קרן העושר הישראלית יוצאת לדרך, והאיש החזק בה מסביר מדוע לא תשקיע בחברות נפט וגז

בתום ארבע שנות איחור, קרן העושר, שנועדה לנהל את הכנסות מדינות ישראל מהפקת הגז הטבעי, נפתחה - לאחר שהצטברו בה 1.14 מיליארד שקל. בטווח הארוך, המטרה המרכזית של הקרן היא למצוא אפיקי השקעה נבונים לסכומים הרבים, תוך הימנעות מטעויות היסטוריות ביניהן המחלה ההולנדית.

בראיון לגלובס, יו"ר ועדת ההשקעות של קרן העושר, ירום אריאב, מספר על האתגר הגדול בתכנון השקעה למשך זמן ארוך מאוד, על החשיפה המועדפת, מדוע הקרן לא צפויה להשקיע בחברות נפט וגז? איך עובדת קרן העושר? וכיצד מתקבלות ההחלטות?

"אנחנו ממש בחיתולים, רק נוסדנו ולמעשה הסכום שהצטבר בקרן הוא קצת מעל מיליארד שקל", מספר אריאב. "לא שאני מזלזל בכל סכום, אך זה סכום קטן. אנחנו מתכנסים פעם בחודש לפחות, וכרגע אנו עסוקים בהתוויית המדיניות לעתיד, כאשר אנו גם לומדים מקרנות דומות בעולם, וגם מנסים לעשות דברים שונים בצד התפעולי - כאשר בנק ישראל אמור להיות זה שנותן את הצד התפעולי של ההשקעות. לצורך זה, הוא בונה את המחלקה שעדיין לא מוכנה, ואנחנו כבר קיבלנו כמה החלטות בתחום ההשקעות. זה אתגר בתקופה הנוכחית, אבל יש כמה החלטות שכבר קיבלנו".

● קרן העושר נפתחת: לאן יגיע הכסף ומי יהיה האיש החזק?
● ניתוח טכני: מדד 500 S&P מתקרב לתיקון. כמה זמן הוא יימשך?
● זה כבר לא תסריט דמיוני: האם האירו ישתווה לדולר

אופק ההשקעה הוא למשך 50-40 שנה

יו"ר ועדת ההשקעות של קרן העושר מציין כי אופק ההשקעה הוא למשך 50-40 שנה. הקרן נועדה עבור שני יעדים. הראשון הוא לצמצם ככל הניתן את המחלה ההולנדית. כלומר, הסכנה שההצלחה באיתור גז עלולה להביא לחיזוק נוסף של השקל - ולפגוע בענפים אחרים במשק. בעיקר, אלו שמייצאים או תחליפי ייבוא. אותה ה"מחלה" קרתה להולנד כאשר היא גילתה שדה גז ענק.

"לנו יש בישראל מחלה הולנדית בפני עצמה, כאשר ההצלחה של ענף ההייטק כבר מביאה להתחזקות השקל. כך שלא רוצים להחריף את העניין", מסביר אריאב. היעד השני של הקרן הוא מחשבה על הדורות הבאים. "כאשר מאגרי הגז יאזלו ביום מהימים, נרצה שהדורות הבאים ייהנו גם הם מאותן הכנסות שבאות יחד עם גילויי הגז. זה חלק הממשלה במיסוי של יצרני הגז".

כשאתם בוחנים קרנות, ביניהן גם קרן העושר הנורבגית?
"קרן העושר הנורבגית היא כמובן איזשהו בנצ'מארק (מדד ייחוס) לכל הקרנות הריבוניות בעולם. זו קרן ותיקה שעברה מספר גלגולים, ויש ממי ללמוד בעניין הזה. יש קרן דומה בסינגפור ואוסטרליה. יש כמה קרנות שאנחנו לומדים מהן, אך בסך הכל לא כולן אותו דבר. לנו יש ייחוד מסויים שמתבטא בחוק עצמו".

