מזכר ההבנות בין שרת האנרגיה קארין אלהרר לעמיתיה ממצרים והאיחוד האירופי, שנחתם ביום רביעי בקהיר, מהווה מסר לחברות הגז שבו ישראל קוראת להן להגיע למים הכלכליים שלה, לאתר גז - ולמכור אותו.
את התשתית הראשונית להסכם בין ירושלים, קהיר ובריסל יצרו למעשה שר האנרגיה לשעבר יובל שטייניץ ועמיתו המצרי טארק אל־מולה בינואר 2021. בעקבות כך, גז ישראלי הועבר בחודשים האחרונים למצרים, הונזל שם - ויוצא לאירופה. עם זאת, המהלך המשולש בין ישראל, מצרים והאיחוד האירופי הוסדר כעת, לרבות מנגנון שיקבע את הכמויות שישראל תעביר למצרים, והחלוקה של הגז בין המשק המצרי לבין האיחוד האירופי.
ההסדרה הזו היא שעיכבה עד עתה את חתימת מזכר ההבנות, שכן לכל צד היה אינטרס מעט שונה. ישראל ביקשה להבטיח את הצריכה המקומית לצד הגדלת הייצוא; מצרים, שהצריכה המקומית שלה גדלה בקצב מהיר, ביקשה לשלוט על הכמויות לייצוא לאירופה; ואילו האירופים מעוניינים בכמה שיותר גז.
ישראל מהווה תחליף חלקי למחסור בגז רוסי
בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה, שהובילה לעיצומים של חלק ממדינות אירופה על מוסקבה, היבשת הישנה משוועת לגז. בשנה שעברה, רוסיה סיפקה 155 BCM (מיליארד מטרים מעוקבים) למדינות אירופה, 120 מהם לכאלו המסייעות כיום לאוקראינה. ואילו עתה, בצל הפסקת הזרמת הגז הרוסי למדינות שונות ביבשת, האירופים נמצאים במסע רכש ממקורות שונים - בהם אלג'יריה, מדינות המפרץ וארה"ב. ישראל מייצאת כיום כ־8 BCM גז בשנה, ולרשותה עומדים 4 BCM נוספים בעודפים שניתן לייצא לאלתר. מנגד, באיחוד האירופי רוצים להגדיל את היקף ייבוא הגז מישראל ל־10 BCM, לפחות.
לפי הערכות חברות הגז ומומחי התחום, משמעות ההסכם החדש היא ייצוא מדי שנה של 10-4 BCM גז ישראלי - עד 2030. במונחי מחירי הגז כיום, מדובר בהיקף מכירות של עשרות מיליארדי דולרים עד סוף העשור - כאשר מזה נגזר סכום של 20-10 מיליארד שקלים הכנסות למדינה ממסים.
לצורך ההשוואה, הסכמי ייצוא הגז למצרים מניבים לישראל 900 מיליון שקלים הכנסות ממסים.
סוגייה נוספת שהוסדרה עם מזכר ההבנות החדש, היא ההחלטה כי ישראל תשתמש בשנים הקרובות במתקני ההנזלה במצרים כדרך העברת הגז לאירופה. במזכר נקבע כי הצדדים שחתומים עליו יפעלו יחד כדי לאפשר אספקה סדירה של גז טבעי למדינות החברות באיחוד האירופי ממצרים, מישראל ומיעדים אחרים. וזאת, באמצעות תשתיות הנזלת גז טבעי הקיימות במצרים.
המשמעות היא שכדי להגדיל את היקף הגז המיוצא לאירופה, יש להגדיל את יכולת ההעברה מהמאגרים הישראליים, כיום מתמר ומלוויתן ובעתיד נוספים, למצרים. צינור ניצנה, הרחבת הצינור בין אשדוד לאשקלון, וכן הגדלת התפוקה עם הצינור הירדני - מהווים רק חלק מהפתרון. בהסכם נקבע כי תנוסח תוכנית לניצול מיטבי של תשתיות, בחינת הצורך בהקמה ופיתוח של מתקני הנזלה חדשים, וכן ניסוח מפת דרכים להשלמת והאצת קבלת האישורים הנדרשים ליישום מזכר ההבנות.
