"מתקפת גז" רוסית על אירופה: חתכה בחצי את האספקה כדי לפגוע כלכלית באיחוד

לראשונה מאז פרוץ המלחמה בין רוסיה לאוקראינה לפני ארבעה חודשים, מפת אספקת הגז הרוסי השתנתה בשבוע האחרון באופן דרמטי. גרמניה דיווחה על ירידה של 60% בכמות הגז שמגיעה לשטחה בשלושה צינורות שונים. צרפת דיווחה כי לא קיבלה שום גז רוסי כבר למעלה משבוע ואילו איטליה דיווחה על הפחתה של 40% בכמות הגז, שזורמת אליה מזה כשבוע.

החברה הממשלתית הרוסית "גזפרום", האחראית על האספקה, הודיעה כי ההפחתה נובעת מ"בעיות טכניות" וקשרה אותן לסנקציות הבינלאומיות המוטלות על רכיבים טכניים, אבל הקונצנזוס באירופה ברור. "מדובר בהחלטה פוליטית", טענו גורמי ממשל בברלין. "נאמר לנו שהסיבות להפחתה הן טכניות", אמר ראש ממשלת איטליה מריו דראגי, "אבל זה שקר". "רוסיה משתמשת בגז כנשק", אמרה אורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית, "זו סחיטה".

התממשות התסריט ממנו חששו באירופה במשך חודשים ארוכים כבר הביא לתגובות חריפות מצד ממשלות היבשת. באיטליה, מתכוונת הממשלה להעלות את רמת הכוננות להתמודדות עם משבר אנרגיה ל־2 (מתוך 3). המשמעות היא שבקרוב עשויה להתרחש הקצבה של גז טבעי למגזרים שונים בתעשייה. יחד עם גרמניה, איטליה היא הכלכלה התלויה ביותר בגז הרוסי, ולמרות עסקאות לרכישת גז מונזל (LNG) מאלג'יריה וממדינות אחרות, בטווח המיידי אין למדינה פתרון למחסור החריף. בגרמניה, הממשלה מתכוונת להחיות תחנות כוח פחמיות ומזהמות, שכבר נסגרו, יחד עם אימוץ צעדי חירום מקיפים שיפחיתו את השימוש בגז בחורפים הקרובים.

לאחוז את מקל משני קצוותיו

עד כה, רוב מדינות אירופה ניסו לאחוז במקל משני קצוותיו - גם להטיל סנקציות על רוסיה וגם להמשיך לרכוש ממנה גז במיליארדים מדי חודש. 150 מיליארד קוב של גז רוסי סופקו לאיחוד בשנה שעברה, קרוב למחצית מצריכת הגז הכוללת של האיחוד.

בחלק ממדינות אירופה הופסק לחלוטין השימוש בגז טבעי רוסי: ליטא האנטי־רוסית הפסיקה מיוזמתה ואילו פולין, בולגריה ופינלנד הפסיקו בעקבות ניתוק שהוכרז על ידי מוסקבה. אבל היתר קיוו לנסות ולמלא את המאגרים כמה שיותר במהלך הקיץ, אפילו עם מחירי גז שגבוהים פי חמישה מהרגיל (130 דולר למגה־ואט־שעה) כדי לנסות ולקבל מרווח נשימה בחורף, אז הוא דרוש לחימום בתים.

לפיכך, האיחוד וארה"ב החריגו במיוחד את "גזפרום־בנק", שמשמש להעברת התשלומים בעבור הגז, למרות שישה סבבי סנקציות שונים. חברת האנרגיה האיטלקית ENI אפילו נענתה לדרישות רוסיה ופתחה חשבון רובלים ב"גזפרום־בנק" כדי לבצע את התשלום במנגנון שגיבש הקרמלין.

אבל כעת, האיתותים ממוסקבה הם שהתוכנית האירופית לא תצא לפועל. או בכל מקרה, שהאירופאים תלויים ברוסיה כדי להגשים אותה. בגרמניה, מאגרי הגז מלאים נכון לשבוע הנוכחי רק ב־56%, וכעת צנחה האספקה באופן משמעותי. אבל אפילו אם המאגרים היו מלאים ב־90% עד נובמבר, כפי שקיוותה הנציבות האירופית להשיג בכל רחבי אירופה, הדבר היה מספיק לכלכלה הגדולה באירופה עד סוף ינואר לכל היותר.