החוק מגדיר לקרן כי כל ההשקעה צריכה להיות בחו"ל, במטרה למנוע את אותה המחלה ההולנדית. "אופק ההשקעה אמנם אינו מוגדר בחוק, אך אנו רואים זאת כחשיבה לדורות הבאים", מספר אריאב. "בשלב ראשון קבענו מדיניות השקעת ביניים של הסכום שהצטבר לתשעת החודשים הבאים, ובאותו זמן נקדיש את המחשבה להשקעה לטווח הארוך - כולל סוגי הקצאות. בתשעת החודשים הקרובים יש לנו סכום לא גדול, אך קבענו מדיניות השקעה לטווח הביניים".

האם יש חברות שלא ישקיעו בהן, כמו למשל ההחלטה שלא להשקיע ישירות בחברות גז ונפט?
"אחת ההחלטות שקיבלנו, בישיבה האחרונה, היא שלא נשקיע בחברות של דלק פוסילי (דלק מאובנים - פחם, גז טבעי ונפט) מתוך היגיון כפול. גם היגיון כלכלי וגם היגיון אתי. ההיגיון הכלכלי בא ואומר שהקרן ניזונה מכספים שמקורם, בעיקר, מגז. ולכן, זה לא הגיוני שההשקעה גם תהיה בחברות דומות, שבעצם מושפעות מאותם רכיבים שמשפיעים על חברות דומות לחברות הגז שלנו. אנו לא רוצים להשקיע בהשקעה מתואמת עם מקור הכסף. כמובן, שיש גם נימוק אתי. מתוך הבנה שאנו דואגים לדורות הבאים, אנו רוצים שגם הדורות הבאים ייהנו מכדור ארץ שיש לו יכולת קיום בת קיימא, במובן שאנו לא הורסים את הכדור".

דומה למה שקורה בעולם בנושא ה־ESG (השקעות אחראיות).
"ההגדרה של המושג ESG יותר עמומה, אך הרעיון הכללי הוא שההשקעה צריכה להביא בחשבון לא רק את השורה התחתונה, אלא גם ערכים אתיים מסויימים", אומר יו"ר ועדת ההשקעות של קרן העושר. "בראש ובראשונה הגנת הסביבה, אך גם ממשל תאגידי נכון ומעורבות חברתית. מה שמסתמן הוא שאתה לא פוגע בתשואה כאשר אתה משקיע בצורה נכונה מבחינת שמירה על ערכים. במקרה שלנו, יש היגיון כלכלי מאחורי ההחלטה הזו".

"נמרח את ההשקעה כדי שתהיה מדורגת"

האם ההחלטה להשקיע סכום גבוה מהכסף בחו"ל לא נראית מסוכנת, או לכל הפחות לא מעודכנת לאור הירידות החדות בשווקים - כאשר המצב בישראל די טוב באופן יחסי?
"אני מנסה לא להשתמש במושג הזה בזמנים של היום, כי אנו משקיעים לטווח הארוך. אנו לא מנסים לתזמן את השוק, אלא פחות או יותר ללכת בצורה יציבה לטווח הארוך. וכך, נוכל להשקיע בנכסים שאולי מסוכנים בטווח הקצר, אך בטווח הארוך יניבו תשואה גבוהה. את הסכומים הלא גבוהים שהצטברו בקרן נשקיע בצורה מפוזרת רק במדינות המפותחות, כלומר ארה"ב ואירופה, בעיקר דרך תעודות סל ו־ETF (קרנות סל). נקודה נוספת היא שלא נשקיע הכל במנה אחת על מנת להימנע מהשקעה בתאריך אחד, ונמרח את ההשקעה כך שהיא תהיה מדורגת במנות קצובות. כך שהסיכון מהבחינה הזו יירד".

בנורבגיה, הקרן הפכה לגוף משמעותי גם ברמה הקונצרנית המקומית. כלומר, ממש גוף מוסדי שמקבל החלטות על מדיניות תגמול וכו'. האם זה משהו שקרן העושר תגיע אליו?
"יש לנו עוד דרך ארוכה לעבור עד שאנחנו נגיע לממדים ולעוצמות של הקרן הנורבגית, אך אני מניח שבתהליך מדורג של לא מעט שנים יצטברו בקרן סכומים משמעותיים. המטרה שלנו היא שאזרחי ישראל גם עכשיו, ובעיקר הדורות הבאים, ייהנו מהפירות".

