היורש שהפך את פרינג לענקית ביוטכנולוגיה פורש בהדרגה מניהול וחושף את הטעויות בדרך

בגיל 30 ירש פרדריק פולסן ג'וניור, היום בן 71, את חברת התרופות השווייצרית פרינג שייסדו הוריו. העסק גלגל אז כ-15 מיליון דולר. פולסן בנה אותו בהדרגה יחד עם המנכ"ל מישל פטיגרו, והיום החברה מוכרת במיליארדי דולרים בשנה ונחשבת אחת מחברות התרופות הפרטיות הגדולות בעולם.

פולסן, שהונו הוערך לאחרונה על ידי בלומברג בכ-6.7 מיליארד דולר, מצמצם כעת בהדרגה את תפקידו בחברה ועובר לעסוק במה שבאמת מעניין אותו: משלחות מחקר לקטבים של כדור הארץ ומשבר האקלים. בראיון בלעדי לגלובס, הוא מדבר הדרך שעשתה החברה ועל העתיד שלה, וגם תוהה אם הצליח לממש את הפוטנציאל שלה.

"כל עוד אני בחיים, החברה תישאר פרטית"

"ההורים שלי התחילו את החברה בשטוקהולם בשנות ה-50 של המאה ה-20", הוא מספר. "הם הפיקו חלבונים מחומרים טבעיים, ובעצם 'נפלו' על תחום הביוטכנולוגיה, כלומר הפקה של חלבון לטיפול בבני אדם, כאשר הוא היה בחיתוליו והייתה להם אולי רק מתחרה אחת, חברת סנדוז (היום חלק מתאגיד נוברטיס). בהדרגה הם גילו תהליכים סינתטיים להפיק את החלבונים האלה".

עם השנים העבירה החברה את המטה שלה לשווייץ, ויש לה גם מרכז פיתוח וייצור בישראל, המבוסס על חברת BTG שרכשה.

"אנשים אומרים לי 'איזה סיפור הצלחה!' אבל אני לפעמים מוצא את עצמי תוהה: אם אנחנו המצאנו את הביוטכנולוגיה, למה אנחנו קטנים היום יחסית לחברות הבולטות בתחום, ויש לנו הכנסות של כמה מיליארדי דולרים בלבד?"

לשם השוואה, חברת אמג'ן, שנחשבת המובילה בתחום, רשמה הכנסות של כ-27 מיליארד דולר ב-2021. "אני קצת ביקורתי כלפי עצמי בעניין הזה. אנחנו תמיד היינו מאוד זהירים, לא לקחנו סיכונים ומימנו את עצמנו מההכנסות שלנו בלבד. היום אנחנו עדיין חברה פרטית בלי שום חוב. זה היתרון של הגישה הזהירה".

אם היית לוקח בזמנו סיכונים גדולים יותר, מה הם היו?
"תחום הביוטכנולוגיה נשלט היום בחלקו על ידי מוצרי mAb (נוגדנים המופקים בתאי מערכת חיסון שעוברים ריבוי במפעל. לאחר מכן הנוגדן מופק מן התא והופך לתרופה, בעיקר לסרטן או למחלות אוטואימוניות). אנחנו לא נכנסנו לתחום הזה מוקדם וחזק מספיק. נרתענו מכך שהנוגדנים ניתנו רק בזריקות ובעירויים, לא בבליעה, ואמרנו 'זה לא באמת יתפוס'. היום מוצרי ה-mAb די שולטים בשוק הביוטק".

האם שקלתם ללכת לבורסה כדי לממן התרחבות אגרסיבית יותר וסיכונים?
"להיות חברה פרטית, זה איכות חיים בשבילי. בכל זאת, לקחתי חברה-אחות של פרינג, פוליפפיטד, לבורסה לפני כשנה".

פוליפפטיד גייסה כ-750 מיליון דולר, וכעת נסחרת לפי שווי של 2.7 מיליארד דולר, לאחר שמנייתה נסקה מתחילת השנה אך ירדה בחודשים האחרונים יחד עם השוק.

