מדד המחירים לחודש מאי עלה ב-0.6% "בלבד" - כך פרסמה היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בכך מדד מאי עמד מתחת לתחזיות המוקדמות של הכלכלנים שצפו עליית מדד גבוהה יותר של 0.7%-0.8%.
עם זאת, קצב האינפלציה בחישוב שנתי עלה ל-4.1% במהלך 12 החודשים האחרונים - מעל תחום היעד העליון של בנק ישראל ב-1.1%. הדבר צפוי לדחוק בבנק ישראל להעלות את הריבית בישיבה הבאה בתחילת יולי.
עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי פירות טריים שעלו ב-13.8%, הלבשה והנעלה שעלה ב-2.2%, מזון שעלה ב-0.9%, תרבות ובידור שעלה ב-0.8% ותחבורה שעלה ב-0.5%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיף ירקות טריים שירדו ב-0.7%.
קצב האינפלציה בישראל אמנם חורג מהיעד שנקבע, אך בהשוואה למדינות מפותחות במערב ישראל ממוקמת בתחתית הטבלה. לפי תחזית בנק ישראל קצב האינפלציה צפוי להתמתן בחודשים הבאים ולהתכנס אל אמצע תחום היעד, אלא שלפני כן האינפלציה צפויה להמשיך לטפס.
מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסים בבנק הפועלים, מבין הבודדים שסיפק טרם פרסום המדד תחזית מדויקת, אמר לאחר פרסום המדד, כי "חרף העלייה המתונה מהציפיות, חשוב לציין כי האינפלציה השנתית (YoY) המשיכה לעלות במאי ל-4.1% (לעומת 4.0% באפריל), ולהערכתנו האינפלציה השנתית תמשיך לעלות עד סוף 2022, בטרם תתמתן בחדות אל תוך טווח יעד יציבות המחירים בשנת 2023. מחירי פירות וירקות טריים עלו ב-4.5% והעלו את המדד בכ-0.15%. לאור הירידה החדה במחירי פירות הקיץ לאחרונה, רכיב זה צפוי לרדת בחדות ולהוריד את מדד חודש יוני בשיעור (לפחות) דומה".
בחלוקה לרכיבים, הוסיף שפריר, אינפלציית מחירי המוצרים הסחירים עלתה במאי ב-0.7% וב-5.0% בקצב שנתי (5.9% בנטרול הלבשה והנעלה), זאת על רקע הזינוק במחירי הסחורות והפיחות שנרשם מתחילת השנה בשער השקל. "באשר לעתיד - אנו צופים התמתנות בקצב העלייה של רכיב זה לקראת סוף 2022 (והתמתנות משמעותית יותר ב- 2023)", אמר. "ליבת מחירי השירותים (ללא פו"י וללא שכירות) עלתה במאי ב-0.5%, כך שקצב העלייה השנתי ברכיב זה נותר ללא שינוי על 3.6%".
מחירי הדיור עלו ב-0.9% בחודש
מהשוואת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים מרץ עד אפריל השנה, לעומת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים פברואר עד מרץ, נמצא כי מחירי הדירות עלו ב-0.9% ובכך השלימו עלייה של 15.4% בשנה. מדובר בהתמתנו בקצב עליית מחירי הדיור שהשלימו בחודש שעבר זינוק שנתי של 16%.
בפילוח שינויי מחירי הדירות לפי מחוזות נרשמו העליות מחירים הבאות: תל אביב 1.6%, דרום 1.1%, מרכז 1%, חיפה 0.9%, צפון 0.8%. ירידת מחירים נרשמה במחוז ירושלים בלבד 1.1%.
במדד מחירי הדירות החדשות נמצא כי מחיריהם עלו ב-0.4% השלימו בכך עלייה של 21.8% בשנה. העסקאות שבוצעו בתמיכה ממשלתית והשתתפו בחישוב מהווה 22.2% בהשוואה ל-15.4% בתקופה הקודמת (פברואר-מרץ 2022).
מדד שכר דירה (ללא שכירות ציבורית) עלה ב-0.2%. מדד זה מבוסס מדי חודש על מדגם של כ-17 אלף תצפיות המייצג את שלוש קבוצות אוכלוסיית שוכרי הדירות: שוכרים המצויים תחת חוזה שנותר ללא שינוי או מוצמד למדד (כ-90% מאוכלוסיית השוכרים); שוכרים שמחדשים חוזה שהסתיים (כ-8% מאוכלוסיית שוכרי הדירות), להם שכר הדירה עלה באחוז אחד לערך. קבוצת השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) קבוצה זו מהווה כ-2% בלבד מהאוכלוסייה, ושכר הדירה עבורה עלה ב-5% לערך, כך לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
בלמ"ס מציינים את העובדה ש-90% מאוכלוסיית השוכרים מצויה תחת חוזה, מידי חודש, ממתנת את השינויים במדד שכר הדירה הכולל גם את קבוצת מחדשי החוזה והשוכרים החדשים, שהן כ-10% אחוזים ממצבת השוכרים.
עוד ציינו בלמ"ס כי "מדד שכר הדירה איננו משקף את שיעור השינוי החודשי ברמת המחירים של שוק השכירות המופנה לשוכרים החדשים, או העוברים ממקום למקום, דבר שמביא לעיתים לבלבול בקרב הציבור ולתחושה שקיים פער ניכר בין נתוני הלמ"ס לבין נתונים המתפרסמים על ידי גורמים אחרים. עליות המחירים בחודש הנוכחי לקבוצה זו משתקפות גם במדד שכר הדירה לפי החשיבות היחסית שהיא קטנה מאוד, כאמור".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.