מה אתה חושב על העיכוב בפתיחת קרן העושר?
"היו תחזיות שונות לגבי קצב הצטברות הכספים והן לא התממשו, אבל אם מסתכלים על אופק השקעה של 50 שנה - אז ארבע שנים זה לא כל כך משמעותי", קובע אריאב. "צריך לזכור כי 3.5% מהקרן מועבר לתקציב בכל שנה למטרות המוגדרות בחוק, כמו הגנת הסביבה וסעיפים ספציפיים. אנחנו כן רוצים להביא לידי ביטוי במחשבות שלנו שאותם 3.5% בכל שנה יושקעו בנכסים לא מסוכנים, כך שלא ניכנס למצב שבו התרומה לתקציב המדינה תיפגע אם יהיו תנודות בשוק. כך שאנו כן מביאים בחשבון שחלק מהקרן מופנה לתקציב המדינה".

בארבעת החודשים הקרובים הקרן תשקיע במנות שבועיות, כדי להפחית סיכון בתנודתיות. הכניסה תהיה מדורגת ב־16 השקעות "זמניות" באמצעות תעודות סל, כאשר כל אחת בהיקף של כ־70 מיליון שקל. לעת עתה, החלוקה בתיק ההשקעות תהיה 60/40 לטובת המניות.

"גם כשהמניות בשפל, לא מנסים לתזמן את השוק"

מדוע החלוקה בתיק ההשקעות של הקרן נוטה לטובת המניות?
"בתסריטים של ההשקעה בנכסים מסוכנים לאורך זמן, סביר להניח שהתשואה על מניות תהיה יותר גבוהה. גם כאשר המניות כעת בשפל אנו לא מתלהבים, לא מנסים לתזמן את השוק".

 אסדת FPSO של אנרגי'אן, מאגר כריש / צילום: אנרג'יאן

כיצד אתם מתכוונים לשקף את ההחלטות שלכם?
"מדיניות ההשקעה עצמה נקבעת על ידי המועצה שבראשה עומד שר האוצר. באופן אישי, אני חבר בשני הגופים - ועדת ההשקעות והמועצה. המועצה קובעת לנו קווים מנחים להשקעות, ואנו אמורים ליישם זאת. פעם בחודש אנו בוחנים נתונים שונים גם לגבי מצב הקרן וגם לגבי אינפורמציה בנוגע למה שקורה בשווקים, ומקבלים החלטות לגבי המשך ההשקעה בקרן - ככל שמצטברים שם כספים".

האם אין חובת דיווח לציבור?
"כידוע, יש ועדה של הכנסת שהוקמה במיוחד בשביל לפקח על עבודת הקרן, ומפעם מפעם אנו מופיעים בפניה. אני, באופן טבעי, מאמין בשקיפות ולציבור מגיע לדעת מה עושים עם הכספים שלו. כמובן שנגביר את השקיפות בהמשך. גם השקיפות בקרן הנורבגית לא נבנתה ביום אחד. בשנים אחורה הדברים היו פחות שקופים, אך אני מעריך שנגיע לשם מוקדם יותר. אנחנו במגבלות מסחריות, ולכן אני לא חושב שהציבור יידע באיזו מניה הקרן משקיעה. אבל, אני מאמין שהציבור זכאי לדעת את מדיניות ההשקעה".

האם זה לא מסוכן שנותנים לפוליטיקאים אפשרות לקבל החלטה על חלוקת רווחי הקרן?
"הקרן כשלעצמה היא לטווח הארוך. כרגע שר האוצר יושב בראש המועצה, אבל הוא לא מחליט על ייעוד הכסף. לגבי ההקצאה שנכנסת לתקציב המדינה, זה הליך פוליטי וטוב שכך".

האם אתם בקשר עם גופים מוסדיים כדי ללמוד?
"כרגע לא. אנו מביאים איתנו ניסיון רב שנים".

האם תשקיעו במט"ח?
"את מדיניות ההשקעה לטווח הארוך עוד לא קבענו. כרגע, בתשעת החודשים הקרובים, בוודאי שלא נשקיע במטבעות. לגבי העתיד, בתקופה זו נגבש את מדיניות ההשקעה ואז יבואו לשולחן סוגי הנכסים, אם זה הון, חוב, הון לא סחיר, השקעות אלטרנטיביות ועוד".