"הטכנולוגיה של החברה היא ייחודית יחסית, והתחושה שלי הייתה שאי-אפשר לחלק יותר מדי את הקשב הניהולי", מסביר פולסן. "פוליפפטייד ייצרה פפטידים (חלבונים קטנים) כחומר גלם גם עבור פרינג וגם עבור חברות אחרות, והפכה למובילה בתחום, ואחר כך חיקו אותנו ונהיה קשה יותר להתחרות. היו לנו שתי ברירות: לעשות ספין אוף לחברה או לרכוש חברה אחרת, ובסוף עשינו את שני הדברים. הנפקנו וכך גם יכולנו לקנות עוד פעילות. עכשיו אנחנו, פרינג, מחזיקים כ-15%-20% בחברה המונפקת. אבל לגבי פרינג עצמה, כל עוד אני בחיים, החברה הזו תישאר פרטית".

כבר יש תוכניות סדורות להמשך?
"אני לא מאמין שאת שואלת אותי את השאלה הזו! טוב, אחרי מותי, או שימכרו אותה ויתחלקו בכסף, או שתהיה קרן משפחתית שתנהל אותה, או שינפיקו אותה וכל אחד יעשה מה שהוא רוצה עם המניות. אף פעם לא דיברנו עם הילדים על זה. אם מישהו מהם מתעניין, הוא יצטרך להילחם על זה. הדבר הכי גרוע יהיה אם אתן את זה סתם כך".

"אמרתי לאבי, תן את החברה לעובדים"

היום אתה הבעלים היחיד של החברה, אף שיש לך אחים.
"יש לי ארבעה אחים ואחיות. אנחנו מדברים פה על שנות ה-70 ותחילת ה-80. הייתה אז גישה אחרת לעסקים, בעיקר בשוודיה. אף אחד מאחיי ומאחיותיי לא התעניין בעסקים. זה לא היה באופנה. פעם אבא שלי פגש את שר האוצר של שוודיה והוא אמר לו 'בדיוק הקמתי חברת פארמה', והסוציאליסט הזה אומר לו 'זה לא אפשרי. הרי אנשים פרטיים כבר לא מתחילים חברות. המדינה והקולקטיב מתחילים חברות!'. היום כמובן זה שונה. כולם רוצים סטארט-אפים. "כשהייתי בן 14-15, אבא שלי שאל אותי, 'מה אני צריך לעשות עם החברה?' עניתי, 'תן אותה לעובדים'. יש עדיין רבים שחושבים ככה".

ומה חושבים בשוודיה על ישראל, שבה לכל אחד יש סטארט-אפ?
"הגעתי לישראל לראשונה ב-1966, למשך קיץ שלם. ישראל הייתה אז מדינה אחרת לגמרי. השתניתם לגמרי. הייתם פעם אוטופיה אירופית סוציאליסטית, או לפחות ניסיתם להיות. הפכתם לחברה קפיטליסטית אמריקאית, בתוך 30 שנה לכל היותר. אפשר לדון אם זה טוב או רע, אבל בכל מקרה זה לא מה שקרה באירופה. השינוי היה הרבה יותר איטי".

וכשאתה מחליט אם להקים חברה בת כמו BTG בישראל או באירופה, אלה דברים שמשפיעים?
"בהחלט, אבל סביבה יזמית יש כבר בכמה מדינות, למשל בחבל קטלניה בספרד. בישראל יש שילוב של היזמות עם המחויבות למחקר עמוק ואיכותי, וגם הקשר שלכם עם ארה"ב.

"אני מאוד מופתע מכך שאין יותר ייצור ביוטכנולוגי בישראל. אתם נחשבים למדינה טובה למו"פ ולא לייצור, ואני לא מבין למה. יש כאן עובדים משכילים, מוכשרים, מחויבים, ומסורת של ייצור פרמצבטי בזכות טבע. אנחנו שוקלים כעת להקים מפעל תאי גזע, ובהחלט שוקלים לעשות זאת בישראל".