זו הסיבה שהממשלה הגרמנית משיקה בימים אלה תוכנית חירום מקיפה. היא מחזירה לגריד החשמל תחנות כוח פחמיות שנסגרו בשם המאבק בהתחממות הגלובלית, כדי להוריד ממנו תחנות כוח המשתמשות בגז לייצור חשמל. המשאב הפך לנדיר מדי. חלק מהתעשייה הכבדה והכימית בגרמניה זקוקה למתאן עצמו כדי שייקח חלק בתהליכי הייצור. חברות המייצרות חומרי דישון באירופה כבר הפסיקו או צמצמו משמעותית את פעילותן בשל כך.

מירוץ נגד נפילה למיתון כבד

בנוסף, הממשלה הגרמנית שוקלת לבטל את החוק המחייב בעלי בניינים לחמם את הדירות בחורף ל־22 מעלות לכל הפחות. ברלין גם תשיק מנגנון תמחור מסובך, שיאפשר לחברות לקבל זיכויים בחורף הקרוב על הפחתת השימוש בגז - תמריצים שייקבעו במכירות פומביות.

מי שמוביל את המהלך הוא שר הכלכלה רוברט האבק, אחד ממנהיגי מפלגת "הירוקים", שנאלץ כעת לפעול נגד האינטרסים של המפלגה בתחום איכות הסביבה, רק כדי להימנע ממיתון כבד, מפשיטות רגל ומפגיעה כלכלית שכרוכה באובדן מקור האנרגיה החשוב ביותר של גרמניה.

"אני לא רוצה לדבר סחור־סחור: מדובר במצב קשה" אמר ביום ראשון בראיון טלוויזיוני, "אנחנו תלויים באופן כבד בגז". הוא הודה כי ידה של רוסיה על העליונה בשלב זה, אך הבטיח לשנות את המצב. בשבוע שעבר אמר נשיא רוסיה ולדימיר פוטין כי המערב הוא זה שהפסיד מהסנקציות שהוטלו על אירופה, וכי ארצו התמודדה איתן בהצלחה יחסית.

האבק ואחרים בממשל הגרמני מפצירים בציבור כבר שבועות ארוכים לצמצם ככל הניתן את צריכת החשמל שלו. "כל קילו־ואט חשוב", אמר נשיא איגוד התעשייינים, השותף לתוכנית הממשלתית. גרמניה תקבל משלוחי LNG דרך פולין, ותקים במהירות־בזק (בתוך כשנתיים) פלטפורמות לגיזוז LNG בים הצפוני, אך בינתיים כוונת הממשלה היא לנסות ולהוריד את הצריכה הציבורית ב־20%. אחרת, כלי התקשורת בגרמניה ובאיטליה מזהירים מפני חורף שבו יחוו התושבים ניתוקים ממערכת החשמל, שבו לא יהיה די חימום בבתים ומפגיעה קשה בצמיחה בשל ההשפעות על מגזרי התעשייה.

עוד זווית

מפלה למקרון בבחירות לפרלמנט: הרפורמות הכלכליות מוטלות כעת בספק

"הרפובליקה בתנועה", תנועתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון, הפסידה את הרוב המוחלט ממנו נהנתה בפרלמנט היוצא. כעת יצטרך הנשיא שנבחר לקדנציה שנייה לגבש קואליציה כדי להוציא לפועל את המדיניות שלו - כך עולה מתוצאות הבחירות לאסיפה הלאומית שהסתיימו בראשון בלילה בצרפת.

מבחינה כלכלית, ההשפעות יכולות להיות טרפוד של כמה מהרפורמות החשובות ביותר של מקרון, ביניהן שינוי חוקי העבודה במדינה והעלאת גיל הפרישה ל־65. התוצאות גם מחלישות את מקרון בזירה האירופית.

כמה מהשרים שכבר מונו לממשלה החדשה על ידי מקרון אחרי שנבחר בשנית באפריל לא הצליחו להיבחר, וכעת צפוי איוש־מחדש של הממשלה, שבראשה עומדת נכון לעכשיו אליזבת בורן. במחנה מקרון נשמעים קולות הקוראים גם להחלפתה המיידית, והחשש הוא מ"שיתוק מוחלט" בעבודת הממשלה.

סוגיות כמו יוקר המחייה, אי־שביעות רצון מסגנון הנשיאות של מקרון והתמודדות כושלת עם הגירה שיחקו תפקיד במפלה של תנועתו של מקרון והמפלגות שחברו אליה בבחירות הנוכחיות. גם שיעור ההצבעה עמד על 46% בלבד מבעלי זכות הבחירה.

הקואליציה בראשות מקרון קיבלה 246 מושבים. לעומתה, מפלגת הימין הקיצוני "האיחוד הלאומי" בהובלת מרין לה-פן התחזקה משמונה מושבים בלבד ל־89, ותיהנה מתקציבים מוגברים בשל כך.