העלאת הריבית לא תביא בהכרח לפגיעה בצמיחת המשק

הכותבת היא חוקרת ומרצה בפקולטה לכלכלה ומנהל עסקים, חוקרת במכון להגירה ושילוב חברתי, המרכז האקדמי רופין

בחודשים האחרונים האינפלציה בישראל חרגה מהגבול העליון של היעד (כידוע, 1-3%), אך היא עדיין נמוכה מאינפלציה במדינות אחרות. יש כמה גורמים חיצוניים שמביאים לעליית מחירים בכל העולם ולא רק בישראל. אחרי שנתיים של משבר הקורונה, כאשר המפעלים לא עבדו בגלל הסגרים, הייצור ירד, שרשרות האספקה נפגעו, מה שהביא לירידה בהיצע של מוצרים. ברגע שהשווקים התחילו להתאושש וראינו אור בסוף המנהרה, רוסיה התחילה מלחמה באוקראינה שהביאה לירידה נוספת בייצור והספקה של חיטה, שמן, ומוצרים אחרים. הטלת סנקציות על רוסיה והחלטת מדינות אירופה למזער את התלות בגז ונפט רוסי הביאו לעליית מחירי הדלק בעולם במקביל, ברוב המדינות הביקושים עלו בעקבות היציאה ממשבר הקורונה. אנשים חזרו לפעילות, בילויים, והצריכה עלתה. ירידה בהיצע המלווה בעלייה בביקוש גרמה לאינפלציה גבוהה בכל העולם.

במדינות בהן האינפלציה גלשה מעל הגבול העליון של היעד, בנקים מרכזיים נקטו במדיניות העלאת ריבית, וכך גם אצלנו. בחודשים האחרונים בנק ישראל העלה את הריבית מרמה של 0.1% במרץ עד לרמה של 0.75% בחודש מאי. מטרת מדיניות העלאת הריבית היא "הרגעת" שווקים שהתחממו יתר על המידה.

שוק עבודה רותח

במשק הישראלי יש גם גורמים מקומיים נוספים לאינפלציה. האבטלה אצלנו נמוכה מאוד (2.9% באפריל), זה אומר שאנו קרובים לתעסוקה מלאה וניצלנו את כוח העבודה העומד לרשות המשק כמעט במלואו. ביקוש הולך וגדל למוצרים ושירותים גורם למעסיקים לחפש עובדים נוספים שייצרו אותם, אך אין מספיק מועמדים בשוק. כיום יש מחסור חמור בעובדים כמעט בכל הענפים: היי-טק, רפואה, תיירות, מלצרות, חינוך, כל זה בנוסף למחסור בחקלאות, בניין וסיעוד איתו אנו חיים כבר שנים רבות. עלייה בביקושים בהעדר משאבים (כוח עבודה) מונעת עליית ייצור ומביאה לאינפלציה. אם ברבעון האחרון של שנת 2021 הצמיחה הכלכלית זינקה לרמה של 15.6%, ברבעון הראשון של שנת 2022 התכווץ התוצר ב- 1.6%. אומנם נראה שמדובר בתיקון טכני, עדיין יש תחושה שאפשרויות לצמיחה מוגבלות כי ניצלנו את כל המשאבים.

הדרך האפקטיבית המקובלת בעולם להתמודדות עם אינפלציה היא להאט את עליית הביקושים באמצעות העלאת ריבית. תיאורטית, העלאת ריבית יכולה להביא להאטה כלכלית. אך בתנאים כאשר המחסור בעובדים לא מאפשר צמיחה כלכלית משמעותית, לא נראה שלהחלטה יהיו השלכות שליליות ניכרות. אצל רבים התשלום החודשי עבור משכנתא צמוד לא רק לריבית, אלא גם למדד המחירים. לכן במצב הדברים הנוכחי, תשלומי המשכנתא היו עולים כך או אחרת, בין אם בגלל העלאת הריבית או בגלל העלייה במדד המחירים. למעשה, העלאת הריבית היא מעין 'הרע במיעוטו', ותשלום המשכנתאות יכול לעלות אפילו בפחות אלמלא היו נותנים לאינפלציה להמשיך לעלות.

סיכון לפגיעה בייצוא

העלאת ריבית של בנק ישראל יכולה להביא לייסוף השקל, דבר שימתן את השפעת עליית המחירים בעולם על המחירים שלנו - אם שקל חזק אנו צריכים לשלם פחות שקלים עבור כל דולר ששילמנו עבור מוצרי ייבוא. יחד עם זאת, ייסוף השקל הופך את המוצרים שלנו ליקרים יותר ללקוחות בחו"ל, ויכול לפגוע בייצוא הישראלי, לרבות בייצוא של ענף ההייטק. אך כאשר אין מספיק מקורות צמיחה בחייטק מגלל מחסור בעובדים, הדבר נראה פחות בעיתי.

העלאת ריבית יכולה למתן את עליית המחירים בשוק הנדל"ן שזינקו בשנה האחרונה (עלייה של 16%), אבל נראה שהתעסקות בריבית בלבד לא תספיק. צריך להגדיל היצע הדירות, זה הדבר היחיד שיכול באמת להשפיע על המחירים בשוק הנדל"ן. לסיכום, נראה שההשלכות החיוביות של ההחלטה להעלות את הריבית עולות על ההשלכות השליליות.