מסימני המשבר: החברות שמסייעות לקצץ בהוצאות הענן

"סמנכ"לי כספים בחברות הייטק נוטים לומר שלתת למפתחים ולמנהלים שלהם לשלוט בהוצאות הענן, זה כמו לתת לחתול לשמור על השמנת. אנשי הפיתוח באים עם דרישות לשירות עם עלויות אסטרונומיות, סמנכ"לי הכספים בדרך כלל מאשרים כי הם לא אנשים טכניים ולא מבינים עד הסוף במה מדובר, ובסוף המנכ"ל חותם בחוסר רצון על הצ'ק לאמזון או למיקרוסופט", אומר רועי רבהון, מנכ"ל וממייסדי חברת הסטארט-אפ פינאאוט, שמנסה להכניס סדר בהוצאות הענן בארגון.

הסיטואציה המתוארת לעיל נפוצה במיוחד בחברות סטארט-אפ ישראליות, בהן לאנשי הפיתוח דומיננטיות פוליטית בארגון, אך הן סובלות מניהול מבוזר מדי, שבו גם עובדים זוטרים יכולים לעיתים לקבל החלטות הרות גורל שעשויות לשנות את מבנה ההוצאות של החברה באופן דרמטי. הגידול המתמיד במספר שירותי הטכנולוגיה הנצרכים בענן או מספר השרתים הציבוריים שחברות נדרשות להשתמש בהן, גוזר עליהן עקומת הוצאות הולכת וגדלה לצד כאוס ארגוני וניהולי. מאידך, המציאות הכלכלית החדשה של הירידות בשווקים, גוזרת על מנהלי החברות לפתוח מחדש את ספרי התקציב ולקצץ בהוצאות שאינן מובילות בהכרח לפעילות רווחית.

מספר הפניות לחברת פינאאוט גדל יותר ויותר

ההיסטוריה מלאה בחברות שקרסו תחת נטל עלויות הענן שלהן והחליטו לעשות מעשה. דרופבוקס החליטה לעזוב את אמזון והקימה תשתית ענן משל עצמה ואייר בי אנד בי הצליחה להוריד את עלויות אחסון המידע ב-64 מיליון דולר בשנה, מה שהוריד ב- 26% את עלות המכר שלה.

רבהון מגלה כי מספר הפניות אליו בתקופה האחרונה גדל באופן משמעותי. "כולם מחפשים להיות רווחיים, וחברות סייבר, רשתות תקשורת או תשתיות תוכנה ומחשוב - שעיקר הפעילות שלהן היא על הענן - פונות אלינו בקצבים גדלים והולכים. אנחנו עוזרים להן לראות אילו לקוחות או מוצרים מייצרים להם רווחיות גדולה יותר ביחס להוצאות הענן שלהם, ולהפסיק את משחקי הניחוש לפיהם הם פעלו עד עכשיו".

פינאאוט (FinOut) היא שחקנית נוספת בענף צומח של סטארט-אפים שמטרתו להחזיר את השליטה על הוצאות הענן בחברות הייטק. הם מספקים לרוב מערכות לניהול השימוש בתשתיות ענן מפלטפורמות ממספר סוגים, ומנטרים בזמן אמת את ההוצאות עליהן, בין השאר על מנת לאתר חריגות. היא גדלה לצד חברות כמו CloudHealth, Cloudability, ושחקנית חדשה מבית קרן הענק אנדריסן הורוביץ: חברת Vantage.

היום (ה') יוצאת החברה ממעטה החשאיות שפעלה תחתיו בחודשים האחרונים, ועם פרסום שני סבבי גיוס: סיבוב סיד של 4.5 מיליון דולר בהובלת פיטנגו פירסט, וסיבוב A של 14 מיליון דולר בהובלת טים אייט (Team8) ובהשתתפות הקרנות ג'ייב, אר-סקוורד, ואריאל מייסלוס - ממייסדי אנוביט שנמכרה לאפל.

"אנחנו שחקנים נייטרלים"

פינאאוט הוקמה בשנה שעברה על ידי רועי רבהון (מנכ"ל החברה), אסף ליונאו (סמנכ"ל מוצר) ויזהר גלבוע (מנהל טכנולוגי). רבהון וליונאו עבדו יחד בחברת המוצר למפתחי תוכנה לוגז איי.או, שם נתקלו לא מעט באתגרים פיננסים סביב נושאים כמו עלויות לקוח וגדילה הגיונית של חשבונית הענן. יחד עם גלבוע, איתו שירת רבהון ביחידת 8200, הקימו השלושה את פינאאוט, אשר משרתת כיום חברות הייטק ישראליות כמו ריסקיפייד, ווקמי, פיקסלוט, סינגיולר ולוגז איי.או. היא מעסיקה כיום 22 עובדים במשרדים ברחוב המסגר בתל אביב.

בניגוד לתוכנת ניהול משאבים ארגוני (ERP) מצויה, בה מופיעות כלל עלויות הענן של ספקית מסוימת בשורה אחת בסוף החודש, בפינאאוט מאחדים לתוך חשבונית אחת גדולה את כלל החשבוניות מכלל שירותי הענן, בהם גוגל קלאוד, אמזון AWS, מיקרוסופט אזו'ר, כמו גם שירותי ענן משלימים מחברות כגון דאטה דוג, סנואופלייק וקוברנטיס, ומערכות תוכנה אחרות כמו טוויליו וסטרייפ. המערכת מאפשרת לבחון את השימוש בכל אחד מהשירותים, ובאמצעות חיבור למידע ממערכות ניהול לקוחות כמו סיילספוס, לבחון גם את ההצדקה הכלכלית שלהם.

מערכת כמו שלכם בוודאי לא פופולרית בקרב חברות כמו אמזון, מיקרוסופט או גוגל שמתפרנסות מהעלייה בהוצאות הענן?
רבהון: "למעשה אנחנו שותפים רשמיים של שלושתן. חברות כאלה חוששות מגביית יתר, כי אז הרי ינטשו אותן ויעברו אל המתחרה או אפילו לשירות ענן מקומי. לכן הם לעיתים נוקטות בפעילות פרו אקטיבית ומתקשרות ללקוח כדי להציע לו הנחה, במקרה של גביית יתר. אנחנו בעצם עוזרים לחברות לתכנן את תשתיות הענן בצורה טובה יותר ומאפשרים לראות לטווח ארוך יותר, ולפעמים זה דווקא חופף לאינטרס של ספקיות הענן. מצד שני, אנחנו שחקנים נייטרלים ואין לנו קשר מיוחד עם חברת ענן כזו או אחרת".