"צריך הרבה זמן והרבה כסף"

איך בנית את פרינג לחברה שהיא היום?
"כדי להצליח בתחום התרופות צריך שני דברים: הרבה זמן והרבה כסף. היה לי זמן כי הייתי צעיר, והיה לי כסף כי ההורים שלי היו מאוד זהירים. וידעתי בדיוק מה אני רוצה לעשות: להתמקד בכמה שוקי נישה שבהם אפשר לשווק את המוצרים שלנו באמצעות כוח אדם מועט, אבל בכל העולם".

מדוע היה חשוב לך לשווק באמצעות החברה שלכם בכל העולם?
"חשבתי שאם האנשים שלך מוכרים את המוצר שלך אז הם הרבה יותר מחויבים, וכך מקבלים פידבק ורעיונות חדשים מכל המדינות. זה מה שהוביל אותי לבחור אילו מוצרים לשווק. אנחנו עובדים גם במדינות עניות, כי מלכתחילה אלה מוצרים עם מתח רווחים גבוה, אז בכל מקום אפשר להרוויח. המוצרים שלנו בתחום הפוריות נמכרים גם בהודו וגם באפריקה, ושם הם מוצרי נישה של הנישה, ועדיין רווחיים לנו".

אילו מוצרים מובילים את הצמיחה שלכם היום?
"החטיבה החשובה לנו ביותר היום היא חטיבת מוצרי הפוריות, ואנחנו רוצים להשיק בשנים הקרובות כמה מוצרים שמיוצרים בישראל. במבט קדימה, בתחום הזה אנחנו שמים בעיקר דגש על הורמון ה-FSH המהונדס גנטית (בתחילת דרכו הוא הופק משתן של נזירות - ג"ו), שאמור להיות מאושר לשיווק בארה"ב בשנתיים הקרובות והוא מיוצר בישראל.

"בתחום חדש יותר, המיקרוביום, פיתחנו מוצר לטיפול במחלה הזיהומית C. Diff, (היום אחד הטיפולים בה הוא השתלת צואה). יש לנו מוצר תרפיה גנטית לסרטן שלפוחית השתן שאנחנו עובדים עליו כבר 15 שנים. כלומר, אנחנו לקראת כמה השקות שיכולות להניב צמיחה משמעותית".

איך אתם משלבים היום בריאות דיגיטלית?
"אנחנו עושים זאת גם בפיתוח וגם בניסויים קליניים. בתחום בריאות האישה, אנחנו בקשר עם חברות שמפתחות מכשור רפואי לניטור מחזור, וזו דוגמה למקום שבו ניתן להגיע לשיתופי פעולה מאוד מעניינים, למשל מול תרופות הפוריות שלנו שהתזמון שלהן תלוי בזמן המחזור".

"צריך לעזוב את העסקים בגיל 60-70"

בשנים האחרונות אתה מעביר בהדרגה את ניהול החברה למנהלים שכירים. לפני כשנה פרשת גם מתפקיד היו"ר, והיום אתה יו"ר שותף.
"אבא שלי אמר, 'צריך לעזוב את העסקים בגיל 60-70 ולהשאיר מקום לצעירים, כי אחרי כל כך הרבה זמן באותו תפקיד עלולים לעשות טעויות. בעבר הכרתי את כל מי שעבד בפרינג. היום אני אפילו לא מכיר את כל המנהלים. ראיתי שאני צריך להביא הנהלה חדשה כדי לממש את החזון שלי לחברה. היו"ר שהחליף אותי, לארס ריבן סורנסן, מגיע מנובו נורדיסק, חברה סקנדינבית נוספת שאני מאוד מעריך כחברה אתית. אני בטוח שתחת ניהולו, לא יקרה שום דבר שלילי, הוא יילך בדרך הישר".

זה שונה מחברות פארמה אחרות?
"כמו בני אדם, חלק יודעים להתנהג וחלק לא".

