הטלטלות הגיעו לת"א: מתי הירידות יסתיימו ולמה בכל זאת כדאי להישאר אופטימיים

הבורסה הישראלית ממשיכה "ליישר קו" עם המתרחש בשוקי העולם, ולאחר שעד לאחרונה הפגינה חוסן יחסי, לנוכח הירידות החדות מעבר לים (ובעיקר בשוק המניות האמריקאי), היא פתחה גם את יום שני השבוע בירידות של יותר מ-2%. לאחר הנעילה אתמול השלים מדד ת"א-35 ירידה של יותר מ-7% מה-6 ביוני.

שלא במפתיע בכירים בשוק ההון המקומי דבקים בתזה כי מי שכבר נמצא בתוך מעגל ההשקעות, וכבר חטף את מלוא העוצמה של הירידות האחרונות, צריך להתאזר בסבלנות ולא לבצע שינויים מרחיקי לכת. בנוסף, הם מעריכים כי ההזדמנויות עוד יגיעו, אך מגמת הירידות צפויה להימשך עוד זמן לא קצר.

ברקע הירידות בשווקים עומדות האינפלציה ועליית הריבית. על מנת למתן את האינפלציה, שנובעת בין היתר מבעיות בשרשרת האספקה כתוצאה ממשבר הקורונה, בעיות אשר החריפו עם פרוץ המלחמה באוקראינה, וכן מהתייקרות מחירי הדלק כתוצאה מאותה מלחמה, ממשלות ברחבי העולם החלו בהעלאת ריבית.

מחירי הגז באירופה, ששילשו את עצמם, ומחירי הדלק שהוכפלו, לצד התייקרות במחירי חומרי הגלם והמחסור הכבד בשבבים, שהפכו לרכיב חובה כמעט בכל מוצר צריכה, הביאו לעליית מחירים רוחבית, וכתוצאה מכך לירידה בכסף הפנוי של הציבור ולקיטון במכירות של חברות רבות.

"מה שאנו רואים זו התאמה של השוק לריביות העולות וחזרה לריביות שפעם היו מקובלות, של 3%-4%", מסביר יוסי לוי, מייסד ומנכ"ל משותף, מור בית השקעות. אנחנו בדרך לשם והשוק מתאים את עצמו. צריך להבין שהמצב הקיים נובע מאינפלציה. בריבית של 3% השוק מצפה למכפיל רווח (שווי השוק חלקי הרווח הנקי) של 25 לפחות. אז אם המכפילים של חברות גדולות כמו מיקרוסופט או גוגל עומדים על 50, הגיוני שנראה התאמה למצב החדש".

לדבריו, בעקבות הקורונה נוצרה הבנה במדינות רבות כי לא ניתן עוד להסתמך על שבבים שיגיעו ממדינות אחרות, בעיקר אם באותן מדינות הוחלט על סגרים רבים. "חלק מהמדינות באירופה ובארה"ב החלו להחזיר מפעלים הביתה, גם במחירים יותר יקרים, וזה מתדלק את האינפלציה.

"החברות הגדולות כבר החלו לעדכן את התחזיות וזה משפיע על שוק ההון בצורה דרמטית. אנחנו מעריכים שעד סוף הרבעון השלישי המגמה הזו תימשך - עד שרמת המחירים תתאים עצמה למה שקורה בכלכלה וגם לריבית שעולה", אומר לוי.

"צריך שהאינפלציה תירגע ושמחיר הדלק יירד"

לעומת בכירים אחרים בשוק ההון המקומי, התחזית של לוי אופטימית. "כל עוד האינפלציה גבוהה והבנקים המרכזיים ממשיכים עם עליות הריבית החדות, סביר להניח כי התנודתיות תמשיך ללוות אותנו. לראייתנו המצב הנוכחי יימשך לפחות עד סוף השנה", טוען יואן קדוש, מנכ"ל פסגות ניירות ערך.

 יואן קדוש / צילום: מאיר אדרי

"הנתונים השוטפים מאותתים על האטה בפעילות הכלכלית ויש חשש מסטגפלציה. בנוסף, האי-ודאות לגבי מלחמת אוקראינה-רוסיה רק מכבידה עוד יותר על השווקים".

אלה אלקלעי, בעלים ויו"ר באי.בי.אי קרנות נאמנות, אומרת כי סביר שהירידות בשוקי ההון יימשכו פרק זמן שיכול להימשך חודשים אך גם שנים. "בתקופה הקרובה צריכים להתרחש שלושה דברים מרכזיים שישפיעו על כמה זמן נהיה עדים לירידות. הראשון הוא הצורך שחברות יעדכנו את תחזיות הרווח שלהן כדי להתאים אותן למצב החדש. השני הוא שהאינפלציה בארה"ב תירגע והשלישי שמחירי הדלקים ירדו. אלו תהליכים שיכולים להימשך חודשים אם הכל יעבור באופן תקין, אך אם יהיו שיבושים זה יכול לקחת גם שנים", היא מסבירה.

אלקלעי מציינת שתי סיבות לאופטימיות שהמשבר יעבור במהירות. "יש הרבה טענות נגד הפד שהוא לא הגיב בזמן לאינפלציה. יכול להיות וימים יגידו אם זה נכון, אבל יש שינויים טכנולוגיים שמאפשרים להבין מגמות יותר מהר והם נגישים גם למי שמקבל החלטות וזה יכול לעזור לעולם לצאת מהר יותר מהמשבר.

