האינפלציה בשיא והאפשרויות אוזלות: מה צפוי בהודעת הריבית של הפד?

ביום רביעי השבוע הבנק המרכזי של ארה"ב, הפד, יעדכן את גובה הריבית. האינפלציה המזנקת באמריקה דוחקת את מקבלי ההחלטות בפד להעלאה ודאית של הריבית, השאלה באיזו רמה.

מדד המחירים לצרכן בארה"ב זינק בחודש מאי ל-8.6% - שיא של 41 שנה שמגיע למרות שהפדרל ריזרב העלאה את הריבית לטווח של 0.5%-1%. מדד מאי הפתיע את התחזיות מלמעלה, וגרר אחריו זינוק בציפיות האינפלציה ובציפיות להעלאת הריבית בארה"ב. המדד גם הורגש היטב בוול סטריט, שם הבורסות ננעלו בירידות חדות. אבל נראה שהפד האמריקאי מוכן לטפל כעת באינפלציה גם במחיר של יציאת האוויר ממחירי המניות.

זו אחת הסיבות לכך שרפי גוזלן, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אי.בי.אי מעריך כי יו"ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול, יגביר את קצב העלאות הריבית. "לערכתנו הגברת המינון ל-75 נקודות בסיס צפויה באחת משתי ההחלטות הקרובות".

"הפד ניצב בפני תמונת מאקרו הכוללת שוק עבודה הדוק המאופיין ברמות שפל באבטלה ובקצב גידול גבוה בשכר, גורמים שבאים לידי ביטוי בהאצה של אינפלציית השירותים. התפתחות זו מציבה אתגר משמעותי בפניו של צינון שוק העבודה ללא גלישה למיתון. ניסיון העבר אינו מעודד כך שהתמהיל הנוכחי של שפל באבטלה ואינפלציה גבוהה, בפרט בהתחשב בפיגור שבו נמצאת המדיניות המוניטרית, תומך יותר בתרחיש המיתון מאשר בזה של נחיתה רכה", הוסיף גוזלן.

"מבחינת מדדי הפעילות, סקרי הציפיות לפעילות התעשייה והשירותים נמצאים במגמת ירידה, אך רמתם עדיין גבוהה ומשקפת קצבי צמיחה חיוביים. אומדן הצמיחה לרבעון השני (ה-Fed של אטלנטה) נמוך ונע בשלב זה סביב 1% בלבד, אך בדומה לרבעון הראשון משקף המשך גידול בצריכה הפרטית לעומת הערכה לתרומה שלילית מצד המלאים.

עם זאת, מתחילה להסתמן בהדרגה השפעה ממתנת של העלייה המהירה בריבית על ענף הנדל"ן, ומגמה זו צפויה לצבור תאוצה על רקע המשך הזינוק בריביות למשכנתאות (שמתקרבות ל-6%), שמהווה גורם דומיננטי בשחיקת יכולת הרכישה ומתורגמת לירידה מהירה בביקושים", הוסיף גוזלן.

האם נכון להעלות את הריבית גם בישראל?

בעליית הריבית הפד מבקש לרסן את האינפלציה אך לגבי ישראל עולה שאלה האם העלאת הריבית היא פתרון לבעיית יוקר המחיה?
"נגיד בנק ישראל צריך להיזהר מלחזור על הטעות של בנק ישראל בשנת 2011 - עליית ריבית שהביאה להאטה כלכלית אך לא תרמה להפחתת המחירים", אמר חן הרצוג, כלכלן ראשי ושותף ב-BDO. "עליית הריבית החדה בארה"ב בחודשים האחרונים מסמלת שינוי במדיניות הריבית של הפד, והובילה את בנק ישראל להגיב מהר להעלות את הריבית לראשונה זה 4 שנים. אולם למרות העלאת ריבית נוספת בארה"ב, בנק ישראל לא צריך למהר ולנקוט במדיניות דומה".

התנאים הבסיסים של ישראל שונים מהמצב בארה"ב. רמת האינפלציה בישראל מהנמוכות ביותר במדינות ה-OECD. שיעור עליית המדד בשנה האחרונה בישראל עמד על כ-3.5%, לעומת זאת קצב עליית המחירים בארה"ב ובמדינות ה-OECD גבוה פי שניים וחצי מאשר ישראל.
"יתרה מכך, עליית המחירים בישראל נובעת מעיקרה ממגמות בכלכלה העולמית, שלישראל אין יכולת ממשית להשפיע עליהם".

הרצוג מציין כי מנגנון הריבית הינו כלי מדיניות שנועד להתמודד עם עליית מחירים הנובעת מצד הביקוש. אלא שבמציאות הישראלית כיום, המניע העיקרי לאינפלציה הינו מגבלות מצד ההיצע - משבר הסחורות העולמי והמלחמה המתמשכת באוקראינה.

לדבריו, "האינפלציה בישראל נובעת בעיקר מעליית מחירים עולמית. הלחם, הדלק, המים והחשמל בישראל מתייקרים בגלל עליית מחירי החיטה, הנפט, הפחם וההובלה הימית בעולם. בניגוד לארה"ב, לישראל אין השפעה על המחירים הבינלאומיים של הסחורות הללו. ברור שהעלאת ריבית בישראל לא תביא לירידה בביקוש העולמי ללחם, דלקים וחשמל. לבנק ישראל אין כל יכולת להילחם בתופעה של עליית מחירים גלובלית באמצעות העלאת ריבית לוקאלית, ולכן העלאת ריבית לא תסייע במאבק ביוקר המחיה".

הרצוג מוסיף כי הריבית גם אינה הכלי הנכון לטיפול בבעיית מחירי הדיור בישראל. לדבריו, "בנק ישראל צריך להימנע מלחזור על הטעות שעשה הנגיד לשעבר סטנלי פישר בשנים 2011-2010, כאשר העלה את הריבית בחדות, בין היתר כדי להילחם בבעיית מחירי הנדל"ן בתקופת המחאה החברתית. במבחן התוצאה, מחירי הנדל"ן המשיכו לעלות, וכלכלת ישראל שילמה מחיר כבד של האטה בצמיחת המשק ותיסוף השקל עקב העלאת הריבית".