כי גדלתם בתרבות סוציאליסטית?
"זו נקודה מעניינת. ייתכן שכאשר גדלים בתחושה של אחריות לחברה, פחות מפתה ללכת בדרכים לא ישרות".

ההורים שלך עמדו בדילמה הזאת במלחמת העולם השנייה.
"אבא שלי הוא גרמני במקור. כשהוא היה סטודנט ב-1933, הנאצים החלו לסלק את אויביהם ורצחו יהודי בשם ד"ר שפיגל. אבי היה אנטי-נאצי, אולי אפילו קומוניסט. הוא תרגם והפיץ כתבה מ'גארדיאן' הבריטי שהאשימה את היטלר במותו של שפיגל, והוא נכלא בעקבות זאת לשנתיים. כשיצא, הוא ברח מיד לשווייץ, ומשם הוא עבר לשוודיה. כך נולדתי שוודי.

"גיליתי את זה רק בשנות העשרה המאוחרות שלי. שנים מאוחר יותר, כשחייתי בצרפת, שמתי לב שכל אחד שהתנגד קצת לנאצים לא יכול היה להפסיק לדבר על זה, אפילו אם רק גנב מהם אופניים, אבל הם רואים בתקופה הזאת חלק קטן ושולי מההיסטוריה שלהם. בשוודיה זה היה הפוך. זאת תקופה משמעותית, אבל אף אחד לא לוקח קרדיט מוגזם על ההתנגדות".

מימון משלחות לקוטב ומאבק במשבר האקלים

פרדריק פולסן האב הרבה לעסוק בפילנתרופיה כאשר החברה שהקים צמחה והצליחה. הבן עושה זאת גם, אבל עם טוויסט משלו. "אני מאוד מוטרד משינוי האקלים, ולכן מממן ומשתתף בכשלוש משלחות בשנה לאזורים שיש בהם קרח ושלג, כדי לנסות להבין איך לעצור את שינוי האקלים. ראיתי בעיניי את השפעות ההתחממות, את החריצים בין גושי הקרח מתרחבים. בשנה שעברה, לראשונה ספינה יכלה להגיע לקוטב הצפוני.

"היינו במקומות באנטארקטיקה שאף אדם לא מגיע אליהם ומצאנו חתיכות זעירות של פלסטיק בגוף של הציפורים. אני אומר, עד עכשיו התעסקנו הרבה בלהוכיח שזה קורה. עכשיו בואו נפתור. ויש לנו פתרונות, רק הרצון הפוליטי לא קיים. צריך לשנות את המנטליות, ולקבל החלטות באופן בינלאומי".

עשיתם שינוי בחברה לטובת קיימות ומניעת משבר האקלים?
"ודאי. הפחתנו את צריכת האנרגיה והכנסנו תהליכי מיחזור חדשים".

כחוקר של הקוטב הצפוני, פולסן פיתח קשרים חזקים מאוד עם ממשלת רוסיה, כולל עם הנשיא ולדימיר פוטין עצמו - קשרים שעולים כעת לדיון בקרב מבקריו. פולסן אומר היום שאכן מימן משלחות לאזורים הארקטיים שבהם יש לרוסיה אדמות רבות, אך היום כאדם פרטי, אין לו שום קשר רשמי או לא רשמי לשום ארגון רוסי מכל סוג.

לפרינג עצמה יש עסקים ברוסיה, וכמו כל חברות התרופות, השאלה כיצד לנהוג בהם היא מורכבת. נסיגה מרוסיה פירושה להשאיר מיליוני אזרחים בלי תרופות, ולבנות מחדש עסק אחרי נסיגה כזו זה כמובן לא פשוט.

