הקשר עם איראן והפגיעה בתדמית: איך הגיבו בטורקיה לאזהרת המסע בישראל?

החמרת אזהרת המסע לאיסטנבול לדרגה 4 וחידוד הסכנה בכל רחבי טורקיה, תפסו את אנקרה בסיטואציה לא נוחה כלל. בימים אלה ממשלת ארדואן וסוכנות המודיעין הטורקית מתמודדים עם פגיעה תדמיתית קשה בדמות חטיפת עיתונאי איראני אופוזיציוני גולה, מוחמד באכר מוראדי, משטחה.

מוראדי, שקיבל מקלט בטורקיה לפני תשע שנים והתגורר באנקרה, יצא מביתו ב־30 במאי במטרה לרכוש לחם - ונעלם. כאשר מצאו את רכבו נטוש, הבינו במהרה את שהתרחש. "בני עבד כעיתונאי אופוזיציה באיראן", סיפר אביו מוחסן. "המודיעין האיראני רדפו אחריו - וחטפו אותו". החלק החמור בסוגייה, שחטיפת מוראדי רחוקה מלהוות תקדים.

ב־24 בספטמבר, סוכנות המודיעין והמשטרה הטורקית לכדו שמונה סוכנים, שניים מתוכם איראנים ושישה טורקים, שתכננו חטיפה של חייל איראני לשעבר, מ.א, ממחוז ואן שגובל באיראן. עם זאת, היו גם מבצעים מוצלחים מבחינת טהרן: ב־14 בנובמבר 2019 נרצח איש המודיעין האיראני לשעבר, מסעוד מולאווי ורדנג'אני, באיסטנבול.

החיבור בין היכולות המוכחות של איראן לפגוע ביעדים בטורקיה, לצד היסטוריית הפיגועים באיסטנבול ככלל ונגד יהודים בפרט, מדיר בוודאי שינה מסוכנות המודיעין הטורקית ומהעומד בראשה, הקאן פידאן. עם זאת, בזמן שהתקשורת הישראלית רועשת וגועשת בעקבות ההתרחשויות, מקביליה בטורקיה דחקו את הסיפור למקומות זניחים למדי בעיתונים ובאתרי האינטרנט. אדרבא, אותם הסיקורים התבססו על ציטוטי שר החוץ יאיר לפיד - מבלי לספק מידע משמעותי נוסף. זאת, עד שמשרד החוץ הטורקי שבר את השתיקה הרועמת.

"אנחנו רואים שיש מדינה שהוציאה אזהרות מסע לאזרחיה בטורקיה בימים האחרונים", נמסר מאנקרה, מבלי לציין את המילה ישראל או איראן. "האזהרות קשורות להתפתחויות ולאינטרסים בינלאומיים שונים. הרשויות הרלבנטיות שלנו מטפלות עם כל אמצעי האבטחה הנדרשים במסגרת מנגוני שיתוף הפעולה למאבק בטרור".

לדברי משרד החוץ הטורקי, "זו עובדה שטורקיה היא מדינה בטוחה שממשיכה להיאבק בטרור בצורה היעילה ביותר, תוך פעולות בתוך המדינה ומעבר לגבולות. מדינתנו נאבקת בטרור מבלי לעשות הבחנה בין ארגוני הטרור, ובכך תורמת לביטחון הקהילה הבינלאומית, שמכירה, יודעת ומעריכה זאת".

רשת הטוויטר תופסת מקום מרכזי ביום־יום הטורקי, במיוחד בבחינת הלך רוח - כאשר הסיקור התקשורתי זניח. על כן, ציוץ חריג של חוקר איראן טורקי בשם מהמט קוץ' בלטה בחריגותה. "החלטת ישראל מתבססת על תעמולה יותר מאשר מציאות", צייץ קוץ' שלמד בעצמו באוניברסיטת טהרן. "איראן יכולה להגיע לאזרחים ישראלים בכל מדינה. אם איראן מחפשת נקמה, אז מטרותיה יהיו אנשי ממשל או סוכני מוסד, לא אזרחים רגילים". טענתו המופרכת הובילה לתגובות חד־משמעיות טורקיות נגדו, שציינו פיגועים איראניים מהעבר נגד יעדים יהודיים בעולם.

