קרן הסקנדרי הישראלית ISF (Israel Secondary Fund) הודיעה היום (ב') על גיוס 312 מיליון דולר לקרן שלישית. קרן ISF הוותיקה, שהוקמה ב-2008, מתמחה ברכישת החזקות של משקיעים, יזמים ועובדים בסטארט-אפים ושל משקיעים מוגבלים (LP’s) בקרנות הון סיכון.
קרן ISF היא מהשחקנים הישראלים המרכזיים בשוק הסקנדרי (עסקאות שניוניות) הישראלי. היקף הקרן הראשונה של ISF היה 50 מיליון דולר והקרן השנייה 100 מיליון דולר. בתחום עסקאות הסקנדרי פועלת גם קרן וינטג' של אלן פלד שגייסה אשתקד 812 מיליון דולר לרכישת החזקות בקרנות הון סיכון ובסטארט-אפים בישראל ובחו"ל. בשוק הישראלי פעילות גם קרנות זרות לעסקאות סקנדרי כמו Stepstone, שקנתה השנה החזקות בקרנות ההון סיכון ורטקס וגרופ 11.
בעוד קרנות כמו Stepstone מבצעות עסקאות גדולות של עשרות מיליוני דולרים לפחות, קרן ISF מתמחה בעסקאות קטנות יותר של 5-6 מיליון דולר בממוצע. המשקיעים בקרן החדשה של ISF כוללים גופים מוסדיים ישראלים גדולים כמו מגדל, אלטשולר שחם, בנק הפועלים, וכן משקיעים זרים, בהם קרנות פנסיה מאירופה וארה"ב וחברות לניהול הון משפחתי (פמילי אופיס).
"ללא ספק יש אלינו יותר פניות אבל עדיין לא ברור האם זה יוביל לעוד עסקאות"
לדברי ניר לינצ'בסקי, שותף מנהל בקרן ISF, "העיקרון שלנו הוא שאנחנו עובדים רק בשיתוף פעולה עם החברה ומקבלים ממנה מידע כדי להציע את המחיר הכי טוב. יש שחקנים שמוכנים לקנות החזקות על בסיס המוניטין של החברה ומידע פומבי מהאינטרנט אבל אנחנו מתעקשים על קבלת אינפורמציה מלאה. הרבה פעמים העסקה מתחילה ממשקיע אנג'ל שרוצה למכור את ההחזקות שלו ואז בחברה מחליטים להרחיב את המכירה ולספק גם נזילות לעובדים או ליזמים. בדרך כלל מבחינת החברה עסקת סקנדרי היא איתות חיובי שמתקף את הערך שלה ועד היום היו לנו מעט מקרים שחברות דחו את העסקה".
לא במפתיע לינצ'בסקי אומר כי על רקע מה שנראה כמו סגירת שוק ההנפקות בוול סטריט, שפרח אשתקד, יש יותר עניין מצד חברות כיום לבצע עסקאות סקנדרי. "ישנם אנג'לים ויזמים שרואים את השינוי בשוק ורוצים להקטין סיכון ולממש החזקות. גם חברות שתכננו להנפיק בשנה-שנתיים הקרובות מבינות שיש הסתברות שהיעד הזה ידחה ולכן רוצות להציע לעובדים מימוש חלקי של מיליוני דולר, בלי שהם יצטרכו לחכות ל-2028. אז ללא ספק יש אלינו יותר פניות אבל עדיין לא ברור האם זה יוביל לעוד עסקאות".
מכשול אפשרי לסגירת עסקאות סקנדרי בימים אלו יכול להיות המחיר. בשנה שעברה סטארט-אפים גייסו לפי שווי חלומי, אבל לאחר הקריסה במניות הטכנולוגיה בוול סטריט ברור שזה כבר לא רלוונטי ל-2022. לדברי לינצ'בסקי, גם הצד המוכר, החברה והמשקיעים, מפנימים את השינוי שהתרחש.
"ישנה התפכחות שמה שהיה מבחינת המחירים הלא רציונאליים ב-2021 כבר לא יחזור ושבנו לקרקע המציאות. חברות שגייסו לפי מכפיל 50 על ההכנסות, מבינות שאי אפשר יהיה למצוא קונה בשווי הזה ובשתיים מתוך חמש עסקאות הסקנדרי שעשינו השנה היו התאמות ביחס למחיר המניה של החברה בגיוס שנה שעברה".
קרנות הון סיכון רגילות שואפות לפחות בתיאוריה לסיים כל השקעה עם תשואה של פי עשרה על הכסף המושקע, אבל בקרן סקנדרי כמו ISF, שנכנסת להשקעה בשלב מאוחר כשלחברה יש הכנסות של 5 מיליון דולר לשנה לפחות, החישוב שונה. "אנחנו עובדים ברמת סיכון יותר נמוכה ומבזרים את ההשקעות על הרבה נכסים, כך שהיעד שלנו הוא החזר של פי 2.5 על הכסף", אומר לינצ'בסקי.
מלבד לינצ'בסקי, צוות השותפים של ISF כולל כיום את דרור גלס (ממייסדי הקרן עם שמואל שילה) ואת אווה הובשמן. עד היום ביצעה ISF יותר מ-80 עסקאות סקנדרי בחברות, ש-50 מהן ביצעו אקזיטים שונים. בין השאר היא רכשה החזקות בקרנות כמו גלילות ובוורטקס ובחברות כמו ארניקס, ווייז, מייהריטג' ויוטפו.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
