מפגיעה בסמכות המשטרה ועד ביטול זכות הבחירה: מה הן השלכות פקיעת תקנות יו"ש

בסוף חודש יוני, בעוד שבועיים, יפוג תוקפן של תקנות יהודה ושומרון, או בשמן המלא "תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)". תקנות אלו מוארכות בהוראת שעה מדי חמש שנים, ולראשונה מאז שנת 1967 הממשלה לא מצליחה להעביר את התקנות הללו בכנסת. שר המשפטים גדעון סער מזהיר כבר תקופה ארוכה מפני קטסטרופה משילותית, ביטחונית ומשפטית אם התקנות לא יאושרו על ידי הכנסת. אולם, דבריו נופלים על אוזניים ערלות בקרב הח"כים המורדים בקואליציה, ואילו באופוזיציה מסרבים להוציא עבור הממשלה את הערמונים מן האש.

עוד לפני שנתייחס למשמעויות הדרמטיות אם התקנות לא יחודשו, צריך להתייחס לתרחיש הבא, שסביר להניח יקרה - הכנסת לא מאשרת את התקנות, אך מתפזרת עוד לפני הראשון ביולי. במקרה כזה, תוקפן של התקנות יוארך כפי שנקבע בחוק יסוד הכנסת.

בסעיף 38 לחוק יסוד הכנסת נכתב: "כל חיקוק שתקפו היה פוקע תוך שני החודשים האחרונים לתקופת כהונתה של הכנסת היוצאת, או תוך ארבעה חודשים לאחר שהכנסת החליטה להתפזר, או תוך שלושת החודשים הראשונים לתקופת כהונתה של הכנסת הנכנסת - יעמוד בתקפו עד תום שלושת החודשים האמורים". כלומר, אם אכן הכנסת תתפזר, התקנות יוארכו אוטומטית למשך שלושה חודשים ממועד השבעת הכנסת הבאה.

התקנות, כשמן, עוסקות בסמכויות של בתי המשפט בשלושה מישורים: האחד, כלפי ישראלים שעברו עבירות באזור יהודה ושומרון או בשטחי הרשות הפלסטינית. השני, בסמכויות של הרשויות להטיל עונשים ומעצרים על ידי השלטונות הצבאיים באזור. השלישי, באפשרות לקיים צווים ועונשים שהוטלו בישראל על תושבי האזור.

בין החוק ביו"ש לישראל

בחוות דעת שכתבה המשנה ליועמ"ש אביטל סומפולינסקי, צוין שלפקיעת התקנות יהיו השלכות דרמטיות. לטענתה, פקיעת התקנות בהכרח תוביל לחיץ בין מערכת אכיפת החוק ביהודה ושומרון לבין מערכת אכיפת החוק בתוך שטחי הקו הירוק. כך למשל, לדברי עו’’ד סומפולינסקי, לא ניתן יהיה להעביר לישראל ראיות, עדויות וכדומה שנאספו על ידי המשטרה וגורמי הביטחון במסגרת חקירות פליליות ולהפך. במילים אחרות, פקיעת התקנות תוביל להפרדה פורמלית ומשפטית בין משטרת יהודה ושומרון ומשטרת ישראל.

עוד טענה סומפולינסקי, שמצב זה ישפיע הן על חקירות של עבירות ביטחון או עבירות אחרות שמבוצעות על ידי פלסטינים בישראל, והן על עבירות שביצעו ישראלים שעבורן נדרשות פעולות חקירה בשני האזורים.

בהיבט הביטחוני, ציינה המשנה ליועמ"ש שפקיעת התקנות משמעה שלא תהיה סמכות להחזיק בכלא בישראל את מי שהורשע בעבירות בבית משפט צבאי. יש לציין שכיום מעל 3,500 אסירים ביטחוניים תושבי יהודה ושומרון מוחזקים בבתי כלא בישראל. כתוצאה מכך, יידרש למצוא מענה באזור לכליאתם של כל אותם אסירים ביטחוניים הכלואים בבתי כלא בישראל.

עוד ציינה המשנה ליועמ"ש שסעיף 4 לתקנות קובע שניתן להעביר מישראל ליהודה ושומרון אזרח שחשוד שביצע עבירה מכוח "תחיקת הביטחון". זהו למעשה סעיף "הסגרה" ליהודה ושומרון, המאפשר לעצור ישראלי שביצע עבירה באזור ועבר לתוך תחומי ישראל - ולהעמידו לדין בשטח יהודה ושומרון. על כן, פקיעת התקנות עלולה להפוך את ישראל לעיר מקלט דה פקטו עבור מי שביצע עבירות מסוימות בשטחי יהודה ושומרון. עוד צוין שפקיעת התקנות תשפיע גם על סמכויות המשטרה והאפשרויות לנהל חקירות ומעצרים באזור.

מלבד זאת, מאחר שהרשות הפלסטינית אינה מדינת חוץ, ביטול החוק עלול להוביל לכך שלא יהיה ניתן להמציא מסמכים משפטיים לרשות - וגם לא לנהל הליכים אזרחיים נגד הפלסטינים או נגד הרשות עצמה. כך לדוגמה, ישראלים שנפגעו בתאונות דרכים על ידי פלסטינים, לא יוכלו לתבוע נזקים. כך גם לא יהיה ניתן לאכוף חוזים מסחריים במסגרת עסקים של ישראלים עם תושבי הרשות.

