד במכרזי רמ"י; תוספת תשלום לרשויות המקומיות של 30 אלף שקל הוצאות פיתוח על כל יח"ד, לטובת לבניית מוסדות ציבור; הגדלת סבסוד הפיתוח בעוד 40 אלף שקל בדירות בהנחה בפריפריה; קידום הסכמי מסגרת במועצות האזוריות; ומעבר לבנייה מהירה ומתועשת, כולל קידום הקמת שני מפעלים לבנייה מודולרית בישראל.

היתרון של שלושת השרים בראיית השינויים האלה הוא שכולם כבר אושרו במועצת מקרקעי ישראל, למעט נושא הגדלת סבסוד הפיתוח, שיובא לאישור בקרוב. המשמעות: את יתר המהלכים לעיל אפשר לאשר באופן מיידי, וכך בדיוק התבטאו גם השר ליברמן וגם השר אלקין. לטענתם, סעיפים אלו יאושרו כבר מחר. עם זאת יש לזכור כי תוקף הסעיפים השונים נכון רק למכרזי המדינה ולא לשוק החופשי. 

המשימה הקשה: הצעדים של השרה שקד

במסיבת העיתונאים הציגה השרה שקד גם מהלכים מצידה, ובהם הגדלת שכר בודקי התוכניות - עניין שלגביו שלחה לאחרונה מכתב דחוף לשר האוצר; מתן סמכות מקבילה לרשויות המקומיות, כך שחלק מהן יוכלו, בדומה לוועדות מחוזיות, לתכנן אלפי מ"ר למגורים; הפיכת רפורמת "מורשה להיתר" מעניין וולונטי לחובה; פתיחת לוח 2 של תמ"א 35, במטרה להעצים את ההתיישבות במגזר הכפרי; ותיקון תקנות התכנון והבנייה כך שיינתן תמריץ כלכלי לרשויות המקומיות לקדם דיור לשכירות בקרקע חומה.

השרה שקד השיבה לשאלת גלובס, כי חלק מהנושאים דורשים חקיקה והודתה כי העניין לא יהיה פשוט במציאות הנוכחית. ובכל זאת, נשארה אופטימית: "כבר הצלחנו להעביר החלטות בעת הנוכחית, ואני מקווה שנצליח להעביר גם את אלו".

נציין כי יוזמת העצמת ההתיישבות במגזר הכפרי כבר עברה החלטה עקרונית במועצה הארצית, לפני ימים ספורים, וחלה התקדמות בה. עם זאת, גם בנושא שכר בודקי התוכניות בוועדות המקומיות לא אמורה השרה ללקק דבש, שכן מדובר ברפורמה של ממש - ובקואליציה חלשה כל כך, ההיתכנות של המהלך אינה גבוהה. אגב, כחלק מתגובתה לשאלת גלובס ציינה השרה שקד כי היא מקווה להעביר מחר בכנסת את מתווה חלופת שקד לתמ"א 38, מהלך שנגרר כבר חודשים רבים.

  

הערכת שר האוצר להתמתנות במחירי הדיור

במהלך מסיבת העיתונאים התייחס שר האור ליברמן לנושא ה"חם" ביותר אולי היום סביב שוק הנדל"ן: מחירי השכירות. התבטאויותיו בנושא מראות כי תוכן השיח בנושא, ובעיקר קצב עליות המחירים, תלויים בעיני המתבונן. "אני לא מתכוון לנהל את כלכלת ישראל על בסיס שיח ברשתות החברתיות", אמר שר האוצר. "אם אני מתייחס לנתוני הלמ"ס, עליית מחירי השכירות היא 1.5%, בין אפריל 2022 לאפריל 2021. אני חי רק על פי נתונים שאני מקבל.

"אני לא אוהב את ההתלהמות שאנחנו שומעים מהפרשנים, עם 60% עלייה או 80% עלייה במחירי הדיור. אין לי ספק שיש אנשים שהעלו להם מחירים, אבל אי-אפשר לנהל כלכלה בקנה מידה של מדינה על בסיס שיח ברשתות החברתיות. כשאנחנו עושים את הדברים, כל דבר בדוק מבוסס".

בהתייחס לתוכנית אמר ליברמן: "המהלכים שהוצגו כאן לא ממוחזרים. בתוכנית החדשה אנחנו עושים צעד שמעולם לא נקטנו: ויתור על הרבה מאוד כספים, שיתבטא במחיר שזוג צעיר ישלם על דירה. אני מעריך שלקראת סוף 2022 נראה התמתנות במחירי הדיור, וכבר עכשיו אנחנו רואים התמתנות בביקושים".