אוניית הנזלה לישראל עומדת על הפרק
אפשרות שעומדת על הפרק, ונראית סבירה, היא אוניית הנזלה שתגיע למאגרים הישראליים. חברת ניו מד אנרג'י (לשעבר דלק) הודיעה כי היא בוחנת ומקדמת אפשרות להביא אונייה שכזו, מתוך הכרה כי זו אחת מהדרכים המהירות ביותר לספק את הגז. גם חברת אנרג'יאן הביעה התעניינות בפיתרון כזה.
החברות מעוניינת לנצל את העובדה כי מחירי הגז גבוהים, וצפויים להישאר כאלו בשנים הקרובות. משמעות נוספת של מזכר ההבנות המשולש היא קידום, למשל, של פיתוח לוויתן ב', כריש צפון, ומאגרים קיימים נוספים שפיתוחם טרם הושלם.
ברקע ביקורת ישראלית בנוגע לשמירה על הביטחון האנרגטי של ישראל, במשרד האנרגיה מדגישים כי ההסכם כפוף להגנה על הביטחון האנרגטי ויכולת האספקה לשוק המקומי בכל אחד מהצדדים החתומים, וכי לא צפויה מניעה לייצוא גז מישראל וממצרים ליעדים נוספים.
מזכר ההבנות כולל כמה צעדים שיאפשרו את האצת יישומו, בהם סעיף שלפיו האיחוד האירופי יעודד חברות אירופאיות להשתתף בהליכים תחרותיים, ולהשקיע בפרויקטים של חיפוש והפקת גז טבעי בישראל ובמצרים. החברה המדוברת ביותר בהקשר הזה היא ENI, חברת הגז הממשלתית האיטלקית. הנושא עלה בפגישותיו של ראש ממשלת איטליה מריו דראגי בישראל השבוע, ובכנס פורום מדינות הגז של מזרח הים התיכון המתקיים כעת בקהיר.
הצדדים יפעלו על מנת לצמצם פליטות מתאן
בה בעת, במזכר נקבע לגבי סוגיית הזיהום כי הצדדים יפעלו על מנת לצמצם פליטות מתאן, ויבחנו טכנולוגיות מתקדמות ללכידת מתאן ולצמצום פעולות נישוב בכל שלבי שרשרת האספקה. ההסכם אף כולל בחינה משותפת של אפשרויות שימוש בלכידת פחמן כחלק מגיבוש תוכנית כללית להפחתת פליטות ודה־קרבוניזציה של סקטור הגז הטבעי, וכן מציאת דרכים להשקעות בפיתוח טכנולוגיות לקידום מטרות אלו. תוקף ההסכם הוא לשלוש שנים, כשלאחריהן יחודש באופן אוטומטי לשנתיים נוספות.
במשרד האנרגיה מדגישים כי היציאה להליך הרביעי של מכרז הזכיונות לקידוח באזורים חדשים, קשורה קשר הדוק לחתימה על מזכר ההבנות שהופך את האיחוד האירופי לשוק פוטנציאלי לייצוא בהיקף גדול.
"זהו רגע אדיר בו ישראל הקטנה הופכת לשחקנית משמעותית בשוק האנרגיה העולמי", אמרה השרה אלהרר בטקס. "מזכר ההבנות יאפשר לישראל לייצא בפעם הראשונה גז טבעי ישראלי לאירופה והוא מרשים אף יותר בהסתכלות על שורת ההסכמים המשמעותיים עליהם חתמנו בשנה האחרונה, וממצבים את ישראל ואת משק האנרגיה והמים הישראלי כשחקנית מפתח בעולם".
מתיוס ריגס, מנכ"ל אנרג'יאן: "זהו צעד משמעותי ביותר למדינת ישראל, המניח את היסודות לאספקת ביטחון אנרגטי לישראל ולאירופה, ולהמשך פיתוח אזורי בר קיימא. אנרג'יאן, עם תשתיות משמעותיות באזור, נמצאת בעמדה מצוינת להיות חלק מהתהליך החשוב הזה. אסדת כריש צפויה להזרים גז ברבעון השלישי, ואליה יצטרפו תגליות נוספות באזור אולימפוס, שימשיכו לבצר את עצמאותה האנרגטית של ישראל, לייצר תחרות בשוק המקומי ולהיות חלק משמעותי מפיתוח אנרגטי באזור ובאירופה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