"בנוסף, עצם כך שאחת הסיבות לאינפלציה ממוקדת בשוק הנפט והגז, למרות משבר הסחורות סביב רוסיה ואוקראינה, מובילה לאופטימיות שאם העולם יצליח לטפל במחסור האנרגיה המצב ישתפר. מנגד, התחזית הפסימית היא שחוסר היכולת לתת את התרופות הנכונות יביא לכך שהמשבר יהפוך למשבר ריאלי", היא אומרת.

"תשואות האג"ח קרובות לרמה הנכונה להשקעה"

לאור הירידות המתמשכות בשוקי המניות, ועליית הריבית שהביאה לירידה במחירי האג"ח וכתוצאה מכך גם לעלייה בתשואות שלהן, משקיעים רבים שבעבר פסלו השקעה באג"ח, החלו לבחון אותן מחדש. זאת לאחר שתשואות האג"ח של ממשל ארה"ב המשיכו לזנק לשיעורים שלא נראו כבר שנים. כך למשל תשואת האיגרת ל-10 שנים קפצה ל-3.18% ותשואת האג"ח לשנתיים זינקה ל-3.17%.

"יש התאמת מחירים, ואג"ח ממשלתיות ל-10 שנים עשו מהלך די יפה כשחלקן מתחילות להיות אטרקטיביות להערכתנו, במיוחד השקליות", אומר לוי. "אני מעריך שהתשואות קרובות יחסית לרמה הנכונה להשקעה. הן עדיין במגמת ירידה, וירדו כבר 10% מתחילת השנה. באג"ח הקונצרניות אנחנו מעריכים שנמשיך לראות עוד ירידות כי יש חשש מאזהרות רווח ומינוף, בעיקר אג"ח של חברות ממונפות, אז נראה עוד עליות בתשואות", הוא מעריך.

קדוש מסביר כי עליות הריבית והעליות שעוד מתוכננות מובילות לעליית תשואות באיגרות החוב וכתוצאה מכך להפסדי הון. "לכן, סיכוני האינפלציה והריבית ימשיכו להכביד על איגרות החוב השקליות הממשלתיות, ועל כן אנו ממליצים על אג"ח שקליות קצרות. באג"ח הצמודות, אנו ממליצים על החלקים הקצרים עם הדירוגים הגבוהים שימשיכו ליהנות מהאצה והפתעות באינפלציה", הוא אומר.

האם יהיו הסדרי חוב ופשיטות רגל בעקבות זאת?
לוי: "בשנים האחרונות הריבית הנמוכה עזרה להרבה חברות לקחת חוב בריבית מאוד נמוכה וחלקן גם גייסו לטווח ארוך. אז אני פחות חושש מפשיטות רגל. אולי רק חברות מאוד ממונפות שצריכות למחזר אג"ח לטווח הקצר עלולות להיפגע. אך בגדול ההערכה שלי כי הסבירות לפשיטות רגל נמוכה".

קדוש: "קשה מאוד לדעת אם יהיו ובפרט מה יהיו סדרי הגודל שלהן, אך הסיכוי קיים לאור עליית הריבית".

מה אתם ממליצים למשקיעים - הקיימים והחדשים, לאור הירידות המתמשכות בשוקי המניות?
אלקלעי: "בסוף מה שכולנו יודעים הוא שבשיעור הראשון בהשקעות לומדים שאי אפשר לתזמן את השוק. כל משקיע ומשקיע צריך לקבוע את הפוזיציה בהתאם לצרכים הפיננסיים שלו ולבחון אם להשקיע היום בבנקים, ברשתות קמעוניות או בחברות טכנולוגיה. אבל הבסיס הוא אלוקציה שתתאים ליחס שבין סיכון לסיכוי".

לוי: "צריך לראות מה מטרת הכסף וגם מה הטווח של הכסף. אם הוא מיועד לטווח ארוך, גם אם הוא יירד עוד 10%-15% ראינו בעבר שהשוק נוהג לתקן את עצמו במהירות ובחוזקה. צריך לזכור שמספיק שפספסת יום אחד של עליות של 10% אתה תפספס את היכולת להחזיר את מה שאיבדת. מצד שני, אני לא חושב שמשקיעים לטווח קצר צריכים להיות בשוק".

  

קדוש: "בטווח הקצר התנודתיות צפויה להימשך ועל כן יש לנקוט זהירות. לעומת זאת, במבט לטווח הארוך חשוב להבין כי מה שמתרחש היום בשווקים מחזיר הרבה ערך לנכסים הפיננסיים, במניות ואג״ח, כך שתוחלת התשואה תהיה גבוהה יותר".

שאלות ותשובות

האם בעקבות הנפילות בשוקי ההון עשית שינוי בתיק ההשקעות האישי שלך?

קדוש: "אני מתאים את התיק לפי המלצות הבית שלנו, שבימים אלה מדברות על איגרות חוב קצרות ועם הטיה לאג"ח צמודות ובמקביל לסקטורים דפנסיביים בשוקי המניות".

אלקלעי: "אני אישית לא, אבל מנהלי ההשקעות שלנו כן. היו השקעות שהיו נראות מאוד הגיוניות לפני חצי שנה והיום כבר לא, ויש כאלה שבדיוק להיפך.

"למשל, ההבדל בין אנרגיה פוסילית לאנרגיה מתחדשת. לפני חצי שנה, טרם תחילת המלחמה באוקראינה, היה הגיוני להשקיע באנרגיה פוסילית. היום היחס בין הסיכון לסיכוי באנרגיה מתחדשת משקף התאמה שנעשתה במחירי הגלם הזולים יותר וכן תמחור של פרויקטים חדשים שנהנים בין היתר מסובסידיות ממשלתיות".