התגובה הרשמית של פרינג לנושא, בעקבות שאלת גלובס, הייתה: "בעודנו צופים במשבר ההומניטרי המסלים באוקראינה, אנחנו עומדים לצד האנשים שנפגעו. המטרה החשובה לנו ביותר היא להביא תרופות לחולים, ונעשה כל מה שאפשר כדי למזער את השפעת הקונפליקט על אספקת התרופות למטופלים. אנחנו נמשיך בפעילותנו ברוסיה. כל עוד המלחמה נמשכת, לא נשקיע השקעות נוספות בעסקינו ברוסיה. איננו מייצרים שם מוצרים או עורכים שם ניסויים קליניים".

הבן שהצטרף לפרינג אחרי שהפך לבכיר בממשל הגיאורגי

בין ילדיו של פולסן, רק אחד עובד בחברה: ז'אן פרדריק פולסן, המכהן כיו"ר קרן ההשקעות של החברה וחבר דירקטוריון. "למדתי פיננסים וחשבונאות והצטרפתי לתוכנית מנהיגות של חברת השוקולד מארס, גם היא חברה פרטית", הוא מספר. "זיהיתי מאפיינים דומים של שתי החברות, למשל הפרספקטיבה ארוכת הטווח שגוררת גם השקעות לטווח ארוך, גם במשאבי האנוש. חברות מוצרי צריכה הן מדהימות. הן רודפות מהר אחרי שוק שכל הזמן זז, כל הזמן צריכות לחדש. באותו זמן לא ידעתי אם אעבוד אי פעם בפרינג, אבל ידעתי שאם זה יהיה על הפרק, אני צריך לוודא שאני יכול לעשות את העבודה ולא להיכנס בגלל שם המשפחה".

 ז'אן פרדריק פולסן, יו''ר קרן ההשקעות של החברה / צילום: פרינג

אחרי מארס הקים פולסן חברת חטיפים משלו, דווקא בגיאורגיה. בתקשורת הגיאורגית פולסן נתפס כמיליארדר והפילנתרופ משוודיה שהגיע כאביר לפתח את הכלכלה ולהעניק למדינה את הזכות הייחודית לייצר את הצ'יפס שלה בעצמה - מתפוחי האדמה המקומיים. "בהדרגה התחלתי לעשות עוד כמה דברים במדינה. הקמתי אוניברסיטה, ייעצתי לשרי אוצר, ובסופו של דבר הייתי בכיר בממשלה וסגן יו"ר של קרן הפנסיה הממשלתית שם, שהיא המשקיעה הכי גדולה במדינה. אז יש לי אחריות גדולה".

ב-2020, בעקבות הקורונה, הצטרף פולסן הבן לבורד של FinVector, חברה בת של פרינג. בתחילת 2021 הוא גויס לדירקטוריון של פרינג ונצ'רס, ואחר כך לדירקטוריון של פרינג עצמה".

מה חזון החברה היום?
"אנחנו מובילים בתחומים מסוימים בעולם הפוריות והיינו רוצים להתרחב שם קודם כול. אנחנו מצפים להשקה של מוצרי המיקרוביום, ואנחנו מתכוונים לקחת את זה לא רק למחלות עיכול, אלא גם לתחומי בריאות האישה, בריאות העור, בריאות הפה. אנחנו מאוד מתעניינים באופן שבו שינוי במיקרוביום משפיע על פעילותן של תרופות אחרות".

פרינג 

תחום עיסוק: החברה מפתחת ומייצרת תרופות ביוטכנולוגיות עם דגש על תחום הפוריות, מערכת העיכול וכעת גם מוצר חדש לסרטן
היסטוריה: החברה נוסדה ב-1950 על ידי פרדריק (האב) ואווה פולסן, והייתה מחלוצות תחום הביוטכנולוגיה. היא התמחתה בהפקה של הורמונים ממקורות טבעיים ואח"כ סינטטיים, עם מיקוד בתחום בריאות האישה. מנוהלת על ידי פרדריק פולסן הבן משנות ה-70 ובבעלותו המלאה.
נתונים: החברה רושמת הכנסות של כמה מיליארדי דולרים בשנה. הונו של פולסן, המבוסס בעיקר על החברה הזו, נאמר ב-6.7 מיליארד דולר