תלות אנרגטית באיראן

ביום שני האחרון נשא ארדואן נאום, שבו הכריז כי טורקיה תחל ברבעון הראשון של השנה הבאה להפיק 10 מיליון מטרים מעוקבים גז טבעי מהמאגר הראשון שלה, שדה הגז סקאריה שבים השחור. "אנחנו מקווים כי ההפקה תגיע לשיא ב־2026", ציין נשיא טורקיה וביטא נקודה חשובה: חוזה ייבוא הגז הנוכחי של אנקרה מאיראן יסתיים ב־2026, ונכון לעתה טרם התחדש.

חוסר העצמאות האנרגטית של טורקיה פוגע בה, כלכלית ומדינית כאחד, וארדואן מבין זאת היטב. ב־2021, למשל, היקף ייבוא הגז הטבעי של טורקיה הגיע לשיא של 60.1 מיליארד מטרים מעוקבים, כאשר 46.1 (77%) מהם בצינורות מרוסיה, איראן ואזרבייג'ן, ו־14.1 הנותרים בתור גז מונזל. התלות ברוסיה, שהיוותה, 45% מכלל הגז הטבעי המיובא לטורקיה ב־2021 - מובילה, בין השאר, לכך שטורקיה נמנעת מהצטרפות לסנקציות נגד מוסקבה על רקע פלישתה לאוקראינה. ובמיוחד, אי־סגירת המרחב האווירי למטוסים רוסיים.

במדיניות החוץ מול איראן, זה בא לידי ביטוי בסוף ינואר האחרון: בזמן שהחלה מגמת התחממות היחסים בין ישראל לבין טורקיה, לפתע איראן הודיעה על הפסקת אספקת הגז הטבעי לטורקיה בשל "תקלה טכנית". שר האנרגיה ומשאבי הטבע הטורקי, פתיך דונמז, אמנם אמר כי "איראן נכשלה בעמידה בתנאים טכניים שקשורים לחוזה הגז עם טורקיה", אך הצעדים הממשיים היחידים שבהם נקטה אנקרה הם, למשל, הפחתת הזרמת הגז למפעלים ב־40%. כלומר, כלפי פנים ולא כלפי חוץ. כאשר באנקרה מעריכים כי יגיעו השנה לשיא חדש של 63-62 BCM גז מיובא השנה, קשה לראות צעדים מדיניים דרסטיים של טורקיה נגד איראן.

ובכל זאת, יש מקום שבו אנקרה וטהרן נמצאות ממש על סף התנגשות - סוריה. לפני כשבוע וחצי הכריז ארדואן בכנס של מפלגת הצדק והפיתוח כי טורקיה תקים רצועת ביטחון של 30 ק"מ בצפון סוריה - במסגרת הלחימה המתמשכת נגד הכוחות הכורדיים. "אנחנו לא מעוניינים שיפריעו לנו באזור הביטחוני הזה", ציין ארדואן.

פנייתו של נשיא טורקיה, גם אם הייתה בחצי־פה, הופנתה לשלושה כיוונים: רוסיה, משטר אסד ואיראן. לאחרונה, חלה התקרבות בין הכורדים לבין נשיא סוריה, ואסד אף אמר ביום שישי בעצמו לערוץ RT הרוסי בערבית ביום שישי האחרון כי "אם הכוחות הטורקיים יבצעו תקיפה נגד אזורים שבהם כוחות צבאיים סוריים נמצאים, אנחנו נשיב לחימה ונגן". אותה ההתבטאות קיבלה במה גם בכלי תקשורת האיראניים, וכידוע לכל: בטהרן מבינים כי משמעות היחלשות אסד היא פגיעה ביכולת התמרון שלהם בסוריה ופיתוח פרויקט דיוק הטילים.

ביום שני האחרון דווח כי כוח קודס של משמרות המהפכה הקים עמדות תצפית בצפון סוריה, במרחב תל רפעת-מנביג', בשיתוף צבא אסד והכוחות הכורדים. הבחירה אינה מקרית, משום שמדובר ביעדים שעשויים להוות חלק מרצועת הביטחון של טורקיה בצפון סוריה, אם אכן תתממש.

חילופי המסרים העקיפים בין אנקרה לבין טהרן בכל החזיתות, הכלכלית, המדינית והצבאית, צפויים להמשיך באופן תדיר בתקופה הקרובה - ולא מן הנמנע כי גם סוגיית ניסיונות האיראנים לפגוע בישראלים בטורקיה ככלל ובאיסטנבול בפרט תהווה נושא חדש להתנהלות מערכת היחסים הסבוכה ברמה יוצאת דופן.