אך הקטסטרופה המשפטית אינה מסתיימת בכך. יש הטוענים שתושבי יהודה ושומרון לא יוכלו להשתתף בבחירות לכנסת, מכיוון שהם לא תושבי ישראל הריבונית. גם אם יימצא לכך פתרון, הם יאלצו להצביע בתוך תחומי הקו הירוק ולא בערים וביישובים בהם הם מתגוררים.

ומה לגבי הביטוח הלאומי ומס הכנסה? ובכן, החוק הישראלי מחיל את הזכויות ואת החובות גם על תושבי יהודה ושומרון, כך שמבחינה זו לא צפוי להיות הבדל. אולם, סמכויות האכיפה והגבייה נגד תושבי האזור מוסדרות באמצעות תקנות. כך ייווצר מצב אבסורדי, לפיו תושבי יהודה ושומרון יזכו לקצבאות הביטוח הלאומי וגמלת מס הכנסה שלילי, אולם המדינה לא תוכל לגבות את החובות שהם צוברים לרשויות המס.

מעמד עורכי הדין בבעיה

כאמור, תושבי יהודה ושומרון לא מוגדרים על פי החוק כתושבי ישראל. על כן, פקיעת התקנות משפיעה על מישור נוסף - מעמדם של עורכי הדין תושבי יהודה ושומרון. כיום, התקנות מרחיבות את הגדרת ‘ישראל’ בחוק לשכת עורכי הדין, ומכלילות תחתיו גם על תושבי האזור. בשל כך, עולה השאלה מה יהיה הדין אם יפוגו התקנות?

 שר המשפטים גדעון סער / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שאלה דומה נכונה גם לגבי מעמד הפסיכולוגים. יש הגורסים שעם פקיעת התקנות, תושבי יהודה ושומרון לא יוכלו להירשם כעורכי דין, פסיכולוגים וכיו"ב, אך הדבר אינו בטוח כלל. ייתכן בהחלט שצו אלוף פיקוד מרכז יוכל למלא את הלקונה המשפטית של הכנסת.
אפשרות נוספת היא להעביר את התקנות הללו כהוראת שעה של תקנות חירום על ידי הממשלה ללא אישרור של הכנסת, על מנת למנוע את הקטסטרופה. מנגד, יש טוענים ובצדק שמכיוון שהכנסת "איננה מעוניינת" בתקנות אלו, אין דרך משפטית לעקוף זאת על ידי הממשלה. כמו כן, אין לצה"ל אפשרות לתקן תקנות שישפיעו על הנעשה מחוץ ליהודה ושומרון.

ברוך הבא לאנרכיה

אולם יש אפשרות נוספת - הכנסת לא תעשה דבר, הממשלה לא תעשה דבר וגם לא הריבון ביהודה ושומרון, הלא הוא צבא הגנה לישראל. לכאורה תשרור אנרכיה ביהודה ושומרון. כך לדוגמה, לא יהיה אפשר לחקור אדם בגין הטרדה מינית, כי החוק הירדני לא מכיר בעבירה כזו. כנ"ל עבירת הפרת אמונים, ועוד שלל חוקים. המדינה גם לא תוכל להחזיק באלפי אסירים ביטחוניים מסוכנים, ולא תוכל לגבות מסים ביהודה ושומרון - בעוד שהיא תשלם לתושבי האזור קצבאות, וחצי מיליון תושבי יהודה ושומרון לא יוכלו להצביע בבחירות.

בשל האנרכיה, לא מן הנמנע שדווקא בג"ץ יקבע באמצעות כללי הפרשנות שישראל כוללת את שטחי יהודה ושומרון. יהיה זה אירוע חריג, בו בג"ץ יחיל בפועל את הדין הישראלי ביהודה ושומרון באמצעות כללי הפרשנות ועל פי עיקרון השוויון. מה שכל ממשלות ישראל מאז 1967 לא הצליחו לעשות, כולל הימניות ביותר, עשויים לבצע שופטי בג"ץ בתיקים ספציפיים וכסיפוח זוחל, כשהררי עתירות על הקטסטרופה ביהודה ושומרון יונחו על שולחנם.

כך או כך, אשים את ידי באש ואומר - בניגוד לקמפיין הגעוואלד, אף אסיר ביטחוני לא ישתחרר לחופשי בעקבות אי הארכת התקנות. עניינים ביטחוניים משמעותיים יטופלו בדרכים עקיפות. האירוע דרמטי, אבל כמו רומא - גם יהודה ושומרון ללא תוחרב ביום אחד.

כיצד פקיעת התקנות עלולה להשפיע?

- לא ניתן יהיה להעביר לישראל ראיות ועדויות מיהודה ושומרון
- לא תהיה סמכות להחזיק בכלא בישראל מורשעים בבית משפט צבאי
- לא יהיה ניתן לנהל הליכים אזרחיים נגד פלסטינים או נגד הרש"פ
- תושבי יהודה ושומרון לא יוכלו להשתתף בבחירות לכנסת
- רשות המסים לא תוכל לגבות חובות מתושבי יהודה ושומרון
- תושבי יהודה ושומרון לא יוכלו להירשם כעורכי דין וכפסיכולוגים