מה התשואה השנתית שאתם שואפים ליצר?
"אנו לא קובעים אותה מראש, אבל התשואה נקובה במטבע חוץ. לא נתעסק עם הגנות מטבע".

מהן לדעתך הטעויות שנעשו סביב קרן העושר?
"הצטרפתי לסיפור הזה לא מזמן", מסכם אריאב. "בטוח שאני לא רוצה לשפוט על טעויות שנעשו לפני זמני, ובתקופה הנוכחית לא היה לנו זמן לעשות טעויות".

הכלכלנית הראשית ורשות המסים חלוקים לגבי גובה הכנסות קרן העושר

בתחזית שביצעה הכלכלנית הראשית במשרד האוצר שירה גרינברג, היא העריכה כי הכנסות קרן העושר יגיעו בתרחיש הבסיס ל־101.35 מיליארד שקל בשנת 2050. בד בבד, התרחיש האופטימי, שלוקח בחשבון הפקה משמעותית ממאגרי הגז, צופה הכנסות של 130 מיליארד שקל.

ההערכה ניתנה בינואר האחרון, לאחר שמאז 2015 לא ניתנה תחזית מהכלכלנית הראשית. התחזית ניתנה עד 2050, והיא נמוכה משל רשות המסים באוקטובר לכל חיי המאגרים. כלומר, עד שנת 2064.

לפי רשות המסים, ההכנסות הצפויות לקרן הן 170-141 מיליארד שקל - פער של עד 70 מיליארד שקל בין התחזיות השונות. כמו כן, התחזית נמוכה מזו שסיפקה הרשות ביולי 2020, אז דובר על סך הכנסות צפוי של כ־200 מיליארד שקלים. אמנם קשה יהיה לחזות את השפעות שערי המטבע בעתיד, וכן ישנו פער בין אורך חיי המאגר בין התחזיות השונות - אך, בשורה התחתונה, זו של הכלכלנית הראשית נמוכה בכ־50% מהתחזית שהציגה רשות המסים ב־2020.

"קשה לדעת צפי מחירים קדימה"

לא רק תחזיות ההכנסות היוו בעיה, אלא גם מועד פתיחת הקרן שנדחה בסופו של דבר בארבע שנים, בשל המחלוקת על הכספים שהצטברו בקרן. החברות שמשלמות את "היטל ששינסקי", המס שהמדינה הטילה על שותפויות הגז בעקבות ההפקה במים הכלכליים של ישראל, חלוקות על דרישות התשלום והסכומים שעומדים לפקודת הקרן.

כיל הייתה אמורה להתחיל לשלם רווחי יתר לקרן, אך בינתיים זה לא קורה. מדוע?
"אני לא יודע", אומר ירום אריאב, יו"ר ועדת ההשקעות של קרן העושר. "זה לא בתחום העיסוק של ועדת ההשקעות ולא של המועצה. מה שקורה זה שמערכת המיסוי היא זו שגובה את הכספים, וטוב שכך. אנו לא מתערבים בשיקולים".

כמה כספים להערכתך יצטברו בקרן בעתיד?
"יש כל מיני הערכות לגבי הסכומים שיצטברו. כעת ישראל חידשה את האישור לחיפוש גז, ואם אנו מדברים על ייצוא של הגז, אנו תלויים גם במחיר הגז. אך, קשה לדעת מבחינת צפי המחירים קדימה. אין ספק שעם השנים זה יצטבר לסכומים משמעותים".

תעודת זהות: ירום אריאב

אישי: בן 68, נשוי ואב לארבעה ילדים. מתגורר במבשרת ציון.

מקצועי: שירת בצה"ל בין השנים 1972־1977, והשתחרר בדרגת סרן. בעל תואר ראשון בכלכלה בהצטיינות ותואר שני בכלכלה ויחסים בינלאומיים מטעם האוניברסיטה העברית. בשנת 2007 מונה למנכ"ל משרד האוצר, וכיהן בתפקיד עד 2009. ב־2011 ייסד חברה לייעוץ כלכלי ואסטרטגי. ב־2019 מונה ליו"ר הוועד המנהל של אוניברסיטת בן גוריון.

עוד משהו: אריאב עמד בראש צוות ההיגוי לצירוף ישראל לארגון ה־OECD, והיה דמות מרכזית ביישום רפורמות בתחומי הכלכלה והחברה